נ.ב.ש.מ…עונה שנייה פרק 16(עם וואן דירקשן)

~נקודת מבט קורל~
"לכו לעזאזל,אתה והיא"צרחתי,זאיין דחף את סידני והיסתכל עלי במבט מבוהל…
הלב שלי נקרע לשתיים,יכולתי להרגיש את הדם שלי הופך לרותח ועולה לי לראש…
"קו…"הוא ניסה להגיד אבל קטעתי אותו
"תחסוך מילים"אמרתי,הסתובבתי ורצתי חזרה לבית,נכנסתי לחדר שלא זיהייתי בכלל וקפצתי על המיטה.
'לא לבכות,לא בגללו,לא בגלל אףאחד,לא לתת לעצמי להישבר,אסור שזה יקרה,תזכרי מה קרה בפעם האחרונה שנישברת,שהיית חלשה'חשבתי לעצמי ואז שמעתי את הדלת ניפתחת,הסתובבתי וראיתי את דיין עם מגבת סביב פלג גופו התחתון,אמאאא איזה גוף ישלו
"קרה משהו?"הוא שאל,כשאני בוהה לו בגוף
"לא באלי לדבר על זה"אמרתי מנסה להסיט את מבטי מגופו
"אעהה,בכל מקרה אני יוצא היום למסיבה של חבר,בא לך לבוא?,
גם אם את תפוסה"הוא אמר/שאל
"אני אשמח,בכל מקרה שתדע שאני כבר לא תפוסה"אמרתי בחיוך מזוייף,כאב לי אבל אני לא יכולה להיתקע שוב בדיכאון,כבר הייתי בדיכאון חצי שנה בגלל אחשלי שנירצח,אני לא רוצה לבזבז עוד מהחיים שלי.
"אה,אז זה למה את ככה" הוא אמר
"כן…"אמרתי
"אז…"הוא סימן לי לצאת
"אתה מסלק אותי?"שאלתי בחוצפה
"חס וחלילה,את יכולה להישאר פה וליראוצ אותי מתלבש"הוא אמר הממזריות
"אני יוותר"אמרתי וקמתי
"אז תתלבשי יפה ותתארגני,עוד שעה תהיי מוכנה"אמר בחיוך
"סמוך עלי בקטע הזה"אמרתי ויצאתי,סגרתי אחרי את הדלת והלכתי לחדר האורחים,שם אנחנו ישנים.
פתחתי את המזוודות שעדיין לא פרקנו ובחרתי שמלה בצבע אפרסק שמהמותניים הופכת לרחבה ומגיעה קצת מעל הבירכיים עם חגורה שחורה במותניים ונעלי עקב שחורות.
החלטתי אחרי הרבה זמן לשים את השרשרת עם שמי:coral בכתב מחובר…
ניכנסתי למיקלחת,יצאתי שלא כרגיל לאחר חצי שעה,לפעמים זה יותר משעה…התלבשתי בבגדים שבחרתי,עשיתי איליינר יפה,הדגשתי את כיסי הארוכים והצפופים עם מסקרה שחורה,מרחתי על שפתי העבות והמלאות אודם ורוד כהה עמיד ולקחתי את התיק הקטן בצבע שחור ושמתי בו כסף,את הגלקסי שחור ומראה,תמיד חשוב שהיה לך מראה בתיק!
השפרצתי על צווארי את הבושם 'אליאן'
עברה בידיוק שעה,יצאתי מחוץ לחדר האורחים ושם היה דיין.
"מדויקת אה?"אמר בחיוך
"תלויי,היום במיקרה כן"אמרתי בחיוך
"וואו את ניראת מדהים"לקח את ידי וסיבב אותי
"אני את האמת אהבתי אותך בלי החולצה"אמרתי מגחחת,הוא היה לבוש עם מכופתרת ורודה וגינס כהה שהחמיטו לו מאוד
"אם את רוצה אני יכול להוריד את החולצה"הוא אמר וצחקתי
"יאלה היינו פה?"הוא שאל וסימן לי לשלב את ידו בידי
"היינו פה"אמרתי בחיוך ושילבתי את ידי בידו וירדנו במדרגות
"לאן זה?"שאלה אמא
"אנחנו הולכים למסיבה של חבר"הוא ענה בימקומי
"אזז אנחנו ניחשבים גיסים"אמר רועי
"רועעעי"אמרתי מסמנת לו לשתוק
"מהה?"הוא גיחך
"תהנוו"אמר רועי והלכנו
כשיצאנו מהשער ראיתי את זאיין מסתכל עלי במבט עצוב,אבל כשהוא קלט את דיין הוא שינה את המבט למופתע,הוא בטח רגיל לזה כשהוא בוגד במישהיא היא נישארת שבוע בחדר ובוכה.
"קורללל"הוא צרח
"אני צריך לדבר איתך"הוא אמר
"אין לי על מה לדבר איתך"אמרתי
"איפה הרכב שלך?מהר"שאלתי את דיין
"שם"הוא הצביע במבט מבולבל
"בוא,מהר"אמרתי ותפסתי את ידו לרכב.
הוא פתח במהירות,וניכנס למושב הנהג ואני למושב השני ונסענו…
~נקודת מבט זאיין~
*שעה ליפני*
"מה את חושבת שאת עושה?"התעצבנתי על אותה בלונדינית שנישקה אותי
"מנשקת אותך"היא אמרה
"מי אמר לך שאת יכולה?יודעת מה עשית עכשיו?"צרחתי עליה
"מה?"שיחקה אותה ראש קטן
"גרמת לנו להיפרד,זה מה שעשית,היא לא תיסלח לי"אמרתי בעצבים והיא התחילה לצחוק
"מה יש לך?למה את שמחה מזה?מה מציק לך?שאנחנו מאושרים?את עד ידי כך מקנאת בה?"אמרתי בעצבים
"מה שתגיד"אמרה,אבל ראיתי שהזיז לה לפי המבט בעיניים שלה,היא ניכנסה לבית ואני נכנסתי לרכב והתיישבתי בחוזקה.
"ראית מה קרה?"שאלתי את שובל שצפתה בהכל מתוך הרכב
"כן"אמרה
"חתיכת זבלל הבלונדינית הזאתי"סיננה והלב שלי אכל את עצמו מבפנים,הרגל שלי לא הפסיקה לזוז.
עבר כמעט שעה כשאני חושב מה בידיוק קרה שם,אני עצמי לא הבנתי,הכל קרה כלכך מהר
"מה אני עושה?מה?"מלמלתי
"מסביר לה מה קרה"אמרה שובל מביטה בי,ואז ראיתי אותה יוצאת,היא הייתה מהממת!!
ואז ראיתי לידה מישהוא בלונדיני,גבוהה,קינאתי ברמות,עכשיו אני מבין למה נייל התנהג איך שהוא התנהג.
"קורללל"צרחתי
"אני צריך לדבר איתך"הוספתי
"אין לי על מה לדבר איתך"היא אמרה,עלתה איתו לרכב ונסעה…
"תעקוב אחריהם,מהר"צעקתי מעצבים,
"תירגע זאיין,נשיג אותה"אמרה שובל מנסה להבין כל מה שקורה…
בסופו של דבר הגענו למועדון,היו שם מלא אנשים…
~נקושת מבט סידני~
ניסתי לגרום לקורל לסבל,לגרום לזאיין ולה להיפרד אבל בימקום זה הוא רודף אחריה וגם אח שלי שפתאום שם לב כמה יפה היא.
רגע,למה אני בכלל עושה לה אח זה,פתאום הרגשתי ממש מגעיל עם עצמי…
תמיד רבתי איץה והצקתי לה,אבל עכשיו אני מרגישה רעה,אני רוצה לשבור אותה,והיא באמת לא עשתה כלום…
אולי הגזמתי,וגם זאיין אחרכך כימעט בכה לי.
פתאום הפסקתי לשנוא אותה,הכל השתנה,בין רגע…
הלכתי לרועי,אחי ומשכתי אותו לחדר שלי.
"מה את רוצה,?"שאל בקרירות
"הגזמתי?"שאלתי
"רק הגזמת?מכרת את נשמתך לשטן,נישקת אותו רק כדי לגרום להם להיפגע"הוא אמר,הרגשתי כאילו נועצים לי סכיו בבטן
"לא חשבתי שאת עד כדי כך מגעילה"הוא אמר וכאילו סיבב את הסכין שוב ושוב…
"אני רוצה לעזור להם לחזור"אמרתי ועיניו של רועי ניפתחו
"את מה?"שאל לא מאמין
"רוצה לגרום להם לחזור"אמרתי
"אני התנהגתי יותר מידי מגעיל,אני רוצה לתקן את זה,לא אמרתי שנהיה חברות,פשוט שאני ירגיש טוב עם עצמי"אמרתי והשפלתי את ראשי
"זאתת אחותי,בואי נילך,מהר תתארגני!!"הוא יצא והלך גם להתארגן…אחרי שעה הייתי מוכנה,לבשתי גינס גבוהה וחולצה נופלת לבנה שחורה עם עקבים שחורים…הוא ידע איפה המועדון במיקרה,הזמנו מונית ונסענו לשם הנסיעה לקחה עוד חצי שעה…
~נקודת מבט קורל~
ניכנסנו למועדון,היו מלא בנות ובנים בגיל שלנו…
"מזל טוב אחי"אמר דייו למישהוא וחיבק אותו חיבוק גברים
"ומי זאת??הסתדרת אה?"אמר קצת שתוי
"בינתיים ידידה,וכן הסתדרתי"אמר ותפס בידי.
התנגנו ברקע שירים ממש יפים וקיצביים.
"בואי לרקוד"אמר בחיוך ומשך בידי
"אמ…אני לא…אני לא רוקדת כלכך"אמרתי,זאיין היה הראשון שרקדתי איתו,ואני עדיין לא יודעץ כלכך לרקוד…
"בואי זה סולו,לא צריך לדעת לירקוד בנתיים"אמר והגענו למרכז הרחבה,הוא שם את ידיו על מותני ואני את ידי על צאוורו…
מלא הסתכלו עלינו,אבל היה לי לרקוש איתו כך,צמוד,חלמתי תמיד להיות איתו,אבל עכשיו החלום שלי היה שונה,והוא כבר התפרק לי בידיים.
לפתע ראיתי את זאיין בצעד,מסתכל עלינו,הוא היה בשוק!
רציתי לגרום לו לקנא,לקנא כמו שאני קינאתי!
"דיין אתה יכול לעשות לי טובה?"שאלתי
"בטח מה שתירצי"אמר
"אז תנשק אותי"אמרתי
"אם את מתעקשת"אמר בחיוך ותוך שניה שפתיו נחו על שפתי…
הוא מנשק טוב!
התנתקנו וחייכנו אחד לשני…
"בואי,עכשיו!"צץ מולינו זאיין ומשך אותי
דיין הסתכל עלי וחייך,הוא הבין למה ביקשתי שהוא ינשק אותי.
"למה ניראלך?"אמרתי בעצבים
"את באה איתי,לדבר"הוא אמר ומשך אותי בידי החוצה..
יצאנו החוצה ובלי שום הודעה מוקדמת הוא הצמיד את שפתיו לשפתי….