לא חשבתי שאני אהיה בוואן די פרק 5 פליז תגיבו

-פרק 5-
~נקודת המבט של שירה~
*פלאשבאק*
הגענו לבית של סבא וסבתא של מורן הם ממש נחמדים התארגנו ויצאנו ליראות את ניו יורק מורן מכירה את האזור בערך…

אוקי עכשיו הבנתי שהיא ממש לא מכירה את האזור השעה עכשיו 21:37 בלילה חושך אבל כל האורות מכל החנויות הפלזמות הענקיות עים הפירסומות והמנורות רחוב מאירות את הכול חוץ מאת המדרכה למרות שיש עליה אור (הייתי בניו יורק וזה ככה^^).
״אוו תיראי איזה כלב חמוד״ אמרתי כשראיתי מין משהו שמזכיר צ׳יוואווה עים פרווה ואף בולט
״שירה יא מפגרת זאת חולדה!״ מורן צעקה עלי ליפני שהצלחתי להתקרב ליצור הזה. במזל.
״אעאעאע!״ אני צרחתי. היא התחילה ליצחוק ואני הייתי בקונפליקטים עים עצמי אים לצחוק או לא :/
״בואי ניראה לי שזה הבניין של סבא וסבתא שלי״ מורן אמרה מובילה אותי אל בניין מסויים. אוף כל הבניינים פה ניראים אותו הדבר
״זה מה שאמרת על 1479 הבניינים האחרים!״ אמרתי
״בואי ניבדוק!״ היא אמרה ונכנסה לבניין. למזלה היא צדקה וזה כן היה הבניין שלהם למזלה. כי אים היא הייתה טועה עוד היינו ניכנסות לדרום ניו יורק (אחד האזורים המסוכנים בעולם אים מישהו שהוא יחסית בהיר ניכנס לשם רוב הסיכויים שהוא לא יצא משם חי או לפחות בחלק אחד (אני אומרת מזה שהייתי בניו יורק(כן בא לי להשוויץ כי הלכתי רק עים חברים בגילי (13(היו) בשנה שעברה^^) ותאמינו לי שהיא מסוגלת עוד ללכת לאיבוד שם!
ניכנסנו לדירה
״איפה הייתן חמודות?״ בטי ,סבתא של מורן, שאלה אותנו
״סתם הסתובבנו״ מורן אמרה לה מנסה שלא לבכות מצחוק.
*סוף הפלאשבק*

-מנקודת מבט של רזומני-

If I Could, night, go back.
Back to, that, go back.

If I could, go back.
Yes
If I could, go back.
Yes.
If I Could, night, go back.
Back to, that, go back.

קמתי מהצרחות של סקרילס אני אוהבת את סיגנון המוזיקה הזה אבל ברצינות על הבוקר?! ועוד אחרי שחזרנו כל אחד לחדר שלו ב04:30 בבוקר מהמועדון
״תשתיקו את זה!!״ צרחתי עליהם ורק עכשיו שמתי לב לזה
״איך ניכנסתם לפה?!״ שאלתי אותם עדיין עצבנית עליהם. הם יודעים עד כמה אני אוהבת לישון
״יש לליאם מפתח שחכת?״ לואי אמר
״למה?״ שאלתי
״כי כבר נינעלת מחוץ לחדר 19 פעם!״ ליאם אמר קצת צוחק
״טוב עופו! ותנו לי לישון!״ אמרתי
״לא קומי!״ הארי אמר
״עופו!!!״ דפקתי את הצרחה של החיים שלי אף פעם לא צרחתי ככה מה שגרם להם ממש להיבהל ליאם אפילו צרח מבהלה ויצאה לו צרחה של בת.
״מה את חושבת שאת מפחידה אותנו?״ לואי שאל מחזיק משהו מאחורי הגב
״תישאל את הכוסית פה שצרחה״ אמרתי והפנתי את המבט לליאם כמו כולם
״תזהרי!״ לואי אמר ותוך חצי שניה הרגשתי מים על הפנים שלי וראיתי את לואי צוחק עים כוס מים ביד
״חכו חכו אתם תשלמו על זה״ אמרתי והתקדמתי לכיוון המקלחת חושבת על רעיון איך להתנקם בהם ואז עלה הרעיון הכי גאוני בעולם

~מנקודת המבט של מורן~

״וואי זו הדרך המושלמת להתנקם״ אמרתי מופתעת מאוד מהתוכנית הגאונית של רזומני
״אבל את לא באמת תעשי את זה ללואי נכון רק תזייפי נכון?״ שירה אמרה קצת לחוצה
״תרגעי אני לא עד כדי כך רעה״ רזומני אמרה
״טוב אנחנו לא משתתפות בזה״ אמרתי
״כן אים תיכנסי לכלא על זה זה אשמתך״ שירה אמרה
״את סתם מגזימה, וטוב אני אסתדר לבד״ רזומני אמרה ואני ושירה חזרנו כל אחת לחדר שלה

~מנקודת המבט של רזומני 04:00 בבוקר~

התעוררתי מההתאה שהכנתי לעצמי בפאלפון לקחתי את הקופסא שבה היו מכונת גילוח שיער צבע בספרי לשיער בצבע ורוד שנימחק במים מחליק תוספות שיער בצע השיער של הבנים פאה זולה פאה יקרה דבק עור כובע קרחת מיקאפ ופודרה בצבע העור של כל אחד מהבנים פלאפון ומפתח לכל אחד מהחדרים שלנו.
החדר של נייל היה הכי קרוב ניכנסתי בשקט סגרתי אחרי את הדלת הנחתי את הקופסא על הרצפה אבל פיתאום שמעתי צרחה של נייל צועק ״לאאאאאאא כל האוכל ניגמר!״ הוא קם בבהלה וראה אותי
״מה את עושה פה?״ הוא שאל משפשף בעיניו
״טוב תיכננתי להתנקם בך אבל אתה יכול לצלם את מה שאני אעשה לבנים האחרים כל עוד תישמור על שקט״ אמרתי
״טוב אבל מה את תעשי להם?״ הוא שאל
הסברתי לו את מה שאני רוצה לעשות והוא הסכים הוא תפס את האייפון שלו ויצאנו לכיוון החדר של הארי עים כל הדברים
ניכנסנו בשקט לקחתי את המחליק חיברתי אותו ונייל ניסה שלא להתפוצץ מצחוק כשהתחלתי להחליק את השיער של הארי לא החלקתי לו את כל השיער רק חלק משהו כמו קצת יותר מחצי.
כשסיימתי יצאתי וניכנסתי לחדר של לואי זה יקח קצת זמן… לקחתי קצוות שיער מהתוספת שיער בצבע של לואי הנחתי בצד את מכונת גילוח השיער ופיזרתי עליה את השיערות שגזרתי מהתוספת אחר זה שמתי ללואי כובע קרחת ואיפרתי את המצח שלו ככה שלא יבחינו שזה כובע קרחת ואז שמתי עלי את הפאה הזולה (כיאלו לא יקרה שרואים שהיא פאה) ורשמתי פתק ׳כדאי שתישאר עים הפאה׳ ונייל לא הפסיק לבכות מצחוק.
הלכנו לחדר של זאין הוצאתי את ספרי הצבע לשיער הורוד והתחלתי ליצבוע לו את השיער כשסיימתי יצאנו במהירות.
ניכנסנו לחדר של ליאם .הוא האחרון. לקחתי את דבר העור ואת הפאה אבל השעון שלו צילצל . שיט מה השעה ביכלל?. הוא קם ונייל מהר רץ וצעק לי ״רוצי״ הא יצא במהירות מהחדר אבל טרק את הדלת אחריו בזמן הריצה ככה שכשבאתי לרוץ מהחדר הדלת ניטרקה לי בפרצוף ונפלתי אחורה ליאם מהר קם ועזר לי לקום
״תישתוק אתה לא ידעת על זה כלום!״ אמרתי ורצתי לכיוון החדר שלי עים הקופסא

~מנקודת המבט של ליאם~

what the fuck? •_____•
~מנקודת המבט של רוזמני~

נייל חזר לחדר שלו וגם אני וניסיתי להרדם השעה הייתה כבר 09:00
״אעעעא!״ שמעתי צרחה כבר הבנתי שזה אחד הבנים

~מנקודת המבט של הארי~

קמתי מטריקת דלת אוח עכשיו אני כבר לא אצליח להרדם חזרה ניכנסתי למקלחת ואז ראיתי מה הלך לי בשיער ״אעאעאע!!״ צרחתי מה לעזאל קרה?! השיער שלי היה חלק , חלק! ואז ניזכרתי שרזומני אמרה שהיא תתנקם

~מנקןדת המבט של ליאם~

שמעתי צרחה כבר הבנתי שזה משהו שנייל ורזומני גרמו… חכמים =_= מזל שיצאתי מזה בשלום

~מנקודת המבט של לואי~

קמתי מצרחה בדקתי מה השעה והרגשתי משהו על הראש לקחתי את זה ביד וזו הייתה פאה. באמת ככה היא רוצה להתנקם בי? חחח העברתי יד בראש ולא הרגשתי את השיער מה קורה פה?! התחלתי להלחץ וראיתי מכונה לגילוח שיער ועליה קצוות שיער שלי מה?! פאק היא באמת יודעת להתנקם כשקלטתי הכל דפקתי את הצרחה של החיים ״אאעאאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!״

~מנקודת המבט של רזומני~

שניים נפלו נישאר עוד אחד ^o^

~מנקודת המבט של ליאם~

מה הם עשו להם? אני מתחיל להודות שקמתי

~מנקודת המבט של זאין~

״שתקו מנסים לישון פה!״ צעקתי על לואי והארי שדפקו צרחות מה ניסגר איתם?!
הלכתי לכיוון המראה ואז כמעט התעלפתי ״אעאעאעע!!!! למה השיער שלי ורוד?!?!?!״ צרחתי

~מנקודת המבט של רזומני~

_אני מציע לך להסתתר_ נייל שלח לי סמס. צודק.

~נקודת מבט כללית~

זאין הארי ולואי יצאו מהחדרים שלהם לכיוון החדר של רזומני כשכל אחד ראה את השני הם התחילו לצחוק אבל עדיין היו עצבניים עליה נייל יצא מהחדר שלו ואמר להם
״לי לא היה שום קשר למה שהיא עשתה לכם רק שתדעו זו אך ורק היא בלי שום קשר אליי אני לא ידעתי על זה כלום טוב?״ וחזר לחדר שלו

~מנקודת המבט של רזומני~

הדלת ניפתחה בבום ושמה עמדו הארי זאין ולואי עצבניים מתמיד לא יכולתי שלא ליצחוק צחקתי כל כך הרבה שכאבה לי הבטן והם התעצבנו עליי עוד יותר
״חחחחחחחחח וואי איזה חחחחחחח איך אתם ניראים ככה חחחחחחח וואי כואבת לי הבטן חחחחחח״ עד שהרגעתי את הצחוק לקח לי לפחות 20 דקות
״זה לא מצחיק! אני קירח!״ לואי אמר ניראה כיאילו הוא עומד ליבכות
״לא אתה לא חחחחחחח״ אמרתי לו כשהצחוק חזר אלי
״מה?״ לואי אמר לא מבין
״זה כובע!חחחחחחח״ אמרתי ממשיכה לצחוק לואי הוריד את כובע הקרחת מאודר מזה שזה רק כובע
״פיו״ הא אמר ויצא לכיוון החדר שלו
״ומה איתי?!״ זאין אמר עצבני ״אני לא יכול להסתובב עים שיער ורוד!״ הוא אמר עדיין מאוד עצבני
״למה? דווקא יפה לך חחחח״ אמרתי ממשיכה לצחוק
״ סתם תישתוף את זה זה יורד במים חחחח״ אמרתי עדיין צוחקת
״ואתה הייתה צריך מההתחלה לישתוף גאון!״ אמרתי להארי ושניהם יצאו מהחדר שלי. אבל הארי חזר להגיד לי
״אני אתנקם בך תיזהרי!״ הוא אמר
״אני לא פוחדת״ אמרתי וסגרתי את הדלת