מקצה לקצה *__* פרק 2 עונה 2

~נקודת המבט של ג'ייד~
סופסוף סיימנו את המשחק המתיש הזה, ניצחנווו !!
הבנות הלכו לחדרי הלבשה וכמובן שירן והשפוטות המפגרות שלה שלפו את התיקי איפור שלהם והתחילו להתארגן מחדש, הם שמו איפור וקרמים לשיער ומה לא ..
' ייש, ניצחנו ' שירן אמרה ונעמדה מול המראה ומרחה קרם על השיער שלה
' כן .. ' מלמלתי
' הא, שירן ….. ' כולן נעמדו מסביב לשירן ונדהמו, רק אני ולורן ישבנו על הספסל שיש שם
' מה ? ' היא שאלה לא מבינה
' השיער שלך .. ' הן אמרו מבועתות ואני התחלתי לצחוק
' מה איתו ? ' היא שאלה מפוחדת ונעמדה מול המראה
' אעאעאעעאעאעאעעאהאהאהאהאההאהאאאהאעעאעאהאעאהעאהאעהאעהאעאהעאהעאהעאהאעהאעאהא ' היא צרחה והרעידה את כל הבית ספר והצחוק שלי התחזק וכל הבנות שהיו שם התחילו גם לגחך, השיער שלה היה נראה כמו קן יונים, הוא היה מלא בקשרים ונפוח, פתאום שרגא דפק על הדלת
' בנות, הכל בסדר שם ? ' הוא שאל אחרי שהוא שמע את הצעקה והוא בא להיכנס
' אל תיכנס ' שירן צעקה עליו וזרקה עליו מגבת לפני שהוא הספיק להיכנס
' זה לא קורה לי זה לא קורה לי .. ' היא מלמלה לחוצה והיא התחילה לשטוף את השיער מתחת לברז ושני חברות שלה עזרו לה, המים רק החמירו את המצב
' עופו ממני, בהמות !! ' היא צעקה עליהן והוזיזה אותם, הידיים שלהן נתקעו בשיער הדביק שלה
' אין דברים כאללההה ' אמרתי צוחקת
' צריך לקרוא לברנדון ' ( ברנדון זה חבר של שירן, הוא כמובן לא יודע שהיא הבנאדם הכי מטומטם עלי אדמות ) המשכתי
' שלא תעזי ' היא ישר הסתובבה אליי ו"איימה" עליי עם המברשת לשיער שלה לאט לאט כולן יצאו משם וגם אני קמתי ויצאתי ופתאום נפל לי משהו מהתיק, זה היה קופסא ריקה של משחת נעליים, שירן ישר חשבה שאני שמתי לה את זה בקרם לשיער
' את לא עשית את זה … ' היא ישר מלמלה עצבנית
' אין לי מושג איך זה הגיע לי לתיק ' ישר אמרתי
' את שמת לי משחת נעליים בקרם לשיער !!! ' היא התעלמה ממה שאמרתי
' אני ל – ' עוד לא הספקתי להגיד והיא כבר התקרבה אליי וניסתה להרביץ לי
' תפסי – נווו, עזבי אותי כבר, עופי ממנ – ' ניסיתי להגיד ולהעיף אותה ממני, יצאתי החוצה והיא באה אחרי, כל החברות שלה נעמדו לידה והיו מולי
' נו, עופי ממני כבר, זאת לא אני ' אמרתי לה ובאתי ללכת והיא עצרה אותי
' את לא הולכת עד שאת מבקשת סליחה '
' על מה לבקש סליחה ? על זה שאת מפגרת ? '
' לא, על זה ששמת לי משחת נעליים בקרם '
' את יכולה לשכוח מה"סליחה" שלך, תבקשי אותה ממי שעשתה לך את זה '
' איך שאת רוצה .. ' היא מלמלה והפילה אותי לרצפה וכל החברות שלה התחילו לנסות להרביץ לי,
זה היה סוף היום, כל התלמידים כבר התחילו ללכת הביתה , אחרי כמה דקות כמה בנים ראו אותם וישר העיפו אותן ממני, בין הבנים האלו גם ברנדון היה כמובן, הוא עזר לי לקום ופנה אל שירן
' מה זה היה עכשיו ? ' הוא שאל המום
' את..אתה לא מבין .. היא.. היא חיבלה לי בקרם לשיער !! ' היא ישר אמרה נבוכה
' ו …? '
' ו.. וזהו … '
' זהו ? רק בגלל קרם לשיער את הופכת לחיה ? '
' ל…לא….. את..אה לא מבין !! '
' לא שירן, אני כן מבין, ' הוא אמר והלך משם
' זה מה שרצית ?! ' היא שאלה אותי
' תכננת את הכל … ' היא המשיכה
' לא אני לא, '
' את עד כדי כך מקנא בי ? ' היא שאלה בגאווה
' במה יש לי לקנא ? ' שאלתי מופתעת
' במה לא ? את מתנהגת כמו בן, לא אכפת לך משום דבר, אף פעם לא מתאפרת או משקיעה בעצמך, לא אכפת לך מעצמך, כולם שונאים אותך, '
' היית מתה להיות כמוני ' היא סיכמה, המילים שלה נתקעו לי בלב כמו סכין, קפאתי במקום, לא יכולתי להגיב, התפתח ריב ביניהם ואני לא הצלחתי להוציא מילה, הרגשתי כמו בסרטים, כשאתה לא שומע אף אחד וכולם זזים לאט ..
נייל כנראה ראה אותי מרחוק בין כל הילדים שסובבו אותי ואת שירן והוא רץ אליי וחיבק אותי ולקח אותי משם
' מה קרה ? ' הוא שאל לא מבין
' שי..שירן סתם התעצבנה עליי .. ס..סתם .. לא קרה כלום .. ' גמגמתי מתאמצת לא לבכות
' באמת ? ' הוא שאל מצפה שאני יגיד את האמת
' כ..כן .. ' שיקרתי
' בטוחה ? '
' כן, הכל בסדר … '
' טווב .. '
' טוב .. אממ, אני צריכה ללכת לקחת את אלכס, ביי ' אמרתי בחיוך מאולץ והוא נתן לי נשיקה קטנה בלחי והתפצלנו כל אחד לדרך שלו
רצתי הביתה וכשהגעתי עליתי לחדר שלי והתחלתי לבכות, אין לי מושג למה, בזמן האחרון אני מכל דבר נפגעת, פעם, כשהייתי בערך בת 11 עם מישהו היה מנסה לפגוע בי לא הייתי יורקת לכיוון שלו, רק מגחכת על כמה שהוא דפוק וממשיכה בחיים שלי, אף אחד לא היה יכול לפגוע בי, כאילו יש מסביבי חומה שאי אפשר לעבור דרכה, עם השנים, החומה הזאת נעלמה, אני יותר נפגעת, מכל דבר אני נעלבת .. אבל הפעם, מה ששירן אמרה לי הרס אותי, נכנסתי להתקלח ופרצתי בבכי, לא יכולתי לשמור את זה בפנים, הרגשתי כל כך קטנה לידה, כל כך חסרת כל ערך לידה, וליד כל הבנות מהכיתה שלי, זה שבר אותי ..
סיימתי להתקלח והתלבשתי ונשכבתי על המיטה שלי, מחבקת את הכרית וחושבת על נייל ..