נשלחת לשם… עונה 2 פרק 7 -ממשיכים לרוץ-
התיישבנו במכונית שלהם והתחלנו לנסוע אחריהם…
~ נקודת מבט של שירה~
התעוררתי בבגאז׳ גדול שבו אני ומיקה היינו, ניסיתי להעיר אותה אבל לא הרגשתי פעימות
״הצילו היא גוססת!!״ צעקתי
״שקט שם!״ צעק מישהו הסתכלתי על הפינה וראיתי שם בנאדם
״תעזור לנו בבקשה היא לא נושמת״ אמרתי לאותו בנאדם ביותר שקט
הוא לקח ציוד עזרה ראשונה והתחיל לבדוק אותה, לאחר רבע שעה ככה היא התעוררה, נסענו מהר, הם ברחו ממשהו רצית שאלא יהיו הבנים
~נקודת מבט ליאם~
המשכנו לנסוע אחריהם מהר הם מהירים, אבל אנחנו יותר הם עצרו באיזשהו א׳ מחסן ונכנסו לבפנים
ירדנו מהאוטו
התקדמנו בשקט לאותו מחסן, הם כולם מיהרו פנימה.
נייל והארי נשארו לבדוק שאף אחד לא יבוא ולהזיק עזרה במקרה חירום, אני, זאין ולואי נכנסנו. זה היה מחסן גדול, ריק ואפל, לא ראינו כלום חוץ מהאור הקטן שכל הזמן הולך וקטן מהכניסה.
התחלנו לרוץ אני וזאיין התעייפנו כבר
״ליאם זאין מהר!״ צרח לוי כמו משוגע
אנחנו רצים הכי מהר
כמו בחור שחור
אין שום דבר רק קולות
״מיקה! קייטי! איפה אתן?!״ צעקתי
המשכנו לרוץ פחדנו
״דנה! זוהר!״ המשכתי לצעוק
״שירה״ לואי צרח
המשכנו לרוץ, נעצרנו, הסתכלנו סביב, הכל שחור, דממה, אבל לא היינו לבד, נשמעו צעדים, עמדנו שם משותקים ומפוחדים
״לכו מפה!״ שמענו
המשכנו לרוץ פנימה לעבר הקולות…
תגובות (1)
תמשיכי!!!