נ.ב.ש.מ…עונה שנייה פרק 19(עם וואן דירקשן)

~נקודצ מבט זאיין~
"קורררל"צרחתי אבל היא לא הגיבה,כרגע אנחנו בדרכנו לבית חולים,זה היה מוזר,רגע אחד צחקנו ונהננו ורגע שני היא תפסה את ראשה בחוזקה ונשמה בכבדות,שובל נישארה במועדות כי מיהרתי לקחת אותה.
"קורלל תגיבי בבקשה"התחלתי לנער אותה במושב הרכב אבל היא שוב לא הגיבה והתחילה להזיע לנשום עוד יותר בכבדות,המעריצות האלא הפעם ממש הגזימו,למה הן עשו את זה?זה שיגע אותי,לפגוע במי שאני אוהב?עדכדי כך?דמעות נפלו על לחיי
הגענו לבית חולים,העלו אותה על מיטה קטנה וגררו אותה לאחד החדרים,אותי הפאפרצי תפסו בכניסה של לבית חולים…
"מהקרה?""מי זאת?""זאת חברהשלך?"….
הפאפרצי פיצצו אותי בשאלות
"חבורת מעריצות הרעילו את חברה שלי כשיצאנו,זה מה שקרה,אני אוהב את כל המעריצות ,אבל הפעם זה היה ממש מוגזם,אני מקווה שלא קרה לה שום דבר רע"אמרתי כשדמעות יורדות על לחיי.
הם המשיכו לשאול שאלות אבל לא הקשבתי והמשכתי בדרכי,זה היה ממש מבהיל,השעה הייתה אחת בלילה,במהרה הגיעו דיין,שובל,רועי וסידני.
"מה קרה?"שאלו כולם כשהגיעו
"הרעילו את קורל ואני לא יודע מה איתה,אני מחכה לתשובה מהרופא"אמרתי וכולם ישבו לידי,רציתי להתקשר אל הבנים אבל לא יכלתי כי אז נייל ידע שאני חבר של קורל,אני צריך לשאול אותה ליפני שאני מפרסם את זה…
ישבנו ודיברנו מה יכול להיות ששמו לה במשקה,מה יכול לקרות לה וכולי…
-לאחר שעתיים-
השעה שלוש בלילה.
"מי עם הנערה שבאה מחוסרת הכרה?"שאל הרופא
"אנחנו"קפצנו כולנו ועמדנו
"אז יש חדשות טובות ורעות,נתחיל מ?…"
"הטובות"התפרצנו
"אוקי,החדשות הטובות שהצלחנו להוציא את הרעל והיא יצאה מכלל סכנה ותתעורר עוד כמה דקות…"הוא אמר ונשמתי לרווחה
"ומה רע בזה?"שאלה סידני
"חכי,החדשות הרעות שהיא תישאר מרותקת למיטה לעוד חמש שעות מהרגע שהיא תתעורר,תוכלו לדבר איתה היא תוכל ממש לדבר אבל לא לזוז כי הרעל יכול להתפשט וגם צריך לבדוק איך המצב שלה,אם אתה רוצה לדעת שמו לה רעל ואם לא הייתם מביאים אותה בזמן היא הייתה מתה"הוא אמר וחייכנו לרווחה
"מי נישאר?"שאלתי
"כולם,רק צריך להודיע להורים שלנו,אני יתקשר"אמרה סידני והלכה הצידה.
"אז מה הם אמרו?"שאל רועי
"שהם יבואו לאסוף עותנו בשמונה בבוקר,אחרי שיעבור החמש שעות…"אמרה
"היא התעוררה,אתם יכולים להיכנס"הודיע הדוקטור וניכנסנו לחדרה….
~נקודת מבט קורל~
פקחתי את עיניי לאט לאט,הראש שלי ממש כאב והרגשתי מסוחררת…
לאט לאט נגלו לעיני דמויות מטושטשות שלאט התבהרו…
"קורלל"שמעתי קוראים בשמי וידיים רבות מחבקות אותי.
מצמצתי במהירות וראיתי את סידני,דיין,רועי,שובל וזאיין…
"אמאאלה איפה אני,ולמה מתפוצץ לי הראש?"שאלתי מניחה את ידי על ראשי
"לדעתי תשאירו מישהו אחד לדבר איתה ואחרכך,כשהיא תרגיש טוב יותר אז תיכנסו כולם"אמר הרופא
"אז זאיין תישאר איתה"אמר רועי וכולם יצאו וסגרו אחריהם את הדלת
"אני כלכך שמח שאת בסדר"אמר בחיוך קסום,תפס בלחיי ומילא אותי בנשיקות קטנות בשפתיים
"ד….י תן לנ….שום"אמרתי תוך כדי
"לא רוצה"אמר וריסק שוב את שפתיו על שפתי והמשכנו לנשיקה ארוכה.
"את לא יודעת,אני חשבתי שאנט מאבד אותך"הא אמר וחיבק אותי,וכל זה כשאני עדיין שוכבת.
"לא נוח לי,אני יכולה לשבת?"שאלתי את הרופא שהיה ניראה מופתע קצת
"כן אבל בזהירות,ורק פעם אחת או פעמים לשנות את צורת הישיבה כי את עדיין חלשה"אמר הרופא וחייך
"אז שנייה"אמר זאיין ועזר לי להתרומם למצב ישיבה,התיישב על המיטה ונשען על הקיר ומשך אותי אליו כך שנשכבתי על חזהו השרירי,בין רגליו וידיו עתפו אותי בחום…
היה לי כלכך נוח,הרגשתי בעננים,הוא הדבר הכי טוב שיש לי כרגע.
"נוח לך?"שאל בקול רך
"כן,אז מה קרה לי?"שאלתי,כאילו זכרתי אבל קצת מטושטש
"כניראה מעריצות הרעילו אותך,אני כלכך מצטער שזה קרה לך בגללי"הוא אמר בקול עצוב
"לא,אל תגיד את זה,זה אשמתן,הן קינאו ואני מצדיקה אותן,איך אפשר לא לקנאות לך?"אמרתי בחיוך חמוד
"אמ….ניראלי שאת צודקת"אמר בשחצנות
"שחצן"אמרתי
"לא אני לא"
"כן אתה כן"
"לא"
"כן"
"את סתם עקשנית"
"עקשנית אבל לא שחצנית"
"טוב…אני שחצן שאת מתה עליו"אמר
"אולי…."אמרתי בחיוך ממזרי
"מה אולי?בטוח!"אמר והסיבב את המבט שלי אליו כשהוא רוכן מעט והנחי את שפתיו על שפתיי
"אתה^^^^"באתי להגיד אבל הוא נישק אותי במהרה
"די זא^^^^"ניסתי להגיד שוב אבל הוא שוב קטע אותי בנשיקה ממכרת
"אתה חייב להפסיק לעשות את זה!!!"אמרתי
"מה?"הוא שאל במבט מבולבל
"להשתיק אותי בנשיקות"אמרתי
"אמ……נחשוב עליךך"אמר בחיוך תחמני
"אז נתערב שאני לא נותנת לך שוב לנשק אותי יום שלם?"אמרתי
"לאלאללאלאלאלא,אני יוותר על זה,פעם אחרןנה כימעט מתתי מצמא לנשיקות שלך"אמר ונשק לי בלחי ואז נשק לי בשפתיים…
דיברנו עוד קצת ובעיקר התנשקנו,זה היה ממש כיף ומצחיק,אחרי כל משפט איךשהוא הוא מצא סיבה לנשק אותי…
אחרי שעה נכנסו רועי ושובל.
"זאיין לואי שאל אותי איפה אתה…"אמרה שובל
"אל תגידי לו שאני עם קורל, כרגע זה בינינו"אמר
"זה בסדר,כבר לא אכפת לי,אני רוצה שידעו שאנחנו ביחד,בימיוחד הקנאיות האלא ששמו לי את הרעל"אמרתי
"באמת בייב?"הוא שאל בשימחה
"הכן כן"אמרתי
"יש!אני מאוהבב בך"הוא אמר ונישק אותי שוב
"גם אני בך"אמרתי עוצרת את הנשיקה וממשיכה לנשק אותו קלות
"אחמ…."השתעלו בכוונה שובל ורועי מחזיקים אחד לשני ידיים
לפתע ניכנס לואי עם אביה מחזיקים ידיים,ואחריהם הארי וענבל וגם ליאם ונוי ואז נייל ניכנס….
הוא היה בהלם ליראות אותי בין הזרועות של זאיין,הוא הפך לאדום…