מקצה לקצה *__* פרק 4 עונה 2

אחרי כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת, ירדתי למטה ופתחתי וזאת הייתה ג'ייד, הרמתי אותה אליי ועליתי לחדר שלי, מפתיע אותי שהיא לא יודעת שמחר זה היום הולדת שלה ..
' התגעגעתי אלייך נסיכה יפה שלי ' אמרתי ונישקתי אותה ארוכות
' גם אני, מאוד '
' למה לא סיפרת לי היום ? ' שאלתי והושבתי אותה עליי
' כבר אמרתי לך, לא רציתי לערב אותך ושתיפגע בגללי .. '
' לא אכפת לי שאני יפגע, אכפת לי שאת לא תיפגעי ושלא יקרה לך כלום, את חשובה לי, מאוד '
היא לא ענתה לי, רק חיבקה אותי חזק
' אני אוהב אותך ' הוספתי וחיבקתי אותה בחזרה
' את מבטיחה לי שתתני לי לעזור לך במה שאני יכול ? '
' כן אהובי '
אני כ"כ אוהב אותה .. אהבת חיי .. לנצח ..
השכבתי אותנו על המיטה וחיבקתי אותה מאחורה
' את הכל בשבילי ' לחשתי לה באוזן וחזרתי לנשק אותה
רציתי לספר לה על הסיבוב הופעות שיש לנו בעוד חודש בערך, אבל העדפתי לא להטריד אותה עם זה ..
' מחר ' היא התחילה להגיד בין נשיקה לנשיקה
' מחר אנחנו, זאת אומרת אני והמשפחה שלי, לבני דודים שלנו, לשישי – שבת '
' את בטוחה שזה רק שישי שבת ?? '
' חח, כן, למה ? '
' כי אני יתחרפן בלעדייך '
' אז .. נדבר בטלפון '
' ועם אני ירצה לראות אותך ? '
' אז אני ישלח לך תמונה '
' ועם אני ירצה .. לחבק ולנשק אותך ? '
' אז תחבק דובי .. חח לזה אין לי פתרון ' היא גיחכה והיה לה טלפון
~נקודת המבט של ג'ייד~
' אז תחבק דובי .. חח לזה אין לי פתרון ' גיחכתי והטלפון שלי צלצל
' ג'ייד .. ' שמעתי את פרי בוכה
' מה קרה ?? '
' אני וזאין נפרדנו .. '
' מה ? למה ? '
' אני לא בטוחה .. רבנו .. ו..אוופ, אני לא זוכרת בכלל על מה רבנו .. '
' די, אני בטוחה שהכל יהיה בסדר, תוך כמה ימים שניכם תירגעו ותחזרו .. '
' אני מקווה .. '
' טוב, אני צריכה ללכת, ביי '
' בייי '
' מה קרה ? ' נייל שאל אחרי שניתקתי
' פרי וזאין נפרדו ' נאנחתי
' אוי .. '
' לא נורא, אני בטוחה שתוך כמה ימים הם יחזרו '
' נקווה .. '
' מחר יש לי מבחן על "טיעונים " ' אמרתי ואת הטיעונים אמרתי בקול מזלזל
' סוף סוף הלימודים מעניינים אותךך '
' חח, הם לא .. ליילה אמרה לי כשדיברתי איתה, לולא היא לא הייתי יודעת '
' תקוות שווא .. '
' חח, בשביל מה אני צריכה ללמוד ? מה 35 כפול 723345 בחזקת 48425984798 יעזור לי בחיים ? מה אני יהיה פרופסורית למדע וטכנולוגיה באיזה מעבדה נידחת בסיביר ? '
' חחחח, עם זה תלוי בך אז בחיים לא '
' נכון, טוב, אני צריכה לעוף .. אני "צריכה ללמוד " ' אמרתי באנחה וקמתי ממנו
' רגעע ' הוא עצר אותי ונעמד ממולי
' מה ? ' שאלתי
' שני דברים, דבר ראשון, קחי, ותפתחי את זה רק מחר בנסיעה !! לא לפני .. ' הוא אמר והגיש לי קופסא לא כ"כ גדולה ולא כ"כ קטנה
' ודבר שני, ככה את הולכת בלי שלום ? ' הוא שאל בחיוך וחיבק אותי ונתן לי נשיקה קטנה
' ביי ' הוא אמר כשבאתי לצאת
' ביי חיימשלי ' השבתי וחזרתי הביתה

~יום למחרת לפני הנסיעה~