נ.ב.ש.מ-וואן דירקשן:עונה שניה פרק 44

~נקודת מבט קורל~
עבר בערך שבועיים מאז שעזבתי את לונדון,סאי כבר הלך לכמה צווים וניראה שהוא הולך להתגייס לקרבי.
אני ממש נהנת פה,כל היום אנחנו מטיילים וגם מתחילים איתי פה הרבה,גם בזמן האחרון התחילו לזהות שאני הייתי חברה של נייל,במיוחד הבנות,הכרתי גם כמה בנות במלון שלנו והם ממש חמודות שאני מידי פים יוצאת איתם ועם ידידים שלהם,אבל לא יוצר מיזה…הרי ישלי את זאיין…
הזמינו מחר את אבא שלי וגם כמובן אותנו לאירוע וכניראה הוא יתחיל לעשות פה עסקים…
בכל לילה אני וזאיין מדברים, כל השאר תמיד נדחפים לשיחה שלנו…
הינה שוב הגיע הזמן שאנחנו מדברים בו,השעה כבר ארבע בלילה,בידיוק חזרתי והתחברתי לסקייפ…
נישכבתי בנוחות על המיטה מחכה לשיחה איתו…
הינה זאיין התחבר לשיחה איתי הוא רואה אותי דרך המצלמה במחשב נייד שלי…
"סוףסוף התחברת,חמש דקות שלמות חיכיתיייי"הוא שילב ידיו ועיוות את פניו היפות כנפגע
"יואו מסכן…."גיחחתי
"נכון אני מסכן"הוא אמר עושה פאפי פייס
"די…רק לא זה"אמרתי צוחקת וגם הוא צחק..
"אז איך שם?"הוא שאל
"ממש כיף אבל אני מתגעגעת"אמרתי
"חכי תיראי איזה נשיקה אני הולך לדפוק לך כשתחזרי"הוא אמר בחיוך ממזרי
"אולי בעצם אני ישאר פה עוד חודשש"אמרתי בצחוק
"ניראללללך?!את חוזרת לפה עוד שבועיים הבנת?"הוא צעק
"מה ישלך?צחקתי…'יטיפש'(אמרתי בעיברית)"…
"מה אמרת?דברי באנגלית"הוא אמר,כל פעם אני יוצאת לו ביציאה חדשה עם איזה מילה בעיברית שאני לומדת…
"כלום…."אמרתי מתגרה
"נוו"
"טוב…יטיפש"אמרתי ולא הצלחתי להפסיק לצחוק
"היי…ניפגעתי"הוא אמר והראה לי את הפרופיל
"אבל טיפש שאני אוהבת"אמרתי בעיניים זוהרות וחיוך מתוק,הוא ישר הפנה את את מבטו אל המצלמה,שזה בעצם המסך שלי…
"גם אני אוהב אותך…הכי בעולם"הוא אמר ועשה לי לב עם היידים
"זאיין אתה בא?"פתאום שמעתי קול מוכר מתקרב לאיפה שזאיין נמצא…
"לאן?"שאל זאיין מביט הצידה
"היי…שוב אתה מדבר אם קורל ולא אומר לנווו?!"שמעתי את קולן של נייל שהפך להיות איש קשר מאוד פעיל בוואצאפ שלי
"מה אתה רוצה?בכל מקרה אתם מדברים כל היום בוואצאפ"אמר זאיין וקנאה נשמעה בקולו ונייל גם הופיע מצידו של זאיין במסך שלי…
"חצי מהזמן אני מדברת עם ליאן וגם אין לך זכות דיבור כי בארבע ליפנות בוקר רני מדברת איתל ותמיד אני מנתקת כשכבר אור…שלא נדבר על הוואצאפ שאנחנו מדברים עלזה"אמרתי מרימה גבה
"את מתלוננת?"שאל זאיין
"לא פשוט אתה זה שמתלונן אז אני מסבירה לך"אמרתי חשה את עצמי חכמה…
"כמה זמן לוקח לכם"פתאום צצו ליאם ולואי
"היי קורל"אמרו ביחד
"קורללל את יודעת שעוד מעט לאלה יש יומולדת"אמר לואי
"כןןן?מתי?"שאלתי בהתרגשות
"עוד שבוע"הם אמרו והעצבתי
"מה..למה ההבעה הזאתי?"שאל זאיין
"רציתי להיות שם אבל לא נורא"אמרתי בעצב
"אל תידאגי,כשתחזרו ניצא כולנו"אמר לואיי
"תודה לואי…אני חולה עלייך!"אמרתי ושלחתי לו נשיקה באוויר
"כןכןכן אני יודע"הוא אמר וזאיין קפץ עליו,מה היה איתו?! אח בנייים מה היה איתם?!
"יואווו קורללל"פתאום צצו נוי,ליאן,אלה,נוי ואביה…
הם שאלו אותי מלא שאלות וזה..
"שנייה,אם אביה כאן זה אומר שגם…"אמרתי ואז…
"היי קורל"אמר ג'סטין מתגרה בי…
"אני יכבה…אני מזהירה אותך זאיין"אמרתי ותוך שנייה כבר ראיתי את זאיין מעיף את כולם ודיברנו קצת…השמש בתחילה להעיר את החדר שלי,כניראה אני שוב יתעורר ב2 בצוהוריים…
"טוב נסיך שלי אני מתה מעייפות,והתחיל להיות בוקר…נדבר מחר טוב?"אמרתי וחייכתי…
"טוב יפה שלי,מחכה למחר…"אמר ושלח לי נשיקה ואני שלחתי לו בחזרה ושם ניתקנו את המחשב ואני הלכתי לישון…
-למחורת בשתיים בצוהוריים-
"קורל קומיי"ניערה אותי אמא והתיישבתי על המיטה עדיין מסוחררת
"חזרת אתמול בשלוש למה את ישנה כלכך,חוץ מזה אנחנו היום עוברים למלון בנתניה,והחום בערב יש גם את האירוע של אבא שלך וצריך ללכת לשופינג ולראות מה תלבשי,זה אירוע חשוב"היא אמרה לי
"ואל תידאגי בנוגע לאריזה,סאי עשה את זה כבר"הוסיפה
"מה אבל אני לא רוצההה"אמרתי
"אין ברירה,אבא שלך צריך לעשוצ שם עסקים,הור לא יכול לנסוע כל יום לשם"היא אמרה
"טוב,אוףףף, אני יתקלח ואני צריכה להיפרד מהחברות במלון"אמרתי,היא יצאה מהחדר וניכנסתי להיתקלח ולצחצח שיניים תוך חצי שעה הייתי מוכנה והלכתי והלכתי לחדר האוכל שפתוח 24 שעות ושתיתי שם שוקו עם עוגיות…
שלחתי לשרון וג'ולי הודעה בקבוצה שלנו:@בואו דחוף לחדר אוכל…יש לי הודעה חשובה@
ג'ולי ענתה:@אנחנו באות@
שתיתי שוקו וחיכיתי להם,שרון וג'ולי הם מארצות הברית אבל הם צרפתיות וחוץ מזה הן תאומות,והן ממש יפות…
הן באו וחיבקו אותי,הלכו רגע להביא גם משו חם לישתות וישבו לידי…
"אז מה רצית להגיד לנו?"שאלה ג'ולי
"אני עוזבת את המלון היום,מתלאביב,לנתניה"אמרתי
"מהההה?""אנחנו גם נעבוררר"הם אמרו
"כן תעברווו"אמרתי בשימחה
"אבל זה יקח קצת זמן"שרון אמרה
"צריך להזמין חדרים וזה ולארוז"הוסיפה
"כפי שאת אומרת אתזה כשתעברו אני כבר יחזור ללונדון"אמרתי
"אל תידאגי,אני ידבר עם אבא ותוך שלוש ימים אנחנו שם"ג'ולי אמרה וחייכתי…
דיברנו קצת,והן יודעות על זאיין…תוך שעה עזבתי אותם חזרתי לחדר במלון ומשם נסענו לנתניה…
"אמא תעצרו לי בעיר לי אני כבר יגיע לבד למלון,באלי ליקנות כמה דברים שחסרים לי"אמרתי
"טוב אבל את בטוחה שאת יודעת לחזור,את אףפעם לא היית שם"היא אמרה
'אל תידאגי אני יחזיר אותה"סאי אמר
והם עצרו לי בעיר ליד חנות של אקססוריז…
"טוב סאי יבוא לקחת אותך בפה כשתיתקשרע אליו"אמא אמרה ובכל זאת נתנה לי פתק עם השם של המלון ןהכתובת
"טוב ביי"אמרתי ויצאתי מהרכב וישר נעלמתי בתוך החנות…
זה חנות של תכשיטים והיו שם מלא בנות וראיתי גם מלא צמידים ושרשראות של וואן דירקשן
"יואו בלה בלה בלה בלה בלה?"שאלה איזה ילדה בת 12 ניראלי אבל אני לא מבינה עברית
"מה?דברו באנגלית"אמרתי באנגלית
"את היית האקסית של נייל"אחת יותר גדולה אמרה ופתאום מלא בנות היו סביבי
"וגם השתתפת בפרסומת עם זאיין"אחת אחרת אמרה
"כן"עניתי לא מבינה מה הן רוצות
הן התחילו להציף אותי בשאלות,אוייש זה מה שחסר ליי עכשיו
"ביי"עניתי וברחתי לחנות ליד,שהיו שם מלא מותגים וכאלה…
מרוב שלא שמתי לב והסתכלתי אחורה כל שנייה אז ניתקלתי באיזה מישהו
"אח…תיסתכל לאן אתה הולך"אמרתי בעצבים באנגלית והסתכלתי עליו הוא היה עם הגב אילי,תחלס אני ניתקלתי בו
"סורי"הוא אמר והסתובב ובהה בי
"מצטער,למרות שאת פגעת בי…."הוא אמר בציניות באנגלית
"טוב שהיה"אמרתי מסתכלת על החנות בזמן שאני שמה לב שהוא מסתכל עלי והוא היה די גבוהה
"אז איך שמך?"שאל
"קורל שיכמן"אמרתי
"נעים מאוד,ניב אלפרון…"הוא אמר….(מי שלא הבינה,אלפרון זה שם של משפחת פשע בנתניה)

ההמשך יבוא…
בפרק הבא היה הרבה יותר מותח,זה ההתחלה…מועמועמוע ;)תג