נ.ב.ש.מ-וואן דירקשן:עונה שניה פרק 43

~נקודת מבט קורל~
ניפרדתי מזאיין ועליתי על מונית…
ניסתי להישאר רגועה ולא ליבכות,'זה רק חודש','זה יעבור',ניסתי להרגיע את עצמי…
"אוהב אותך הבחור"לפתע נהג המונית צץ לו
"כן..כאילו ניראלי…מה אתה חושב?"שאלתי אותו
"לפי המבט השבור שלו כשעלית על המונית אז בטוח שכן"הוא חייך אילי,לא יודעת למה תמיד נהגי מונית מתחילים לדבר איתי,אבל זה בסדר,איךשהוא זה תמיד מעודד…
"תודה"אמרתי בחיוך
"אין בעד מה"הוא השיב
"אז לאן?"שאל
"ל/#%–/*##*/-&"
ותוך כמה דקות כבר הגענו לבית שלי…
"הגענו כתובת"אמר הנהג ואני שילמתי לו וירדתי מהמונית…
ניכנסתי דרך השער ושמה כבר היו ההורים שלי מוכנים לנסיעה…
"קורללל?לא קבענו שמביאים אותך מליאן,אם היינו יוצאים?!"שאלה אמא
"כן,אבל החלטתי להקדים ולבוא כבר לפה"תירצתי כי לא יכולתי להגיד להם לבוא לבית של הלהקה כי מין הסתם הם לא מסכימים לי להיות איתם…
"טוב לא משנה יוצאיים עכשיו"היא אמרה וניכנסנו לרכב,סאי הוא זה שנהג וזה היום האחרון שהוא עובד אצלנו…
הגענו במהרה לשדה תעופה…בדקו לנו את התיקים וכו'…
אני כבר רגילה לזה,טסתי הרבה,לחצי מהעולם כבר הגעתי,אבל ישראל זה משהוא אחר…
כימעט כולם שם יהודים,לא שישלי בעיה איתם,ישראל היא ארץ קטנה ויפה והרבה טסים לשם!
סאי ארגן לי ליפני את המזוודות,שני מזוודות שלא יספיקו לכלום אבל אמא שלי הבטיחה שנילך להרבה שופינג,אני מרוצה.
עלינו על המטוס והמטוס המריא…
שמתי אוזניות והתחלתי לשמוע מוסיקה…
אבל משום מה הרגשה כזאתי רעה לא עוזבת אותי,מועקה שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה!
~נקודת מבט זאיין~
היא עלתה על המונית ואני הייתי שבור…
לא הספקנו בכלל להיות ביחד,שבוע מלא מריבות,פרידות…
אני מחכה שהיא תחזור,למרות שיש לי הרגשה רעה,לא יודע למה…
חזרתי לחדר שלי כשכולם צופים בסרט…
ראיתי את כל הזוגות,אפילו ניראה שבין ליאן לנייל יש משהוא,דמעה בוגדנית דלפה מעיני הימנית אך מהר מאוד מחיתי אותה…
"היה בסדר אחי,תחשוב שעוד היה לך חודש איתה ליפני הסיבוב הופעות"ליאם אמר
"איזה סיבוב הופעות"שאלתי
"מה אתה מעופף?ישלנו סיבוב הופעות של חודשיים,חודשיים מהיום"הוא אמר
"מה?"אמרתי לא מאמין,אני לא יראה אותה חודש ואחרי חודש שנהיה ביחד אז שוב לא ניראה אחד את השני חודשים…
"אין מה לעשות,זאת הקרירה שלנו"אמר לואי ותפח על כתפי…
הנהנתי בחוסר ברירה,כניראה,לא תהיה לנו מערכת יחסים כמו שצריך,העיקר שאני יודע שהיא שלי…
חזרנו לצפות בסרט וכולם בסופו של דבר נירדמו בחדר שלי…

~נקודת מבט קורל~
הגענו לבית מלון כבר,בדיוטי פרי עצרנו וקנינו בשמים ומלא דברים…
חוץמזה יש לנו חדר נדיר במלון שיש בו הכל…כמו שאני רגילה.
"בואו תיראו בחדשות"צעק אבא
רצנו למיני סלון עם הטלויזיה והיינו בשוק…
"מר' שיכמן,בין טיקוני הענק בלונדון בא לישראל עם ביתו ואישתו וכפי ששמענו יש המעוניינים ליצור איתו קשר עיסקי"אמרה הקרינית מערוץ החדשות הבריטי,מתי הם הספיקו?
"בנוסף מי שלא מזהה,ביתו,קורל, שיחקה עם זאיין מאליק מוואן דירקשן בפרסומת לבושם,יצאה עם נייל הורן,ובדיוק היום השתתפה בתצוגת אונה מובילה בלונדון..משפחה מוכשרת בהחלט"הוסיפה וךיד הוצגו תצונות שלי מכל דבר שהיא אמרה ושם ניגמר התוכנית…
"איך הם אוהבים לדחוף את האףף"אמרתי קצת מתעצבנת…
"טוב תתחילו לפרק כי נישאר פה חודש,תארגנו יפה הכל"אמרה אמא והתחלנו לארגן…
לקח לנו איזה חמש שעות לארגן את כל הדברים בארונות ואת החדר במלון כמו שאנחנו אוהבים…
אחרכך התארגנו ויצטנו לטייל בישראל,היינו בתלאביב והיו בה הרבה אנשים,השעה הייתה בערך 6 והיה די קריר אז לבשתי מכנס קצר שחור בגיזרה בנונית גופיה לבנה עם ציור של נשיקה ומעל קרטיגן שחור וכפכפי הויאנס שחורות…
פה ושם זיהו אותי אבל לא יותר מידי,לטובתי,הייתי קצת עייפה וגם התגעגעתי לזאיין,אוף עם זה!
~נקודת מבט נייל~
כולם ראו סרט וזאיין היה ממש מבואס,אני מבין אותו אבל מה יש בדיוק לעשות?!
התחלתי להרגיש משהוא לליאן …היא ישבה לידי ובשלב מסויים נירדמה לי על הבירכיים…
"ליאן,רוצה לישון אצלי בחדר?"שאלתי ברוך
"מה?למה?"שאלה בבילבול
"כי את נירדמת וגם אני עייף"אמרתי
"טוב,אבל עוד שלוש שעןת אני יקום כי אני חייבת לחזור הביתה"היא אמרה וחייכה אילי…
קמנו כזה..
"מה לאן?"שאל ליאם
"מה אכפת לך?"אמרתי בחוצפה
"תגיד כבבר"לואי הצתרף
"סתם לישון,מה אתם דוחפים את האף?"אמרתי ששנינו יוצאים מהדלת
"אהה…לישון…."הם אמרו בממזרות וליאן הובכה קצת
"אל תיתיחסי,הם ילדים קטנים"אמרתי בזמן שהלכנו במזדרון לכיוון החדר שלי
"ואתה…מזה גדול"היא גיחחה ואני צחקתי בקטנה וניכנסנו לחדר…
"יופי בגללם אני בקושי עייפה"היא אמרה והתיישבה על המיטה
"ישלי שאלה"אמרתי
"שאל"
"אם אני יעשה את זה?! מה תעשי?!"שאלתי בממזרות
"את מה?!"שאלה לא מבינה
"את זה?!"אמרתי,ישבתי לידה,סובבתי את ראשה ונישקתי אותה…
חשבתי היא תתנגד,אבל היא ממש זרמה איתה…וואי היא מנשקת טוב…
"עניתי לך?!"היא אמרה בממזרות כשמיצחנו נוגעים אחד בשני
"כןן…ואם אני ישאל אותך אם באלך להיות איתי?"שאלתי
"אני יענה לך ככה"אמרה ונישקה אותי,אחרי דקה התנתקנו…
"אפשר שוב את התשובה?"שאלתי ונישקתי אותה בעדינות ולאט לאט זה הפך לנשיקה סוערת…
"וואו"התנתקתי ממנה
"טוב אני עייפה אפשר לישון?!"היא אמרה
"כן,כפיות?!"שאלתי
"כן"היא אמרה ונשכבה על המיטה מתחת לשמיכה וכך גם אני,ואז חיבקתי אותה מסביב לבטן חזק,נשקתי לראשה ושנינו נירדמנו….

בפרק הבא מתחיל כל המתח,תתכוננו….