נ.ב.ש.מ-וואן דירקשן:עונה שניה פרק 40

~נקודת מבט קורל~
פתאום אמא שלי שלחה הודעה:@בואי לאיפה שאנחנו,חשבתי שאמרנו לך לא להתקרב לבנים האלא של וואן דירקשן@
"שיטט"מלמלתי
"מה קרה?"שאל זאיין
"תיראה"אמרתי והראתי לו את ההודעה בגלקסי 4 שלי…
הוא היה בשוק..,תחלס הוא ידע את המצב אבל עדין זה מציק כזה,בכל מקרה אני לא יודעת אם נחזור אז אולי עדיף כבר לא ללכת אליו…
"מצטערת"אמרתי והסתובבתי ללכת לכיוון ההורים שלי
"את באה אילי!בואי ישלי רעיון"הוא אמר וסובב אותי איליו
"והוא?!"שאלתי מרימה גבה
"תגידי לאמא שלך שאת רוצה לדבר עם ליאן כי את עומדת לטוס ושתחזרי עוד שעה-שעה וחצי"הוא אמר כאילו הוא גאון
"גם אני הייתי יכולה לחשןב עלזה"אמרתי מזלזלת בו מעט ומזיזה לשלילה את הראש…
"אזז למה לא אמרת את זה?"הוא שאל
"כי……"לא היה לי כלכך מה להגיד לו
"טוב העיקר שתבואי כבר…בואי נחפש את ליאן"הוא משך בידי ותוך דקה ראיתי את ליאן..
"ליאןןןן"זאיין צעק לה,היא באה וסיפרנו לה מה היא צריכה להגיד להורים שלי…היא כמובן הסכימה בעד שאחרכך באמת היא מדברת איתי איזה שעה,ובאוזן היא לחשה לי שהיא רוצה פרטים מהשיחה שלי ושל זאיין…
הלכנו להורים שלי ואמרנו להם שעוד שלוש שעות יאספו אותי מליאן…ככה היה לי חצי שעה אצל זאיין ועוד איזה שעה אצל ליאן כי יש גם נסיעה שתיקח זמן.
"אזז…אנחנו מביאים לך את כל המזוודות וישר לשדה התעופה…סבבה?"אבא אמר לי
"כן תודה אבא"אמרתי וניפרדתי מהם…
~נקודת מבט זאיין~
אני מחכה לקורל,ואני מקווה לתשובה חיובית!
"תקשיב זאיין מה כדי לי לקנות לנוי?"צץ ליאם ושאל אותי
"למה לקנות?"שאלתי מבולבל
"יום האהבה מחר ימעופף"הוא אמר,שיט רק אני יכול לשכוח מזה,זה מוסיף לי רעיון לכל מה שהיה בשעה וחצי שנדבר,אני חייב להחזיר אותה אילי…
"לא יודע,דובי ענק וזה…"אמרתי לו ואני בכלל תיכננתי על שןקולד…הרבה,המון,שוקולד!
התקשרתי לחנות לשוקולד בלגי וביקשתי מהם משלוח של שוקולד,מכל הסוגים,קוביות שוקולד,שוקולד נוזלי,גלידה,וופלים…
התקשרתי גם למנקה שבבית שלנו עכשיו לפתוח לשליח את הדלת ולסדר לפי איך שהסברתי…
הכל מסודר,אני מקווה,רק חסר את הבחורה ששווה את כל זה…
הינה היא באה….
"אז?"שאלתי והחזקתי בידה והבטטתי בעיניה בפלרטטנות
"כן אבל לשעה וחצי ואז אני צריכה לנסוע לליאן"אמרה וזה ביאס אותי…למרות מה שסיכמנו,רציתי להיות איתה עוד…
"חבל…טוב גם שעה וחצי זה מספיק"אמרתי ומשכתי בידה למונית שהזמנתי…
"תתעקב,אני יתן לך כמה שצריך"לחשתי לנהג מונית והוא התחיל לעשות סיבובים….
"למה לוקח הרבה זמן ככה?"קורל שאלה,כניראה היא פיקחת יותר משחשבתי
"כי….כי….זה די רחוק הבית של הלהקה"תירצתי
"אעה אוקי"היא אמרה וסימנתי לנהג לנסוע כבר ישירות לבית…
הבטתי בקורל,היה לה מראה מודאג…
"אל תידאגי,אני לא יאנוס אותך את יודעת…"אמרתי
"מה?"היא שאלה,לא מבינה
"את בוהה קצת עם מבט מודאג כזה"הסברתי את עצמי
"אהה זה?…פשוט אחרי החודש הזה בישראל אני לא יראה את סאי שלוש שנים,אולי יתנו לו חופשה פה ושם,אבל זה לא אוצו דבר,הוא היה כמו החברה הכי טובה שלי…רק בזכר"היא אמרה וחיבקתי אותה
"אל תידאגי,ישלך אותי"אמרתי לה וחיבקתי אותה יותר חזק,אני יודע שקשה לה עם זה בגלל המוות של אח שלה ועכשיו עוד בנאדם עוזב אותה,אני בטוח שבגלל זה כל החומות האלא שלה,היא לא רוצה להתאכזב בכל פעם שבנאדם עוזב את חייה…היא לא רוצה להיות תלויה באףאחד!
"תודה זאיין"היא אמרה ונשקה לי בלחי
"הגענו ליעד…"אמר נהג המונית ושילמתי לו כמה שהיה צריך ועוד טיפ,הוא היה מרוצה וכך גם אני,אני מקווה שהמנקה הספיקה לסדר את הכל
יצאנו מהמונית לבית שלי…
תפסתי בידה והובלתי אותה דרך השער והשומר לתוך הבית הגדול שלנו,למרות ששלה יותר גדול אפילו…
"זאיין בוא רגע"קראה לי המנקה
"שנייה קורל,חכי שניה פה"אמרתי לה והיא ישבה בסלון ובחנה את הבית
"מה קרה?"שאלתי את המנקה אחרי שהיא גררה אותי למטבח
"יש עוד כמה דברים אחרונים לסדר,תעקב אותה קצת"היא אמרה והנהנתי,רק איך אני יעקב אותה
"הבית שלכם די מסודר יחסית לבתים של בנים"קורל אמרה אחרי שחזרתי
"כן"אמרתי בחיוך ואז עלה לי רעיון…
"בואי נעשה לך סיור בבית?"שאלתי והושטתי לה יד
"אוקי"היא אמרה,תפסה בידי והתרוממה…
"אז התחנה הראשונה…החצר"אמרתי והובלתי אותה…
~נקודת מבט קורל~
הגענו לחצר והיא הייתה ממש יפה…היו פרחים מסביב לחצר וטרמפולינה ענקית בצעד ובאמצע החצר בריכת שחייה שלידה היו כמה מיטות שיזוף וכיסאות….
"חבל שאין לך פה בגד ים"זאיין אמר מבואס
"כן,לא נורא"אמרתי…ופתאום התרכך לי הלב,אני לא יודעת איך להסביר את זה…הוא כלכך מתאמץ שאני התאהבתי בו אפילו יותר!
"אז באלך לטרמפולינה?"הוא שאל,הנהנתי והוא תפס בידי ורץ לטרמפולינה,נכנסנו אלייה והוא התחיל לקפוץ,לקחתי את הפאלפון שלי וצילמתי אותו בלי שהוא ישים לב…
"בואי כבר"הוא בא אילי,הכנסתי מהר את הפאלפון לכיס והוא משך אותי והמשיך לקפוץ כמו פיגר…וכך גם אניXD
"תשיר לי משהוא"ביקשתי בזמן שאני קופצת
"רק אם את שרה איתי"הוא אמר גח בזמן שהוא קופץ
"אני לא יודעת לשיר"
"אזמה"
"לא"
"נו דרדסיתתת"הוא אמר והעביר בי צמרמורת,התגעגעתי לזה…
"טוב מה נשיר?"שאלתי
"let me love u"הוא אמר והנהנתי
הוא התחיל לשיר בזמן שהוא קופץ ואחרי כמה שניות התחלתי גם לשיר,טוב לא הייתי קוראת לזה שירה כי תוך כדי קפצנו ויצא לנו מלא זיופיים אבל זה היה משחרר וכיף,ממש!
הוא התקרב אילי בשורה האחרונה בשיר ואמר אותה בחושניות כזאתי…אני נהלמתי דום,הוא תפס אותי במותנים ונפל אחורה והפיל אותי יחד איתו כשאני מעליו…
"זאיין….."אמרתי בזמן שאני שמה לב שהוא בוחן אותי והוא לא משחרר את המותניים שלי
"מה?"הוא שאל והעביר את שערי הארוך למאחורי האוזן
"אני עדיין לא בטוחה שאני רוצה אתזה…"אמרתי בבלבול
"עכשיו את תהיי בטוחה…"הוא אמר במבט שובב,הוא הסתובב ככה שהוא מעלי ותומך עם המרפקים ככה שלא היה לי כבד…
"לא ככה…"אמרתי בזמן שהוא רוכן לעברי והסטתי את הראש הצידה…
"אז איך?"הוא שאל…להזדמנות הזאתי חיכתי,מאז שהוא נתן לי את הבוסב חיכתי לעשות את זה…
"ככה"אמרתי ונישקתי אותו בעדינות עד שזו הפכה להיות נשיקה צרפתית,נשיקה סוערת,שסוחפת אותך,שגורמת לך להפסיק לחשוב,באותו רגע את רק מרגישה…
התנתקתי מימנו ושנינו חייכנו…
"אני אוהב את הדרך מחשבה שלך"הוא קרץ לי ונתן לי בוסה…
הסתכלתי לו על השפתיים,זה לא אנושי,השפתיים האלה…
אני לא יודעת אם חזרנו,אם הוא רוצה,אם אני רוצה,אבל לא עיניין אותי פשוט רציתי לנשק אותו,וזה מה שעשיתי!
"טוב בואי לחדר שלי"הוא אמר וקם מעלי…
"מהה?"אמרתי מרימה גבה
"את לא רצית סיור?"שאלתי
"אעה טוב"אמרתי והתרוממתי גם,הוא תפס בידי ועזר לרדת מהטרמפולינה והוא הראה לי את החדרים של הבנים…
החדר הכי מבולגן היה של נייל והיה בו גם מקרר אישי
החדר הכי יפה היה של ליאם
החדר הכי מסודר היה של הארי
והחדר של לואי היה באמצע כזה,אבל עדיין יפה…
"טוב את מוכנה?"שאל זאיין
"למה?"שאלתי
"לחדר שלי תעצמי עיניים"הוא אמר
"נו מה אתה רציני?"שאלתי בציניות
"כןן"הוא אמר ועצמתי עיניים הוא עדיין כיסה לי את העיניים עם הידיים כדי שחלילה אני לא יסתכל…
הוא הוביל אותי לחדר ועצר…
"תישארי ככה רגע ועל תעצמי עיניים ואל תיבהלי אוקי?!"הוא אמר
"אוקי אוקי…"אמרתי והוא הוריד את הידיים שלו מעל העיניים שלי…
~נקודת מבט זאיין~
הכל היה מושלם,בדיוק כמו שחשבתי…
היה על המיטה שלי מלא קופסאות שוקולד וגלידה ובשולחן היה פונדו שוקולד…
"זוכרת שהגשמתי לך חלום פעם?"שאלתי
"כן"היא ענתה עם עיניים עצומות
"אז עכשיו תורך"אמרתי והיא גיחחה
"אם זה לא סוטה מידי אני מסכימה"היא אמרה וציחקקה
"אל תידאגי,זה היה טעים"אמרתי בחיוך ממזרי,למרות שהיא לא ראתה אותו והכנסתי את האצבע שלי לשוקולד החם…
"אל תיבהלי אוקי?"אמרתי לה והיא הנהנה למרות שאלא המילים הכי מבהילות…
לקחתי את האצבע עם השוקולד ומרחתי לה את השוקולד על השפתיים העבות והבשרניות שלה,בהתחלה היא נרתעה קצת…
"מה זה…?"הוא שאלה עד שנכנס לה קצת שוקולד לפה…
"אעה…יאמי"היא אמרה
"באלך לא לדבר עכשיו?!"אמרתי לה ונישקתי אותה עם כל השוקולד שעל השפתיים שלה…

ההמשך בפרק הבא…;)