נתקענו באמצע שום מקום פרק 6-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט קורל~
הגעתי לשם ואני רואה את זאיין,הארי,לואי,ליאם וליאן נוגעים לי במזודות!
הלכתי בזהירות מאחורי זאיין בלי שאף אחד שם לב ונתתי לו בעיטה ברגליים,ליאם ניסה להזהיר אותו אבל היה מאוחר מידי…הוא מצא את עצמו בריצפה,שוב…
"חחח אמרתי לכם!"גיחחה ליאן
"מה אתם חושבים שאתם עושים?"שאלתי
"אמ…כלום"אמר לואי מגחך
"כלום?זה דברים שלי,דברים פרטיים!"אמרתי והתקרבתי ללואי
"טוב,טוב…סליחה פשוט את היחידה שהביאה מזוודות כשקפצנו מהמטוס אז קצת ניסחפנו"אמר לואי לוקח כמה צעדים אחורה
"כן,ואיך זה שאני תמיד מוצא את עצמי בריצפה בגללך?"אמר זאיין עובר ממצב ישיבה לעמידה
"כי אתה נודניק"אמרתי מרימה גבה וכולם צחקו
"אז הבגדים שלי….חזרה למזוודה!ובגלל שאנחנו במקום כזה אני מרשה לכם להשתמש במוצרי טיפוח שלי"אמרתי מחייכת,והבנים שמחו וגם הבנות
"וגם בגלל שהיא מדהימה"אמר נייל מחבק אותי מאחור ונושק לי בלחי…
"אויייש,איזה חמודים.."הבנים אמרו וגם ליאן..
"נייל מתי הגעת?"שאלתי
"עכשיו,ושתי הבנות,נוי וענבר בדרך לפה…לא היה להם כוח לרוץ מהר כמוני…שלא לדבר עלייך לא הצלחתי להשיג אותך"אמר
"נוי וענבר?ישש!"שמחה אלה
"הן יפות?כי זה העיקר"שאל הארי
"חחח כן"אמרנו אני ואלה ביחד
"וואי אני עדיין רטובה"התבכינתי
"גם אני"נייל התבכיין גם
"יואו אתם כלכך דומים שזה מפחיד"גיחחה ליאן
"כן,זה נכון"חייכתי
"טוב את באה ליתפוס קצת שמש כדי שניתייבש?"שאל נייל
"כן,בטח"אמרתי ותפסתי בידו ונשכבנו באזור שלא כיסה הצל…
"איך ניצא מפה?"שאלתי את נייל מודאגת,הוא הסתובב ונשכב על הצעד וכך אני,בצורה שהיינו פנים לפנים.
"ניראה..בטח יחפשו אותנו,אל תידאגי"חייך,ליטף את פני והסתכל בעיניי והתנשקנו נשיקה רכה ומתוקה…
"את מדהימה"אמר לי נייל כשהתנתקנו
"גם אתה"אמרתי ונשקתי לו בלחי…
במשך שעה דיברנו,צחקנו ובעיקר התנשקנו…
"מישהוא רעב?כי הבאנו קצת דגים ופירות"צעק ליאם,נייל תפס בידי ורצנו לשם…
"וואי אני רעבה,מאיפה הבאתם דגים?"שאלתי
"במפל יש מלא,וקל לתפוס אותם"ענה ליאם
"ועכשיו צריך אש בישביל הדגים"אמר לואי
"לי יש מצית,אבל אין סיגריות"אמר זאיין,ניראה עצבני כשהוא נשען על האש
"יופי"חייך הארי ולקח מימנו את המצית
הבנים דאגו לצלות את הדגים על האש כשאני ישבתי עם ליאן וגם נוי,אלה וענבר שכבר הגיעו מזמן…
"איזה חמודים את ונייל ביחד"אמרה לי אלה והבנות הנהנו
"אלה ולואי מתאימים גם!"הצהירה ליאן
"מה?אבל אם הוא בכלל לא רוצה אותי?"שאלה במבוכה אלה
"כן!ראיתי את המבטים שהוא שולח לך…ואני מבינה אותו את יפה"השיבה לה ליאן בחיוך
"ותני לי לנחש,את דלוקה על זאיין נכון?"שאלתי את ליאן
"כן,וניראלי שהוא גם עלי"אמרה ליאן מאושרת
"בהצלחה"אמרתי וחיבקתי אותה
המשכנו לדבר קצת…נוי,ענבר ואלה סיפרו על עצמם…הן חמודות,זה מוזר פתאום שיש לי הרבה חברות,הרי אףפעם לא היו לי חברות חוץ מליאן ולא נדבר בכלל על חבר…
"קורלוש,זה בישבילך"לפתע בא נייל עם דג תקוע בעילתור של שיפוד…
"תודה"חייכתי ונשקתי לו בפה..הוא הלך להמשיך לעשות דגים עלהאש..לא יודעת למה,תמיד כשזה נוגע לעלהאש פתאום כל הבנים יודעים לבשל..אבל אם היו אומרים להם לבשל בבית הם לא יודעים להדליק גפרור!
"איזה חמוד"חייכו אילי הבנות והסמקתי
"זה בישבילך,נוי"התכופף מעט ליאם עם שני שיפודים אחד בישבילו ואחד בישביל נוי..והוא התיישב לידנו,נוי הסמיקה קשות
"וזה בישבילך ענבר"חייך לה הארי,היא חייכה איליו חזרה והוא ישב גם לידה
"אלה,התירצי לאכול איתי?"הופיע לואי מצחיק כמו תמיד,והושיט לה גם שיפוד
"בטח"ענתה ולקחה מידו את השיפוד והוא ישב לידה
"ליאן,זה בישבילך"הביא זאיין לליאן גם והיא חייכה חיוך חושף שיניים,בהתחלה לי ואז לזאיין והוא גם ישב…רגע לאן נייל הלך?
"וכל זה בישבילי ובישביל קורל"לפתע הופיע נייל עם איזה עשר שיפודים והוציא לבנים לשון…
"תודה"אמרתי כשהוא הביא לי עוד חמש כאלה..והייתי ממש רעבה!
"בישבילך הכל"אמר ברוך ונשק לי בלחי..
ישבנו כולנו במעגל ואכלנו הארי וליאם גם באמצע הלכו להביא עוד…
"יואו שבעתי לגמרי"אמרתי תופחת על הבטן שלי
"ואיך את לא שמנב כמו נייל אני לא מבין"אמר ליאם
"אתה קורא לי שמן?"שאל אותו נייל כמו ילד קטן
"כן..הוא התכוון לזה"חיממתי את נייל
"לא…קורל למה את מחממת?"שאל ליאם מגחך
"ככה"עניתי צוחקת
"אתה קורא לי שמן?"שאל אותו נייל קם
"לא…"מלמל ליאם
"לי אתה קורא שמןן?"צעק נייל
"לא"צעק ליאם
"עכשיו תיראה מזה שמן"גיחך נייל וקפץ על ליאם
"לאאאא"צעק ליאם נימעך עלידי נייל
"ערמת ילדים"צעק לואי וקפץ עליהם
"יש"קץ גם הארי ואחריו זאיין ואז אני קפצתי גם ואחרי ליאן,נוי,אלה וענבר..
"אוויר"צעק ליאם מנסה לקום,בסוף ליאם הצליח לקום והפיל את כולנו לצדדים…יצא איך שהוא שזאיין נפל עלי,אופסי…
~נקודת מבט זאיין~
עשינו ערמת ילדים על ליאם וכשהוא ניסה לקום אז יצא שנפלתי על קורל בטעות…
הסתכלתי לה לתוך העיניים ובעלתי את הרוק…העיניים שלה שכלכך דומות לשלי,החום הבוהק בעינייה ,השפתיים המלאות האלא…
"זאיין?"מלמלה
"מהה?"שאלתי
"תקום מימני,אתה כבד וזה לא ניראה טוב…"אמרה לי
"אמ…לא ניראלי… נוח לי כך"אמרתי בחוצפה
"נו זאיין"אמרה והסתכלה אחרי רואשי…
"נייל"מלמלה ודחפה אותי חזק וקמה…הסתובבתי מהר וראיתי את נייל הולך כאשר הוא מושך בקורל בידה…אופסי???
ההמשך יבוא….