נ.ב.ש.מ-וואן דירקשן:עונה שניה פרק 38
~נקודת מבט קורל~
"זאייין צא מתא עכשייייו"אמרתי כבר מתחילה להתעצבן
"לא רוצה"אמר בקלילות בזמן שאני מחזיקה את השימלה שלא תיפול…
"זאין אל תעצבן אותי"אמרתי
"את בינתיים זאת שעיצבנה אותי"השיב לי שוב אבל הפעם בפחות קלילות
"אין לי כוח אלייך!"התעצבנתי כבר,הסתובבתי,דרכתי על הרגל שלו,וברחתי מהתא במהירות
"אווצ"הוא ילל
"ביי"אמרתי והוצאתי לו לשון, לקחתי את שימלת הכלה והלכתי לליאן,שם הורדתי את שימלת הערב ולבשתי את שימלת הכלה,הפעם המאפרת איפרה אותי באיפור יותר קליל בגלל השימלה הנפוחה שהייתה מאוד מרהיבה.
חזרתי לחדר הלבשה,לבשתי את הנעלי עקב הלבנות והגבוהות,זאיין כבר לא היה שם,מעניין מה הוא עושה עכשיו….
פתאום היו דפיקות הדלת…
~נקודת מבט זאיין~
אין זהו,הבחורה הזאתי נועדה כדי לחרפן אותי,רשמית אני מודיע,הבחורה הכי מחרפנת שהכרתי,פגענו אחד בשניה,עכשיו זה תיקו,לא בא לה לוותר מידי פעם?!
כן אולי פגעתי בה בכך שלא האמנתי לה אבל התנצלתי!
ישבתי על הכיסא שבחדר הלבשה ונייל ניכנס לחדר
"איפה קורל?"הוא שאל
"הלכה לליאן כי לא נתתי לה כלכך להתארגן"אמרתי מדוכא והנחתי את ראשי על ידי כשהמרפקים שלי היו על הרגליים…
"הבנת שטעית אני רואה"הוא אמר
"כן אבל זה לא עוזר לי,היא טסה מחר לישראל,אני לא רגוע בכלל"אמרתי
"אז בוא נעזור לך,אתה מחליף אותי בתצוגה"אמר לפתע,ישרתי את גבי מופתע
"נייל אתה לא צריך לעשות את זה,אני יודע שאת גם רוצה אותה"אמרתי
"אבל אני הרסתי,עכשיו תורי לתקן"אמר בחיוך די מזוייף
"תודה אחי"חיבקתי אותו חיבוק גברים כזה…
הלכתי לחדר הלבשה והתארגנתי…
~נקודת מבט קורל~
"יבוא"אמרתי ומי ניכנס שובב? זאיין!
"את מוכנה כפי שאני רואה"הוא אמר וקרץ לי,יש בבנאדם הזה כלכך הרבה ציניות שזה הורג,כמוני,זה מה שחיבר בנינו מההתחלה…אוף די,הוא מחרפן אותי!
"טוב מה אתה רוצה?"אמרתי ממשיכה להתארגן ומנסה לענוד את השרשרת…
"התצוגה מתחילה עוד דקה,ואני מחליף את נייל"אמר זאיין פתאום
"לא…למה…מה קרה?"שאלתי מקווצת את הגבות ומנסה להענוד את השרשרת אך הסוגר כל הזמן החליק לי…
"אני מחליף אותו וזהו,בלי יותר מידי שאלות"הוא אמר בהחלטיות
"לא"אמרתי בקצרה "אוףף נימאס ליי מהשרשרת הזאתי"התעצבנתי על השרשרת וזרקתי אותה על הריצפה
"בואי אני ישים לך"הוא אמר לפתע,הוא התקופף והרים אותה בעדינות,הזזתי את שיערי הארוך מגבי והסתובבתי כך שגבי פונה אליו…
ידיו סגרו את הסוגר,המגע הזה חסר לי,אבל נימאס לי מהמצב שלנו,מכל המריבות האלא,ליפעמים עדיף להיות לבד מאשר בחברה טובה!
"די להיות כזאת,כל מה שהיה בנינו עד עכשיו לא היה סתם,כל הנשיקות והחיבוקים,כל המילים כבר שכחת והדחקת הכל?"הוא לחש לי באוזן ואז נתן לי נשיקה בצוואר,הוא סיים לענוד את השרשרת וזזתי ממנו
"אמרתי לך,זה נגמר".
תגובות (7)
גאאאד איזה עקשנית היא *~*
תמשיכייי דחוווופ ! שיחזרו להיות ביחד ! ❤❤❤
תמשיכי מהר
יואו היא עקשנית רצח!!!
במקומה כבר הייתי מצרפתת אותו !!חחחחחחחחצצחחחחחל
תמשיכי לאב ❤❤
יואווווווו איזה עקשנית גגגררררררררר אוווופפפפפפ!!
המשך ;~)
ייאייייייייייייייייייייייייי אבל שיחזרוווווווווווווו אני רוצה שהם יחזרוווווו ולמה נעלמת מהאתר היית חסרה 3> חיכיתי לסיפור וקראתי אותו מההתחלה עד הסוףףף והבנתי אני מאוהבת בסיפור הזהההההההההההההההה תמשיכייייייי
חזזזרתי בראבק;)
חזרתתתת!!!! ייייאאאאיייי!!! עכשיו תמשיייכיייי!!!!