מקצה לקצה *__* פרק 13 עונה 2

~נקודת המבט של ג'ייד~
' ג'ייד, בייב, בואי, קומי ' נייל ניסה להעיר אותי
' בוקר טובב ' אמרתי והוא חיבק אותי
' בוקר טוווווב, חח, בואי, היום זה היום האחרון ללימודייםםם ! '
' ווהההווווו, לא עוד חשבווווןן'
' חח, כן ' הוא גיחך
לבשתי את זה — http://www.polyvore.com/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8/set?id=106722315
ונייל לבש ג'ינס שחור וחולצה אפורה חלקה
סיימנו להתארגן ויצאנו מהבית, נכנסנו לרכב של נייל והוא התחיל לנסוע לבית ספר
' היום אחרי הבית ספר אני יאסוף אותך ישר לבית שלך, תקחי את הדברים שלך וניסע לשדה תעופה'
נייל אמר כשיצאנו מהרכב
' סבבה ' חייכתי ונכנסנו לבית ספר, הורדתי את הכיסא מהשולחן ( בסוף היום אנחנו צריכים להפוך כיסאות ), שמתי את התיק על הכיסא והיה צלצול
' איזה כיף לי, יותר אני לא יצטרך לסבול אותך ' גיחכתי לעבר דניאל כשהתיישבתי והוא הוציא לי לשון
המורה נכנסה והתחילה ללמד מתמטיקה, המקצוע הכי מיותר בעולם
בשעה השנייה היה היסטוריה ואז הפסקה ואז היה שפה ובשעה האחרונה, השעה הרביעית, חילקו תעודות והמחנכת שלנו נתנה לנו הרצאה על כמה שהיא מעריכה אותנו ובלהבלהבלה
ברבע שעה האחרונה, לפני התעודות, היא אמרה לנו ששנה הבאה מצטרף ילד חדש, קוראים לו רוני, והיום הוא בא לבית ספרר בשביל להכיר את הבית ספר והוא גם יבוא לכיתה עוד מעט לראות את התלמידים, אני ישר חשבתי על מישהו נורמלי, גבוה, נראה טוב, שיער לא ארוך אבל גם לא קרחת, חמוד, נורמלי למען ה' !!!
אחרי דקה הוא נכנס, הוא היה נמוך, שיער לא ארוך אבל לא קצוץ מידי, שמנמן עם משקפיים .
' אוי ואבוי לי .. ' מלמלתי לעצמי והחזקתי את הראש עם היד .
היא בקשה מאיתנו להציג את השם שלנו לפניו אחד – אחד ואז הוא יצא מהכיתה והיא חילקה תעודות
דקה לפני שהיה צלצול כל הבנים התחילו לספור בקול רם –
' עשר תשע שמונה שבע שש חמש ארבע שלוש שתיים אחת והוהוהווהוהוהוהוווווווווווו ' הם צעקו ויצאו בריצה מהכיתה כשהיה צלצול
' בנים .. ' המורה נאנחה
ניגשתי ללורן וניסיתי לדבר איתה
' לורן, את מוכנה להאמין לי שלא סיפרתי לאף אחד כלום ? גם שאלתי את חן מאיפה הוא יודע והוא אמר לי שהוא ראה את הרקע שלך במחשב והוא זיהה אותו '
' כן, הוא אמר לי .. ' היא אמרה בקול שקט
' טוב, את סולחת לי על מה שלא עשיתי ? '
' חח, כן ' היא חיבקה אותי
' אזזז .. מה את מתכננת לעשות בחופש ? ' היא שאלה כשיצאנו מהכיתה
' לישון ולאכול '
' חחחחחחח, לא ציפיתי למשהו אחר '
' מה את ? '
' לא יודעת, בריכה, ים, חברים, מסיבות '
' איך אני שונאת מסיבוווווותתת … איך יש לך כוח לזה ??'
' את לא תביני .. '
' טוב .. אני צריכה ללכת, ביי ' אמרתי והלכנו כל אחת לדרכה
מחוץ לבית ספר עמד ג'יפ גדול שחור מבריק, הרכב של נייל, הוא צפר לי ונכנסתי לאוטו
' מה שלומך נסיכהשלי ?' הוא שאל ונתן לי נשיקה קטנה והתחיל לנסוע לבית שלי
' סבבה, מה איתך ? '
' טוב '
' רגע, רגע, תעצור פה '
' למה ?בואי אני יתקדם עוד לבית שלך '
' האא .. אין שם חנייה ! לא כדאי שסתם תעשה סיבוב .. '
' טווב … ' הוא אמר לא מבין ועצר, ירדתי מהרכב והלכתי למקום שבו שמתי את המזוודה שלי אתמול, לקחתי אותה וחזרתי לרכב, לא רציתי שאולי ההורים שלי או מישהו יראה אותי
נייל פתח את הבגא'ז ( או איך שלא כותבים את זה ) והכנסתי את המזוודה פנימה, נכנסתי לאוטו ונסענו לשדה תעופה
אחרי כמה דקות כשעמדנו ברמזור,
' הכל בסדר ? ' הוא שאל
' כן, למה .. ? '
' כי את נראת קצת לחוצה .. '
' הא, לא, לא קרה כלום ' חייכתי, לא רציתי שהוא ידע שאני יותר ~לא~ חוזרת הביתה
' עם את אומרת .. ' הוא גיחך בחיוך וחנה בשדה תעופה, יצאנו מהרכב ולקחנו את הדברים שלנו
כעבור כמה דקות עלינו למטוס ובלהבלהבלה
אחרי שעה וחצי בערך נחתנו בשדה תעופה בלונדון, נסענו במונית לכתובת שסיימון הביא לנייל והגענו למלון, זאין, דניאל וליאם כבר הגיעו
' נו, צא מהדיכי ' דניאל ניסתה לעודד אותו
' נו, טוב, לפחות הארי יביא לי את הספרי לשיער '
~דניאל כזה : ??? ~
' חחח, את תראי איזה מפגר הוא ייצא בסוף .. '
' טווב .. '
' שלווווום . ' אמרתי ואני ונייל נכנסנו לחדר
' היייייייייייייייייייייייייי ' הם ישר אמרו וקמו אלינו, האמת שדי התגעגעתי לזה, אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשאני איתם ..
פתאום הדלת של שהירותים נפתחה, ואת מי אני רואה יוצאת משם ??
' פפפרייייייי ' קראתי וחיבקתי אותה
' רגע, רגע, רגע, רגע, בואי רגעע ' אמרתי ולקחתי אותה החוצה
' זה אומר שאת וזאין חזרתם ?? '
' כעעעעעע, את לא מבינה איך אני שמחה, סתם רבנו על שטות .. '
' מזל טוב ' אמרתי מחייכת
' טוב, בואי ניכנס, השאר עוד מעט אמורים גם לבוא '
' רגע, את יודעת שג'סטין גם בא ? '
' הוא בא ?? '
' כן '
' נתמודד … '