למה אתה לא לצידי?!?! פרק 14+15

שום שון בכיתה,
"מי זה שון??"שאלתי.
"תלמיד חדש," טס אמרה כשהיא לא מורידה את העיניים שלה מהאייפון.
הגענו לכיתה נכנסתי ואז מבטי נלכד במישהו מוכר,
כן זה היה שון,ההוא שהארי השכיר אותו כדי שינסה לאנוס אותי.
טוב הוא לא אשם בכל זאת.
אחרי שעתיים ראשונות.
כולם יצאו מהכיתה חוץ ממני ומטס.סיפרתי לה על כל מה שקרה עם הארי,
ושאני די אוהבת אותו.
אהבתי אותו לא אוהבת.
אוףף על מי אני משקרת אני חולה עליו.
"אווו הוא כזה חמוד,"
טס אמרה בחיוך.
"מה חמוד?! הוא דפוק" אמרתי בכעס מעט.
"הוא דפוק מאהבה אלייך"
טס אמרה ושתקתי.
"אשלי, טס אתם חייבים לראות מי נמצא בחוץ" הסתכלתי על טס שהתרוממה וסימנה לי לקום קמתי באי חשק לכיון בחוץ, היו מלא בנות סביב משהו והבנים בצד היו עצבנים כאלה, אני נשארתע מאחור טס התקדמה לשם,
נשארתי על מקומי עד ששמעתי שיחה של שתי בנות "יואוו אני פשוט לא מאמינב שהארי סטייטלס נמצא עכשיו פההה" ושתי הבנות צעקו…פני החוויורו הייתי המומה מה הוא עושה פה?!?! הסתובבתי במהירות והתחלתי לרוץ
עד שנתקעתי במשהו בעצם במישהו הרמתי את עיניי זה היה שון הוא חייך לעברי "את.." הוא אמר כשנזכר בי מאותו לילה.
"אותו לילה ,את יודעת שהארי," הוא התחיל לומר אך עצרתי אותו
"אני יודעת.." אמרתי בחיוך
"אשלי," שמעתי את הארי קורא בשמי לבי עצר מלפעום,אהבתי את הצורה שהוא אמר את שמי,
הסתובבתי כביכול בחיוך ונעמדתי ליד שון מנסה להעמיד פנים שהכל רגיל
"מה??" אמרתי בחוסר חשק
"אני יכול לדבר איתך שנייה" הוא אמר בחשש
" הארי, אין לנו על מה לדבר,כבר הכול מובן לי"
אמרתי ופניתי ללכת לכיתה הוא רץ אחרי
"אשלי,אני אוהב אותך.
אני מצטער,סלחי לי
אני מוכן לעשות הכל למענך.." הוא אמר ועצר אותי והסתכל אל תוך עיניי כמעט ונמסתי ואז התעשתתי.
"אתה מוכן לעשות הכול למעני?!" שאלתי ויישרתי מבט הוא הנהנן לעברי
"אז תעזוב אותי בשקט,
אני לא רוצה שום קשר אלייך.." אמרתי והלכתי ממנו הוא נעצר במקום ואני הלכתי משם ודמעות צפו בעיניי, הארי למה אני אוהבת אותך ככה?! למה?!
שאלתי את עצמי.
במשך יומיים הארי רק רודף אחרי אם זה יום אחד בשיעור מתמטיקה נכנס שליח ובא אליי והביא לי זר פרחים ענק עם שוקולדים מובחרים ונתן לי, היה מכתב מצורף מהארי,
כל הכיתה נמסה, אפילו המורה התלהבה, ורק אני לא יכלתי יותר, פשוט זרקתי את הזר והשוקולדים מהחלון,
וזה נפל על הארי שהיה למטה הוא הרים עינייו כאילו ניסה להפנט אותי פשוט הסתובבתי באחת לא יכולתי לראות את מבטו השבור, הוא באמת אוהב אותי אך אני מתעלמת,
התהלכתי לי ברחוב אחרי יום עייף במיוחד בלימודים הייתי ראשי שמורכן למטה עד שנתקעתי במשהו מוצק בעצם במישהו הרמתי את עיניי זה היה הארי הוא הסתכל בעיניי ואני בשלו כול כך רציתי לחבק אותו ולנשק אותו אנח כל כך אוהבת אותו.
"אשלי,מחר אני חוזר,יש לי סיבוב הופעות, רק תגידי שאת אוהבת אותי ואעזוב אותך, לא ביקשתי שתהיי איתי כי אני יודע איך פגעתי בך ואני מצטער על זה אני רק רוצה לשמוע אותך פעם אחת את זה!!" הוא אמר והיה על סף בכי ואני נשברתי מפנים,
"למה שאני יגיד משהו שהוא לא נכון?! אני לא אוהבת אותך!!" אמרתי והצטערתי שאמרתי את זה,
" אשלי,אני מוכן לעשות הכל כדי שתגידי את זה,
אני מוכן להרוג את עצמי בשבילך,," הוא אמר בכנות
"אני לא אוהבת אותך,
תעשה מה שבאלך, גם אם תמות למעני זה לא יעזור,"
אמרתי בערסיות וכל כך שנאתי את עצמי על זה,
רציתי להרוג את עצמי.
"אוקיי את תצטערי על זה" הארי אמר בחיוך מזויף והתחיל ללכת אחרונית הבעיה הייתה שמאחוריי היה כביש סואן,כביש ראשי שהמון מכוניות נוסעות שם,
במהירות, הוא המשיך ללכת אחורה עד שהוא ירד מהמדרכה, הוא הסתכל על עיניי לא ניסתי לעצור בעדו הייתי בטוחה שהוא לא יעשה את זה הוא התהלך אחורה עד שמכונית נסעה במהירות לעברו
"האריייי זוז משם," צרחתי אליו הוא הביט בי ולא הוריד את עינייו ממני אך זה היה מאוחר מידי המכונית פגעה בו ופשוט העיפה אותו,הוא עף כול כך חזק ורחוק, הרגשתי שאני צונחת לרצפה,
אויי הארי מה עשית?!?!