מרתון ריקוד חיי – פרק 29 (::::::

׳איזה שטויות את חושבת לעצמך שרלוט באמת ׳ מלמלתי לעצמי והמתקן הגיע לסיומו ,
חייכתי למפעיל וירדתי ,
הנסיעה הזאת הרגיעה אותי , התפרקתי בה קצת והיא עשתה לי טוב .
דבר אחד שלא היה טוב בה ,
היא גרמה לי לחשוב דברים שלא חשבתי עליהם בעבר .
דברים שאסור לי להעלות אותם בדעתי אפילו .
איזה שטויות אני לא אוהבת את הפוץ חסר הרגישות הזה .
אני לא אוהבת את הרודף שמלות הזה ,
יום עם אחת לילה עם אחרת , כל יום מחליף בחורה , הוא לא בשבילי , הוא סתם יפגע בי ונפגעתי מספיק .
אני לא אוהבת אותו .
׳היי ׳ מישהו אחז בידי ,
הסתובבתי אליו ,
׳מה הארי ?׳ שאלתי אותו משחררת את ידי ממנו ,
׳מה זה היה מקודם ? מה קרה לך ?׳ הוא שאל אותי ונימה של דאגה נשמעה בקולו ,
אוי ממש חמוד מצידו .
מה עכשיו לנחם אותי, בלילה לדפוק אותי ובבוקר להיעלם כלא היה ? ממש לא .
׳שום דבר שאמור לעניין אותך ׳ אמרתי לו ׳בכית ?׳ הוא התקרב אליי מחזיק את ראשי בידיו ,
הורדתי מאת ידיו מפני והתקרבתי אליו ,
׳כדאי שתחזור אלייה היא רוצחת אותי במבט ׳ לחשתי לו בעוקץ באוזן מתנגשת בו עם כתפי בזמן שעברתי אותו ,
משכתי באפי והתקדמתי אל השאר ,
ראיתי שהחבורה שם התפרקה ונשארה רק אלינור על הספסל שמשום מה התחברתי אליה מאוד .
׳היי אלי ׳ התיישבתי לידה ,
׳שר , למה שוב בכית ?׳ היא שאלה אותי לא הולכת סחור וסחור .
׳מה ? לא בכיתי ׳ אמרתי מיד מנגבת את פני מנסה להסתיר את סימני הדמעות .
׳את יכולה לספר לי הכל ׳ היא אמרה לי בחיוך חם ואוהב והרגשתי שאני יכולה לסמוך עלייה .
תפסתי בידה והלכנו לספסל מרוחק ומבודד שאף אחד לא יכול לראות ולשמוע .
׳נו מה קרה שר ממה את בורחת ??׳ היא שאלה אותי והתיישבנו על הספסל ,
׳אני .. אני פשוט .. אני .. ׳ לא ידעתי מה לומר , גוש ענק עמד בגרוני מסרב לתת למילים לצאת .
עמדתי להתפוצץ. והוצאתי את זה ,
נפלתי על רגליה של אלינור עם ראשי , בוכה ומתייפחת ללא הפסקה ,
ממתי אני כזאת ?! היום בכיתי לפחות ארבעה פעמים מה נסגר איתי ?! ממתי אני שרלוט הרגשנית ?!
׳ששש תוציאי שרלוט תוציאי זה טוב ׳ היא המשיכה לעודד אותי וללטף את גבי ,
׳אני לא יודעת מה קורה לי אלינור אני יודעת שזה בגללו רק ׳ אמרתי בין התייפחות אחת לאחרת ,
׳בגלל הארי ?׳ היא שאלה והנהנתי ,
׳איך .. את ..את יודעת ?׳ שאלתי אותה מנגבת את דמעותיי מתיישבת .
׳לואי סיפר לי הכל , על האי. על הסליחות על הדחייה על המילים הכל הוא סיפר לי אבל מה קרה ? הדמעות האלו בבירור לא קשורות לדברים האלו שכרגע אמרתי , זה משהו חדש שקורה איתו ?׳ היא שאלה אותי .
׳כן .. אני ..אני לא יודעת להסביר את זה ׳
׳שאני רואה אותו ואותה ביחד . מתנשקים מתחבקים ביחד כל גופי נחלש אני נטרפת פשוט ואני לא יודעת למה !! אני דחיתי אותו ! כמה וכמה פעמים אני לא רציתי בחברה שלו לא רציתי להיות קרובה אליו ! ועכשיו אני ..אני ..אני לא יודעת מה אני רוצה אני עומדת להשתגע !!!׳ צעקתי ותפסתי בראשי .
׳את אוהבת אותו שרלוט למה את לא מוכנה להודות בזה ?׳ אלינור אמרה והביטה בי ,
׳אני ..אני לא אוהבת א..אותו ׳ אמרתי טיפה מגמגמת מושכת באפי .
׳הוא גם מסכן כבר ממני , אני דוחה אותו אבל עושה סצנות קנאה , אני מרחיקה בנינו אבל מתעצבנת שהוא עם אחרות .
אני לא מכירה את עצמי ככה אלינור אני לא יודעת מה עובר עליי ׳ לא יכולתי לעציר את הבכי ולא הפסקתי לבכות לשנייה .
׳למה את סוגרת את עצמך בפניו ? מה יקרה אם תפתחי אליו מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך ?! אלוהים .׳ אלינור כבר התעצבנה מהגישה שלי .
׳אני יפגע , ואני לא רוצה להיפגע יותר נפגעתי מספיק בחיי בשביל להיפגע שוב ׳ השבתי לה מנגבת את דמעותי מפנה מקום לחדשות .
׳ומה את עכשיו שרלוט ? הא ? מה את עכשיו !? את פגועה את לא מבינה שבגישה הזאת את פוגעת בעצמך ?!
שרלוט האמיני בי את חייבת להשתחרר מהגישה הזאת כך את תישארי לבד עד סוף חייך !!׳ אלינור מחתה בפניי ,
׳זה לא כלכך קל עכשיו ׳ מלמלתי בקשט מושכת באפי ,
׳זאת אומרת , אני דחיתי אותו אין סוף פעמים השפלתי אותה בצורה שלא מגיע לאף אחד והוא השפיל אותי ואנחנו לא מסוגלים להביט אחד לשני בעיניים !!!! איך הכל ישכח ? איך נבליג על זה ?! ׳ פרסתי את ידי לאוויר בשאלה נואשת כבר ,
מבינה שהגעתי למבוי סתום עם הארי .
׳את יודעת למה אתם לא מסוגלים להביט אחד לשני בעיניים ? ׳
׳זה בגלל ששניכם בעלי אגו די גדול ולשניהם קשה לוותר על דברים כאלה ולא רק שהאגו עוצר אתכם הוא זה שמקשה עליכם להביט אחד לשני בעיניים ,
כי אתם יודעים טוב מאוד שתביטו אחד לשני בעיניים ללא מלחמות ושום דבר הרגשות האמיתיים יצוצו וזה הפחד שלכם !׳
שתקתי .
לא אמרתי מילה .
ידעתי שאלינור צודקת בכל מילה ומילה שלה ולא היה טעם להכחיש .
׳את רואה ?! שתיקה כהודאה ׳
היא המשיכה ,
׳את..את צודקת אוקי ?? אבל גם אם ארצה לעשות משהו זה..זה כבר לא בידיים שלי ׳ אמרתי בקול חלש ושקט מפנה את ראשי אל זוג האוהבים שעמד שם שוב במרפסת של המגדל ,
׳אוי תעשי לי טובה שרלוט ׳ היא מחתה בפני והנידה בראשה כלא מאמינה ,
׳את באמת קונה את החרא הזה שנקרא ״היילור ?״ ׳ היא אמרה עושה מרכאות עם ידיה שהגיעה לכינוי המטופש של הארי וטיילור .
׳אני לא קונה את זה , הוא לא אוהב אותה בכלל ,
היא איתו בשביל פרסום והוא איתה בשביל לגרום לך לקנא ׳ היא אמרה מותירה אותי בהלם ,
׳זה ..זה לא לא נכון ׳ גימגמתי שוב בצורה מביכה .
׳זה נכון ועוד איך !׳ היא שוב מחתה בפני ,
׳אני לא יודעת מה קרה לי אבל מהרגש שהכרתי את הבנים האלה הפכתי רגשנית ובכיינית בצורה שלא מתאימה לי בכלל !׳ אמרתי מנגבת את הדמעות מחליטה לסגור פה את הסכר ולא להוריד דמעה נוספת ,
׳אוף ספרי לי על זה ככה זה איתם גם שאני הכרתי את לואי נהייתי כזו ׳ היא אמרה וציחקקה ,
העלתי חצי חיוך על פניי והמחשבה שהצלחנו להעביר נושא סוף סוף יותר שימחה אותי ,
׳שלא תחשבי ששכחתי מהנושא ההוא אנחנו עוד נדבר עליו ׳ היא אמרה ונפלתי עם ראשי על ברכייה והיא ליטפה את שיערי .
׳את יודעת , אף פעם לא חשבתי שאקשר ככה למישהי תוך זמן קצר ׳ אמרתי מתרוממת ממנה ,
׳את האמת גם אני לא אבל אני שמחה שזה קרה ונקשרנו ׳ היא חייכה אלי וחיבקתי אותה ,
׳תודה לך אלי אבל בבקשה אל תגידי כלום לאף אחד , לואי הוא החבר הכי טוב של הארי ואני לא רוצה לצאת חלשה בעיניו ׳ אמרתי לה מחייכת חצי חיול מקווה שתבין אותי ,׳ברור שר שום דבר לא יוצא מפה ׳ היא השיבה מחייכת את החיוך השובה שלה ,
׳אוהבת אותך ׳ אמרתי מתנפלת עלייה בחיבוק .
׳הדדי ביותר בובה ׳ היא ציחקקה וגררה אותי איתה .
׳או סוף סוף סיימת לגנוב את חברה שלי ?׳ לואי לקח את אלינור מהר ומחץ אותה לחיבוק .
׳כן קרצייה ׳ אמרתי מצחקקת מנסה להראות שלא קרה כלום ודי מצליח לי .
׳טוב יאלה כבר 2 בלילה מחר הטיסה בשמונה .
שתי סיבובים על האינדיאנה והולכים מה אתם אומרים ?׳ זה היה נייל הפעם ,
׳אני אוותר ׳ אמרתי והתיישבתי על הספסל מתעסקת באצבעות שלי לא מבחינה במה שקורה סביבי ,
׳אני גם אוותר ׳ את זה לא יכולתי שלא לשמוע ,
זה היה הארי .
פתאום תקף אותי ״צימאון ״ שגרם לי לקום משם אל שולחן המשקאות .
הלכתי להביא לי בקבוק מים וראיתי את כולם בדרכם למתקן גם הארי .
פו . אני לבד .
׳אני פה טיי ׳ זה היה די בקול חזק כך שיכולתי לשמוע ,
זה היה הארי שנפרד מטיילור .
והנה שוב המרפי המסריח הזה ,
הרמתי את ראשי וראיתי את הארי מסתובב ולכיוון שלי ,
הורדתי את ראשי מיד והתעסקתי עם הבקבוק שלי .
הרגשתי משהו מתיישב לידי ויד נכרכת סביב הכתף שלי אך לא ממש עליי ,
התרחקתי מעט ,
ואז השיחה עם אלינור עלתה לי , אני אתנהג רגיל , לא אתרחק ולא אתקרב אני אפעל בהתאם לפעולות שלו .
׳איזה חברותית היא הא ?׳ הארי הזיז את כתפי מניד עם ראשו לעבר טיילור ,
הרמתי את ראשי וראיתי שהם עדיין קרובים לכניסה , הם כנראה החליטו על זוגות .
ראיתי אותה ואת נייט מדברים ,
גם אותו היא רוצה לקחת ?
הוא תמיד שמע שירים שלה לפי מה שהוא סיפר לי ועד כמה שהספקתי להכיר אותו אז הוא בטח התלהב .
׳כן ..׳ עניתי בקול הרגיל שלי .
פתחתי את בקבוק המים שלי ולחצתי ממנו ,
׳אתה ממש אוהב אותה הא ?׳ שאלתי אותו בחצי חיוך ,
אנחנו לא מדברים אחרי הכל .
׳אני מניח שאפשר לקרוא לזה ככה ׳ הוא הביט בי אבל לא בעיניים .
׳שוב השתיקה השתחררה בנינו ,
מצדי היא הייתה נעימה , אבל מצידו נדמה לי שמביכה .
קמתי לשים את הבקבוק בפח ולא אמרתי מילה ,
חזרתי והתיישבתי שוב והשתיקה הכתה שוב .
׳מה אנחנו עושים ?׳ זה היה הארי ,
׳למה את מתכוון ?׳ שאלתי בקול עייף ממלחמות כבר , את המילים שלו והכל אני לא שוכחת אבל עכשיו אני פשוט במצב נפשי שאין לי כוח להילחם יותר .
׳למה הקשר בנינו הוא כזה ? אני מתכוון למה זה כלכך מסובך ׳ הוא זרק את הדברים האלה לחלל האוויר ,
׳אני לא יודעת הארי כנראה שזה מה שהגורל רצה ׳ השבתי בהבעה חתומה על פניי שלא מסגירה שום דבר ,
׳זה מה שאת רצית מההתחלה ׳ הוא שוב זרק את המילים לא מבין שכל אחת מהם נכנסות לי ללב משאירות את החותם שלהן ,
׳הארי אפשר בבקשה לא להתחיל עם זה באמת אין לי מצב רוח למריבות טיפשיות כאלה או אחרות ׳ השבתי באמת עייפה מכל המלחמות האלה .
׳תמיד אין לך מצב רוח שרלוט אני רוצה לפתור את זה כבר את חושבת שכיף לי במצב הזה ? אז את טועה אני לא יכו-׳ הוא נקטע בידי החברה האהובה שלו , טיילור .
׳הארררר כואב לי הראש מהמתקן לא יכולתי לעשות עוד סיבוב ׳ היא התיישבה עליו בחצי חיוך ,
הודיתי לה כלכך על זה בראשי שהיא באה בתזמון מושלם ,
׳חייכתי אליה ואל הארי ,
׳אני אשאיר אתכם לב-׳ נקרעתי בידי הארי שאמר ׳לא זה בסדר גמור ׳ וסימן לי לחזור לישיבה ,
׳את יכולה ללכת אם את רוצה ׳ זאת הייתה טיילור הפעם ,
׳תהנו ׳ אמרתי בחיוך ובקול עליז שניסיתי לשוות לי כרגע .
לא היה לי כוח לכלום , רציתי רק לראות את המיטה .
אם אני יחכה להם אני יצטרך לסבול עוד מה פוצי מוצי של ״היילור״ ולהילחם בכאב הראש שלי ,
יכולתי לראות את מבטו של הארי עליי אבל לא היה לי אכפת ,
יצאתי מהפארק ולקחתי מונית בחזרה למלון ,
אחרי חצי שעה בערך הייתי כבר במיטה הנוחה והרכה שלי ונפלתי לשינה עמוקה.