מרתון ריקוד חיי – פרק 31+30 :

מור סטיילס 29/07/2013 4211 צפיות 14 תגובות

טוב , בעיקרון בעיקרון , זה הפרק שכולכן חיכתי לו מתחילת העונה , יש פארק הרבה יותר טוב והוא כבר כתוב אבל זה בעיקרון פרק שמדבר סוף סוף על ׳הארלוט׳
בלי חפירות נוספות הפרק המיוחל (:
על זה אני רוצה המון תגובות עבדתי עליו קשההההה ❤

______________________

׳תהיו בטוחות שהלילה זה הלילה , אנחנו פאקינג הופענו במדיסון סקוואר גארדן !!!׳ קת׳רין צעקה וחייכתי חיוך אמיתי עומדת מול המראה עם 5 שמלות מתלבטת מה ללבוש .
׳מי היה מאמין שאנחנו נופיע במדיסון סקוור גארדן אלוהים !!!׳ צעקתי וקפצנו שלושתינו על המיטה ,
׳והאפטר פארטי הזה עכשיו זה בונוס !!!׳
הדר צעקה לתוך החיבוק .
טוב בעיקרון זה מה שקרה ,
עזבנו את ווגאס וטסנו לנו יורק .
לבנים הייתה לפני בערך שעה וחצי את ההופעה הכי גדולה בקריירה שלהם במדיסון סקוור גארדן ועכשיו יש אפטר פארטי שכל המכרים האישיים מוזמנים אלייה .
פרי ואלינור נשארו איתנו במשך הימים האלה ולי ולאלינור היו המון שיחות ,
השתדלתי לא להיתקל בהארי והצלחתי בקושי דיברנו לא החלפנו מילה רק מה שקשור למופע ואהבתי את זה .
מסתבר שבווגאס היו המון פפראצי כי כל רגע שלהם זאת אומרת של ״היילור ״ מתועד לעיניי המצלמות ,
הארי אמר שהוא לא אוהב את זה שהכרנו שהוא אוהב לשמור את חייו הפרטיים , פרטיים .
אולי הוא השתנה כי עכשיו זה לא ניראה שזה מפריע לו ,
הצלחתי לקרב בין נייט לקנדל ,
התברר שהלילה שהארי וקנדל בילו היה סוג של ״פורקן ״ עבורם ולא יותר .
אז עכשיו אנחנו מתארגנות למסיבה שאמורה להתרחש בעוד שעתיים והמצב הוא כזה ,
הארי וטיילור זוג ,
לואי ואלינור ,
וזאין ופרי ,
קת׳רין והדר עדיין משחקות אותה קשות להשגה והן לא רוצות קשר מחייב למרות שהן די נהנות ביחסים שלהן עם ליאם ונייל עכשיו .
הם ביחסים של יזיזים מאוהבים .

נכנסו עם כל הרקדנים אל המועדון שבו התרחשה המסיבה .
מיד עיניי נחו על הראש המתולתל .
לידו היה ראש ג׳ינג׳י .
לא היה שום זכר לבלונד בסביבה וזה כבר העלה לי חיוך על הפנים ,
התקדמנו קצת יותר ויכולתי להבחין שאותו ראש ג׳ינג׳י הוא לא אחר מאד שירן (אהובייייייייייייי – הערת כותבת )

נקודת מבט של הארי :

דלתות המועדון נפתחו ושם הם היו , הרקדנים .
הזזתי את ראשי לכיוון אחר לגמרי מחפש בעיניי את טיילור בכדי ששרלוט לא תחשוב שאני יותר מידי מסתכל או משהו כזה .
אני וטיילור לא זוג , נמאס לי כבר מכל הקטע הזה .
הכל בגלל ההנהלה המסריחה הזאת אני מחכה לרגע שאני אוכל להיפטר ממנה .
לבינתיים הקטע הזה עוזר לי לגלות אם לשרלוט יש רגשות אליי אבל עד עכשיו הרגש היחיד שיש לה אליי הוא שנאה .
לא באלי לריב איתה הלוואי והיינו ידידים רגילים מצידי אבל לא בריב .
׳וואו מי זאת ?׳ אד פער את פיו שהבחין בשרלוט ,
הסתובבתי והבחנתי בדמותה הקטנה והמעוצבת , צועדת על נעליים די גבוהות שאני בטוח שבעזרתן היא מגיעה לגובה שלי .
לבושה בשמלת מיני שחורה עם מחשוף נדיב אך משאיר מקום לדימיון בחזה ובגב הכל חשוף ,
השיער שלה הפנים שלה הכל אצלה היה במידות הנכונות , היא הייתה נשית .
׳מחוץ לתחום שלך אחי ׳ עניתי לאד שותה בלגימה אחת את כוס הוויסקי שלי.
׳וואו וזה למה ? אתה לא עם ״טיי טיי ״ שלך ?׳ הוא עשה מרכאות עם הידים וצחקתי ׳אוי שתוק ׳ אמרתי ונתתי לו מכה ,
׳אתה יודע שבני לבין טיילור אין כלום אז מה אתה משחק אותה ובקשר להיא ?׳ הצבעתי על שרלוט ,
׳כמו שאמרתי מחוץ לתחום שלך חבר יש עוד המון פה אבל לא היא ׳ הרגשתי צורך להיות רכושני , למה לעזאזל ?!
׳וואו מישהו פה קנאי או שאני מדמיין ?׳ אז צחק עליי ולקח עוד שתי שוטים ,
׳אתה מדמיין ׳ השבתי לו ממשיך לצפות בדמותה של שרלוט ,
מבטינו הצטלבו , לא הורדתי את המבט וכך גם היא לא ,
החלטתי להישאר חזק בקטע הזה ,
היא נשברה בסוף והמשיכה להתקדם עם חברותיה אל הבר .
עיניו של אש היו גדולות מידי והוא לא הפסיק לבחון את שרלוט ,
מה לעזאזל ?! היא מחוץ לתחום שלו !!
למה אני רכושני לגבייה אלוהים ?
קת׳רין הדר ושרלוט הגיעו אל הבר די קרוב אלינו ,
׳3 טקילה אבטיח ׳ קת׳רין הודיעה לברמן ,
׳6 בבקשה ׳ וואו . לזה לא ציפיתי , שרלוט הכפילה את השתייה ?
הדר וקת׳רין עשו לה פרצוף והיא צחקה את הצחוק היפה שלה ששבה את ליבי מהרגע הראשון .
׳או נו באמת חברות היום אני רוצה לשכוח אפילו איך קוראים לי !׳ היא חייכה אליהם חיוך רחב והתירה אותי המום , וואו אני לא הכרתי אותה כאחת ששותה המון ומשתכרת .
׳לחיינו !׳ קת׳רין אמרה להן והן שתו את שתי השלוקים ,
׳וואו אני רוצה אותה בתחום שלי היא שווה !!׳ אד פתח את עיניו .
׳לא היא מחוץ לתחום שלך ושל כל בחור אחר במועדון הזה !׳ התעצבנתי טיפה וביקשתי כוס ויסקי בולע אותה בשנייה מתרגל לתחושת השריפה בגרוני .
׳לכי תדעי אולי אפילו נחזור עם איזה חתיך למלון ומי יודע מה יהיה ׳ שרלוט קרצה לחברותיה ואני נ חנקתי מהשתייה מתחיל להשתעל .
מזאת אומרת מי יודע מה יהיה ?!
מה נסגר איתה ?!
לקחתי עוד כוס , סיימתי אותה והנחתי אותה בחוזקה על הבר נעמד ,
מוכן לעשות את המהלך שלי ,
ללכת ישר אל שרלוט ופשוט לנשק אותה כמו שתמיד רציתי .
׳לך תתפוס אותה נמר ׳ אד טפח על שכמי וחייכתי ,
התחלתי לפסוע לעברה והיא הבחינה בזה ,
חברותיה לחשו משהו ונעלמו כלא היו ,
׳שרל-׳ נקטעתי באכזריות על ידי הקול הצפצפני והמתנשא של טיילור ׳האר ׳
אני שונא שהיא קוראת לי ככה !!!! מזה האר לעזאזל ?!?
שרלוט עשתה פרצוף מרוכז אל שמח על פנייה וחייכה חצי חיוך אחד שאומר נתראה כזה ונעלמה משם בעקבות חברותיה ,
׳מה טיילור ?׳ שאלתי אותה בחוסר חשק ודי בעצבנות ,
׳מה קרה האר ?׳ היא שאלה וכרכה את ידייה סביב צווארי ,
׳אלף כל אני לא ״האר״ שלך ואין פה פפראצי אז אפשר להפסיק להעמיד פנים , ב כל , אמא שלי פה אז תפסיקי ׳ לחשתי לה בעצבים שהבחנתי האמא שלי מתקדמת לכיווני עם פרצוף שאומר מה אתה עושה ?!
׳אמאאא ׳ אמרתי בקול גבוהה והתנתקתי מהחיבוק של טיילור מחבק את אמא שלי ,
׳הארולד שלי התגעגעתי אלייך !׳ היא צעקה בקול אימהי ודואג כמו תמיד ומחצה אותי,
׳אמא אוויר ׳ לחשתי לה והיא שחררה אותי מצחקקת ,
׳אני כלכך גאה בך בן שלי ! רק בלי שטויות כן ?׳ היא שאלה מרימה גבה מנידה עם ראשה לכיוון הבר ולכיוון טיילור , היא מעולם לא אהבה אותה .
׳אל תדאגי אמא התגעגעתי אלייך !׳ אמרתי ומחצתי אותה לחיבוק חזק ,
׳הארי , יש מה שיש לך לספר לי ?׳ היא שאלה בחיוך ערמומי מרימה גבה ,
חייכתי והנדתי כלא , לא הבנתי למה היא מתכוונת ,
׳יש שם איזה מישהי שמסתכלת לפה עם חיוך על הפנים יש לה מבט אתה יודע מבט חם ׳ אמי אמרה לי והסתובבתי לראות במה מדובר ,
נשמתי נעתקה מפי שהבחנתי במי מדובר , שרלוט .
׳לא אין בנינו כלום זאת ש..שרלוט הרקדנית שלנו ׳ אמרתי ונעלתי חיוך מהמחשבה על השם שלה , רגע מה אני. עושה ?! מחקתי את החיוך מפני בשנייה מקווה שאמא לא הספיקה לקלוט אותו ,
׳אולי אין בניכם כלום אבל לך יש בהחלט משהו אלייה ׳ נאלמתי דום , איל היא מכירה אותי ככה טוב אלוהים .
׳לא אמא את מדמיינת היא שונאת אותי ואני אותה ׳ השבתי מכחיש כל רגש ומילה .
׳אתה בהחלט לא שונא אותה והיא לא אותך אני ראיתי את הניצוץ בעיניים שהיה לך שאמרת את שמה !׳ היא המשיכה להתעקש , אמא !! שחררי נו !
׳גם אם כן , אני עם טיילור ׳ אמרתי לא מניד עפעף די מבואס מהעובדה הזאת .
׳למה אתה בכלל איתה הארי אתה לא אוהב אותה אפילו !!׳ היא מחתה בפני ,
׳אמא אמא אמא , התגעגעתי אלייך אני נשבע ' אמרתי מנסה להעביר נושא ,
׳טוב יש לנו עוד שיחה ארוכה אבל לך לחברים שלך אני לא אפריע ׳ היא אמרה ולפני שהוצאתי מילה היא נשקה ללחי שלי והלכה משם ,
׳ויסקי גדול כפול ׳ אמרתי לברמן ,
בשנייה שהכוס הונחה על השולחן תפסתי את הכוס בידי ולגמרי את המשקה בבת אחת רגיל לתחושת השריפה בגרוני .
הסתובבתי אל רחבת הריקודים והבחנתי בשרלוט , עומדת לבדה מביטה על חברותיה מחייכת ומשחקת עם כוס הוויסקי והקרח בידה ,
לעזאזל , החיוך שלה ממיס אותי .
התקדמתי לעברה מוכן נפשית לסגור את כל הנושא ולשכוח מהכל ופשוט להנות .
ממש שבריר שנייה לפני שיכולתי להגיע אלייה נייט תפס את ידה וחטף אותה משם .
ידעת יש זה הולך להיות לילה ארוך ביותר .

עברו להם שעתיים , בשעתיים האלו רצף הארועים היה די מהיר ,
אני שתתי חצי בר כהרגלי אבל הפעם הרגשתי צורך לשתות את כל הבר .
עכשיו אני וטיילור אוחזים אחד בשני ברחבת הריקודים שידיה מונחות על עורפי וידי על מותנייה ,
׳אתה מנסה לגרום לה לקנא ,נכון ?׳ היא שואלת בשקט ומביטה בי ,
אני נאנח ומעביר את מבטי משרלוט אל עינייה של טיילור ,
׳אני מצטער ׳
׳אז למה אתה רוקד איתי ?׳ היא שואלת ,
׳אתה יכול ללכת לרקוד איתה אם אתה רוצה ׳ היא עומדת להוריד את ידייה מעורפי אך אני מחזק את אחיזתו במותניה ומצמיד אותה קרוב אליי ,
׳לא , אני לא רוצה לרקוד איתה זה מסובך מכפי שאת חושבת …פשוט..בואי נרקוד וזהו ?׳
היא נאנחת ׳אני שונאת את זה ׳ .

אני בטוח שהשעה קרובה לחמש בבוקר שאני מגיע חזרה לבית המלון , אחרי שהמונית הורידה את טיילור בבית המלון שלה .
הרוב פרשו קצת אחריי חצות היינו בין האחרונים שנשארו במסיבה .
לא רציתי לחזור בחזרה אל המציאות ,
היה לי טוב לשכוח אותה קצת ולא לדפוק חשבון לאף אחד .
לא הפתיעו אותי צלמי הפפארצי שחיכו מחוץ למועדון גם בשעה כלכך מוקדמת לפנות בוקר וצילמו אותי ואת טיילור יוצאים אל המונית .
הדבר היחיד שאני מקווה זה שרמת הסטלה שאני שרוי בה לא ניכרת על הבעת פניי .הראש שלי מסתובב בטירוף ואני חושב שאני עומד להקיא בקרוב .אין לי מושג איך אני מצליח להגיע אל המעלית ולא ליפול בדרך .
אני עוצם עיניים ונאנח בקול בעודי מחכה למעלית שנפתחת בצליל פעמון בקומת קרקע .
אני נכנס פנימה ופוקח עיניים נבהל לגמרי משרלוט שעומדת בפינה הרחוקה של המעלית לא מביטה בי .
אני לא יודע אם אני יותר מופתע לראות אותה או יותר מתוסכל :
מופתע , היא עזבה את המועדון לפני שעות והיא עדיין לובשת את אותן בגדים ולא ניראה כאילו היא ישנה בכלל .
מתוסכל , כי, טוב… הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה עוד יגון לכאב הגופני והנפשי שלי ,
׳היי ׳ היא אומרת בשקט ,
׳היי ׳ אני מחזיר ונעמד בגבי אלייה לוחץ על כפתור הקומה השמינית .
אנחנו לא מחליפים מילה , ובשקט שנוצר בנינו אני יכול לשמוע את הנשימות שלה , עמוקות וכבדות מעט , כאילו הן קשות עלייה ,הן נקטעות פתאום כאילו היא רוצה לומר משהו אבל לפתע נשמע צליל מלחיץ שמעיד על משהו לא טוב , המעלית עוצרת ברעש גדול , אני מרים את מבטי אל לוח הבקרה ומגלה שחשדותיי נכונות ,
המעלית תקועה .
׳מה הרגע קרה ?׳ שרלוט שואלת די מבוהלת ,
אני ניגש אל דלתות המעלית מנסה לפתוח אותן ,לשווא .
׳אני חושב שנתקענו ׳
הנשימות של שרלוט הופכות בין רגע קצרות וחנוקות .
אני מביט בה ומבחין בצעדים הנואשים שלה , היא נאחזת בצידי המעלית מתקשה לנשום .
׳את קלסטרופובית ?!׳ שאלתי אותה ,
היא מהנהנת הבעת פנייה אטומה .
׳תמיד נחמד לגלות דברים חדשים ׳ אמרתי מבלי לחשוב ,
היא נועצת בי מבט כבד , ׳לא מספיק …שאני קלסטרופובית… ׳ היא אומרת מבעד לנשימותיה הקצרות ,
׳אני גם …תקועה איתך ..׳
מעט הרחמים שהרגשתי כלפייה נעלמים בין רגע , עיניי רושפות גיצים ,
׳מה לעזאזל הבעיה שלך , תגידי לי ?׳
׳מה הבעיה שלי הארי ?! ברצינות ?!׳ היא מביטה עליי בבילבול ובתדהמה כאילו לא מאמינה לדברים שאני מוציא מפי ,
׳כן מה הפאקינג בעיה שלך ?!׳ הגבהתי את קולי ,
׳אתה …אתה הבעיה ..שלי !׳ היא מנסה לצעוק בזמן שהיא מסדירה את נשימותיה ,
׳את תבלבלי לי בביצים עכשיו זאת את שהתחלת עם כל הקטע המתנשא שלך ולדחות אותי אז זאת ממש לא הבעיה שלי !!׳ המשכתי לצעוק עלייה מביט בה נאבקת לאוויר .
׳אתה לא זוכר ..את המילים .. שהטחת בי הם ..הם היו המילים הכי מגעילות שאמרו לי כל חיי !!׳ היא צרחה עליי פוגעת בי והיא הצליחה לפגוע , אני לא התכוונתי לאף מילה ממה שאמרתי , הכל היה תוצאה של עצבים ואגו ,
׳ומה עם הדחיות שלך ?! את חושבת שזה כלום בשבילי ?! לא את מודעת רק למה שעושים לך!! תהי קצת מודעת לעצמך זה לא יזיק !׳ צרחתי עלייה ,
היא נפלה אל רצפת מעלית במטרה למצוא את התנוחה הטובה ביותר לנשימותיה ׳אתה תמיד חייב ..לקלקל הכל ׳ היא אמרה בקול טיפה יותר חלש ,
׳אני ?!? אני מקלקל הכל ?!? ׳ הצבעתי על חזי בחוסר אמון , היא שומעת מה יוצא לה מהפה בכלל ?! אני מרגיש את הכעס גואה בי יותר ויותר מרגע לרגע מודע לכך שזאת השפעת האלכוהול שזורם בדמי ,
׳את אומרת לי שאת מפחדת מגברים וכל הבולשיט הזה יום למחרת מצאתי אותך לבושה בבגדים של נייט בחדר שלו !!! אלוהים יודע מה עשיתם שם ?!׳ צעקתי עלייה , הוצאתי את זה סוף סוף .
׳אלוהים ישמור .. אני ונייט ?! ׳ היא נעמדה וצרחה עלייה מתגברת בשלבים על הקלסטרופוביה שלה .
׳כן כן מה שאת שומעת את ונייט !! ׳ צעקתי עלייה חזרה ,
׳אני ונייט כמו אחים !!!! ׳
׳ומה איתך הא ?!? מה איתך ועם טיילור ?! אם לא הייתם פאקינג מתמזמזים לי בפנים כל חמש דקות אולי לא הייתי מתנהגת אלייך ככה עכשיו !!׳ היא צרחה והבנתי שהיא קינאה אבל לא היה לי זמן ליחס לזה חשיבות ,
׳למען השם שרלוט !׳ אני מניף את ידיי באוויר ומגלגל את עיניי ,
׳את באמת חושבת שאני מרגיש אלייה משהו ?! ׳
׳היא נחמדה וכיף לבלות איתה אבל זה בסך הכל תעלול יחצני, עוד חודשיים היא תמצא לעצמה מישהו אחר להתעלק עליו !׳ אני מביט בשרלוט לא מאמין שהיא חושבת את הדברים האלה ,
היא שותקת לרגע כנראה מחפשת איך לענות לי ,
׳זה עדיין לא פאקינג בסדר !! היא מנצלת אותך ואת כל הבאזז סביבך ׳או תיראו אני יוצאת עם הארי סטיילס איזה מגניבה אני ׳
׳ואת לא מנצלת את נייט ?!׳
׳מה ?!׳
׳את לא חושבת שזה מגעיל מה שאת עושה ?! את הרי בחורה חכמה שרלוט אז אני בטוח שאת מבינה שיש לבחור המסכן יש רגשות כלפייך וככה את משחקת בהן ?? ברגע שאיתי לא מסתדר לך את רצה אליו כאילו הוא התוכנית גיבוי שלך ?׳ אני מגחך ביהירות ׳באמת שרלוט חשבתי שאת יותר טובה מזה !׳
היא הייתה בהלם מהמילים שלי ,
׳אין לך מו..שג בכלל מי אני ! אתה …אתה לא מכיר אותי !׳ היא נשענה בחוזקה על דופן המעלית והניסיון שלה להתמודד עם הפחד והנשימות הקצרות מחדרה ניראה בבירור .
אני מתעלם מכך וממשיך בשלי , ׳ברור שאין לי מושג מי את ! הרי רציתי להכיר אותך ואת דחית אותי !׳
׳לעזאזל ….איתך הארי ! אתה פשוט לא מבין ! ׳ היא רוקעת על רצפת המעלית בעצבים ,
׳אני שונאת אותך ! שונאת , שונאת שונאת !!! ׳
׳ובכן , אני שונא אותך יותר !׳ נעצתי בה את עיניי .
׳כן ?!׳
׳כן !׳
עוברת בידיוק שנייה לפני שאני מתנגש בשרלוט כרוח סערה, תופס את פנייה בשתי ידיי מצמיד את שפתי אל שלה , בולע את פיה בפי .
אני דוחף אותה אל קיר המעלית דוחף את גופי קרוב יותר אל גופה , מעצים את הנשיקה .
בגלל קוצר הנשימה שלה אוויר בקושי נכנס אל ריאותיה גם ככה , ואני עומד להתרחק ולגמור עם זה , אבל היא תופסת בצווארון החולצה שלי ומושכת אותי אלייה בחזרה ,מרימה מעט את המותניים שלה בתנועה כמעט בלתי מורגשת ,
בלתי מורגשת בתחת שלי .
שפתיי נפשקות על שלה בתשוקה ואני מוצץ את השפה התחתונה שלה בתשוקה,
הלשון שלי מליקה על שפתייה ופוגשת בלשונה גורמת לגניחה חפוזה להיפלט החוצה מפיה , אני לא יכול שלא לחייך ,
הידיים שלי משוטטות בחופזה על גופה תופסות את הבלייזר שהיא לובשת ופושטות ממנה אותו בבת אחת .
ידייה מגיבות לי במהירות ואצבעותיה מתחילות לכפתר את חולצת הכפתורים שאני לובש, משאירות אותה פתוחה ואז מטיילות בחזרה לעורף שלי ,אני מופתע מתגובתה לחלוטין ,אבל אני שבוי כלכך בחום של גופה ובקסם של הנשיקה הזאת עד שלא אכפת לי מזה בכלל ,
אחרי כל הזמן הזה , אחרי כל הבקשות והדחיות והריבים סוף סוף אני זוכה לנשק את שרלוט ,ואחרי כל הזמן המייאש הזה , זה בידיוק מה שאני צריך ; כפות ידיה הקטנות על הצוואר והעורף שלי , ואצבעותייה המתפתלות בשיער שלי , בנגיעות קטנות וכמעט לא מורגשות אבל מלאות באותו רגש מבלבל שניכר גם בתנועות של ידי על פנייה .
אני מתנתק לבסוף בחוסר רצון ממולא לקחת אוויר משעים את מצחי על מצחה .
הידיים שלה לא עוזבות את העורף שלי , ואני לא יודע ממה אני מסוחרר יותר , מכמויות האלכוהול שזורמות בתוך הדם שלי או מהעיניים הירוקות שלה שנעוצות בתוך שלי ,
׳מה את גורמת לי להרגיש ..לעזאזל שרלוט !!׳ אני מסיר יד אחת מהפנים שלה וחובט בקיר המעלית שמעל ראשה מוציא את כל התסכול , הבלבול והכעס על המעלית המסכנה .
׳זין ׳ אני נאנח ומפיל את מבטי לריצפה .
נאנחתי שוב ואחזתי במותניה מחדש ,
׳מה אנחנו הולכים לעשות ?׳
היא מכופתרת מחדש את החולצה שלי , טופחת באצבעותיה קלות על החזה שלי ׳אני באמת לא יודעת ׳
צליל מתכתי נשמע לפתע והמעלית חוזרת לעבוד ולטפס במעלה הקומות ,
אני מתנתק משרלוט וחוזר לעמוד ליד דלת המעלית . אני מביט בה אוספת את הבלייזר שלה מהריצפה לובשת אותו עלייה בחזרה .
׳אני לא מרגיש כלפייך כלום ׳ אני אומר שדלת המעלית נפתחת בקומה שלה .
׳כל מה שהיא שולחת לעברי זה מבט קטן ועצוב ׳אני יודעת ׳ היא משיבה ופוסעת אל מחוץ למעלית והדלתות נסגרות מאחוריה , מותירות אותי לבדי .


תגובות (14)

תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!

29/07/2013 15:48

את רוצה שאני יבכה נכוןן תמשיכיי דחוףף עכשיו

29/07/2013 15:49

אומייגאדדדדדדדדדד אימלההההההההההההההההההה מושלםםםםםםםם1!!! ובאמת שזה אחד הפרקים (אם את יודעת למה אני מתכוונת -גבותגבות-) ואווו נדיררררררר את כותבת מושלם את מושלמת בעצמך!!! תמשיכייי 3>

29/07/2013 15:51

מהמןםםםםםם
או שיש לי דה זה וו
או שקראתי משהו כזה.. כאילו רק את החלק שך הסוף, שהם מתנשקים ואז שהם יוצאים הוא אמר שהוא לא מרגיש אליה כלום

29/07/2013 15:55

עוד פרק!!!!!! עוד פרק. עוד פרק

29/07/2013 16:00

פאק מה?!!?!?!? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא מה הוא מטומטם למה הוא אמר לה שהוא לא מרגיש אליה כלום דביללללללללללללללללללללל תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

29/07/2013 16:03

תקשיבי אני קראתי את כל הסיפור והוא ממש יפה! אבל אני גם קראתי את הסיפור- dreams שהחלק עם טיילור בריקוד ועם שרלוט במעלית הוא אותו דבר. אם את לוקחת רעיון של משהו אז לפחות תרשמי מאיפה לקחת את הרעיון כי זה לא פר כלפי הדר (הכותבת של דרימס) כי היא זאת שחשבה על הרעיון. גם אם היא נתנה לך אישור אז לפחות תכתבי של מי הרעיון! אבל בסך הכל סיפור מדהים!!!!

29/07/2013 16:17

את ממשיכה עכשיו את המרתון????? אני מקווה שכןןן

29/07/2013 16:21

(עם טיילור)
"אתה מנסה לגרום לה לקנא, נכון?", היא שואלת בשקט ומביטה בי.
אני נאנח ומעביר את מבטי מגרייס אל עיניה של טיילור. "אני מצטער."
"אז למה אתה רוקד איתי?", היא שואלת. "אתה יכול ללכת לרקוד איתה אם אתה רוצה." היא עומדת להוריד את ידיה מעורפי אך אני מחזק את אחיזתי במותניה ומצמיד אותה קרוב יותר אליי. "לא. אני לא רוצה לרקוד איתה. זה מסובך מכפי שאת חושבת…פשוט…בואי נרקוד וזהו?"
היא נאנחת. "אני שונאת את זה."

(במעלית)
"היי." היא אומרת בשקט.
"היי." אני מחזיר רק מתוך נימוס ונעמד בגבי אליה, לוחץ על הכפתור לקומה השמינית.
אנחנו לא מחליפים מילה, ובשקט שנוצר בינינו אני יכול לשמוע את הנשימות שלה, עמוקות וכבדות מעט, כאילו הן קשות עליה. הן נקטעות פתאום, כאילו היא רוצה לומר משהו, אבל לפתע נשמע צליל מלחיץ שמעיד על משהו לא טוב והמעלית עוצרת ברעש גדול. אני מרים את עיניי אל לוח הבקרה של המעלית ומגלה שחשדותיי נכונות; המעלית תקועה.
"מה הרגע קרה?". גרייס שואלת, מבוהלת למדי.
אני ניגש אל דלתות המעלית ומנסה לפתוח אותן, לשווא. "אני חושב שנתקענו."
הנשימות של גרייס הופכות פתאום לקצרות וחנוקות. אני מסתכל עליה בבעתה ורואה שהיא לופתת את ידיות הזהב של צדי המעלית.
"את קלסטרופובית?!". אני שואל אותה.
היא מהנהנת, הבעת פניה אטומה.
"תמיד נחמד לגלות דברים חדשים." אני אומר מבלי לחשוב.
היא נועצת בי מבט כבד. "לא מספיק… שאני קלסטרופובית…", היא אומרת בין הנשימות הקצרות שלה. "אני גם… תקועה איתך."
מעט הרחמים שהרגשתי כלפיה נעלמים בין רגע, ועיניי רושפות גיצים. "מה לעזאזל הבעיה שלך, תגידי לי?".
"מה הבעיה שלי, הארי? ברצינות?!", היא מביטה עליי בבלבול מעורבב בתדהמה, כאילו לא מאמינה לדברים שאני מוציא מפי. "מה הבעיה שלך?".
"מה את מבלבלת לי בביצים עכשיו? את זאת שהתחלת עם ההתנהגות המתנשאת הזאת! מהרגע שהגעת את כל הזמן בוחנת אותי ומחפשת בנרות מה עשיתי לא בסדר."
"בתור התחלה…", היא מנסה להסדיר את הנשימות שלה. "היית יכול לענות לי על הSMS הזה…".
אני שותק לרגע. "ובכן, זאת הייתה זכותי המלאה לא לענות עליו. את זאת שדחית אותי, אם את לא זוכרת."
"אני זוכרת מצוין. אתה חושב שלא אכלתי את עצמי כל השבוע אחר כך? בגלל זה התנצלתי! באתי לכאן מוכנה להתחיל מחדש, מחכה להתחיל מחדש. אבל לא! הארי סטיילס חייב לקלקל הכול איכשהו!".
"אני קלקלתי הכול איכשהו!? אני?!", אני נועץ את אצבעי בחזי, מצביע עליי בחוסר אמון. אני מרגיש את הכעס גואה בי יותר ויותר מרגע לרגע ומודע לכך שזה כנראה בהשפעת האלכוהול הרב שגועש בדמי.
"את אומרת לי שאת רוצה להתחיל מחדש ולנסות להיות איתי ואז הולכת מאחורי הגב שלי ומתמזמזת לך עם אחד החברים הכי טובים שלי? את קוראת לזה דף חדש, גרייס?!".
"אתה התחלת! זה הכול באשמתך!".
"איך אני התחלתי לעזאזל?!".
"אתה יוצא עם טיילור סוויפט!" היא יורה את הדברים. "אם לא היית יוצא עם טיילור סוויפט, אני לא הייתי מרגישה כמו חתיכת זבל והולכת לחפש נחמה אצל נייל."
"למען השם גרייס!", אני מניף את ידי באוויר ומגלגל את עיניי. "את באמת חושבת שאני מרגיש אליה משהו?! היא נחמדה וכיף לבלות איתה, אבל זה בסך הכול תעלול יחצני. עוד חודשיים היא תמצא לעצמה מישהו חדש להתעלק עליו!". אני מביט על גרייס, לא מאמין שהיא בכלל חושבת את הדברים האלה.
היא שותקת לרגע, כנראה מנסה להבין איך לענות לי. "זה עדיין לא הופך את זה לבסדר! היא מנצלת אותך, אתה לא רואה?! היא רק רוצה להגדיל את הבאזז סביבה, 'הוו תראו, אני יוצאת עם הארי סטיילס. איזו מגניבה אני'."
"ואת לא מנצלת את נייל?".
"מה?!"
"את לא חושבת שזה מגעיל מה שאת עושה?! את הרי בחורה חכמה גרייס, אז אני בטוח שאת יודעת שיש לבחור רגשות כלפייך, וככה את משחקת בהם? ברגע שאיתי לא מסתדר לך את רצה אליו, כאילו הוא תוכנית הגיבוי שלך?", אני מגחך ביהירות. "באמת גרייס, חשבתי שאת יותר טובה מזה!".
"אין לך מו…שג בכלל מי אני! אתה… אתה לא מכיר אותי!", היא נשענת בחוזקה עכשיו על דופן המעלית והניסיון שלה להתמודד עם הפחד והנשימות הקצרות מחרדה ניכר בבירור.
אני מתעלם מכך וממשיך בשלי. "ברור שאין לי מושג מי את. הרי רציתי להכיר אותך ואת דחית אותי!".
"לעזאזל… איתך הארי! אתה פשוט לא מבין!" היא רוקעת ברצפת המעלית בעצבים. "אני שונאת אותך! שונאת שונאת שונאת!".
"ובכן, אני שונא אותך יותר!". אני נועץ בה את עיניי.
"כן!?".
"כן!".
עוברת בדיוק שנייה לפני שאני מתנגש בגרייס כרוח סערה, תופס את פניה בשתי ידיי ומצמיד את שפתי אל שלה, בולע את פיה בפי. אני דוחף אותה אל קיר המעלית ולוחץ את גופי קרוב יותר אל גופה, מעצים את הנשיקה. בגלל קוצר הנשימה שלה אוויר בקושי נכנס לריאותיה גם ככה, ואני עומד להתרחק ולגמור עם זה, אבל היא תופסת בצווארון החולצה שלי ומושכת אותי אליה בחזרה, מרימה מעט את המותניים שלה בתנועה כמעט בלתי מורגשת.
בלתי מורגשת בתחת שלי.
שפתיי נפשקות על שלה בתשוקה ואני מוצץ את השפה התחתונה שלה בתשוקה. הלשון שלי מחליקה על שפתיה ופוגשת בלשונה, גורמת לגניחה חפוזה להיפלט החוצה מפיה. אני לא מצליח שלא לחייך.
הידיים שלי משוטטות בחופזה על גופה, תופסות את הבלייזר שהיא לובשת ופושטות אותו ממנה בבת אחת. ידיה מגיבות לי במהירות ואצבעותיה מתחילות לכפתר את חולצת הכפתורים שאני לובש, משאירות אותה פתוחה ואז מטיילות בחזרה אל העורף שלי. אני מופתע מתגובתה לחלוטין, אבל אני שבוי כל כך בחום של גופה ובקסם של הנשיקה הזאת עד שלא אכפת לי מזה כלל. אחרי השבוע הארוך והמתסכל ביותר בחיים שלי זה בדיוק מה שאני צריך; כפות ידיה על הצוואר והעורף שלי ואצבעותיה המתפתלות בשיער שלי, בנגיעות קטנות וכמעט לא מורגשות אבל מלאות באותו רגש מבלבל שניכר גם בתנועות של ידי על פניה.
אני מתנתק לבסוף כדי לקחת אוויר ומשעין את מצחי על מצחה. הידיים שלה לא עוזבות את העורף שלי ואני לא יודע ממה אני מסוחרר יותר, מכמויות האלכוהול שזורמות בתוך הדם שלי או מהעיניים הירוקות שלה שנעוצות בשלי.
"מה את גורמת לי להרגיש… לעזאזל גרייס!" אני מסיר יד אחת מהפנים שלה וחובט בקיר המעלית שמעל לראשה, מוציא את כל התסכול, הבלבול והכעס על המעלית המסכנה. "זין." אני נאנח ומשפיל את מבטי אל הרצפה.
"אני פוחדת, הארי."
אני מביט בה. "ממה?".
"אתה באמת צריך לשאול?". המבט שהיא נועצת בי גורם ללב שלי להתכווץ בהבנה.
אני נאנח שוב ואוחז במותניים שלה. "מה אנחנו הולכים לעשות?".
היא מכפתרת מחדש את החולצה שלי, טופחת באצבעותיה קלות על החזה שלי. "אני באמת לא יודעת."
צליל מתכתי נשמע לפתע והמעלית חוזרת לעבוד ולטפס במעלה הקומות. אני מתנתק מגרייס וחוזר לעמוד ליד דלת המעלית. אני מביט בה אוספת את הבלייזר שלה מהרצפה ולובשת אותו בחזרה.
"אני לא מרגיש כלפייך כלום." אני אומר כשדלת המעלית נפתחת בקומה שלה.
כל מה שהיא שולחת לעברי זה מבט קטן ועצוב ."אני יודעת." ואז היא פוסעת אל מחוץ למעלית והדלתות נסגרות מאחוריה, מותירות אותי לבדי.

זה מה שהיה…. בכל מקרה אני מקווה שתעשי את מה שיעצתי לך בתגובה הקודמת שלי… מחכה להמשך!! :)

29/07/2013 16:26

גאדדד!! איזה פרק אני מתה פההההה!!!! מושלםםםםםםםם
תמשיכי דחוף פליז!! לאב יוווו

29/07/2013 16:46

מה זה?!
הארי י׳בן ז*ונהההה!!( מה נראה לו?!
אוףףףף אני לגמרי לא חיכיתי לזה שהוא יגיד לה את זה..
אבל שימחת אותי בזה שהם סוף סוף התנשקו!!
תממשייכייי!!!! הסיפור יותר מושלם ממושלםםםם!!!!

29/07/2013 16:57

בקשר לסיפור של הדר , את צודקת לגמרי וזה היה לא בסדר מצידי לא לתת לה קרדיט , אבל אם תסתכלי בסיפור הקודם שלי בהמון מקומות הזכרתי את הסיפור שלה והבאתי לה קוראות ,
היא פשוט נותנת לי השראה ,
אני אכתוב בפרק הבא קרדיט .
זה החלק היחיד שאי פעם כתבתי כמו מישהי כי כלכך אהבתי אותו .

תודה רבה לכן בנות מדהימות שלי על התגובות !! ❤❤❤

29/07/2013 17:19

מתיי את ממשיכה

29/07/2013 17:21

הארלוט פוראבררר יאיייי חח הפרק מושלםם אפילו יותר ממושלםם!

30/07/2013 03:16
29 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך