מי שתמך בי….סיפור על וואן די-הקדמה-העלאה מחודשת במשתמש החדש!

היי לכולם.רק רציתי להבהיר שפתחתי משתמש חדש,כי אני מעלה מלאאאא סיפורים וזה לא מראה כלום.
אז…
~~~~~~~~~~~~~~
אמה-שיער חום בהיר שנהפך לבלונד בקצוות,עינים ירוקות-כחולות.רזה וגבוהה.בת 19.מצחיקה,חמודה,חכמה,כובשת,ילדותית ויכולה להיות רצינית.לפעמים יש לה התקפי חרדה.מתחברת לאנשים קטנים ממנה.
לינה-שיער שחור כהה עינים חומות,החברה הכי טובה של אמה.ואולי גם היחידה.ממוצעת,חמודה,נחמדה,תומכת.בת 18.
הן החברות הכי טובות,והתלמידות הכי פחות מקובלות בשכבה.
~~~~~~~~~~~~~~
מנקודת מבטה של אמה:
עוד יום,עוד הצקות.שמנה,מגעילה,מכוערת,ז*** ועוד דברים בסגנון.
אני בכיתה י"ב ואנשים לא מתבגרים.מצחיק.
או בעצם לא כל כך מצחיק.אולי בשבילם זה מצחיק,בשבילי ובשביל לינה-ממש לא.
חזרתי מבית הספר,ואחרי שובל של נערים מציקנים ובנות סנוביות.
"מכוערת!!!!!!שמנה!!!!****!!!"ועוד קללות.ניסיתי להתעלם,אבל זה לא עזר.פתאום כל הבנות התחילו לצרוח ולרוץ לכיוון שלי,והבנים נדרסים ומנסים ללכת לכיוון השני בגלל שהם ראו משהו.
לא הבנתי,אבל חשבתי שהם רודפים אחרי.
התחלתי לרוץ,ולרוץ,ולרוץ עד שלא ראיתי בעינים.
רצתי מהר כל כך,שנתקעתי ממש חזק בבן אחד שעבר מולי.נפלתי עליו,וראיתי שהיו לידו עוד 4 בנים.
הבנות התנפלו עלינו,ולא הבנתי מה קורה.
~~~~~~~~~~~~
אם אתם רוצים הוכחה,תראו שהמשתמש הקודם לא פעיל יותר.