נ.ב.ש.מ…עונה שנייה פרק 23(עם וואן דירקשן)

~נקודת מבט קורל~
"קורל לאן את חושבת שאת הולכתת?"שאלה אותי אמא בקול סמכותי…
"א…אני…"התחלתי לגמגם עד שסאי הציל אותי…
"אנחנו הולכים לקניון לקנות בגדים גבירתי"אמר סאי בדיבור שמביע כבוד
"אעה,אוקי…את צריכה כסף?"שאלה אותי אמא,ניצלתיי כרגע,אני חייבת לסאי בענק
"לא אמא,ישלי את הכרטיס שלי,תודה"אמרתי לה בחצי חיוך מזוייף,פתאום זאיין שלח לי הודעה:@אני מחוץ לבית שלך עוד חמש דקות XOXO @
"ביי אמא,בוא סאי נילך כבר"אמרתי בקרירות,בכל זאת היא לא נותנת לי להפגש עם החבר שלי,למה שאני יתייחס אליה יפה?
"קורל כל מה שעשינו היה לטובתך…זה לא היה כדי לעשות לך דפקא או לפגוע בך"היא אמרה עם עצב בעינייה
"אבל פגעתם"אמרתי בעצבות ותוך כדי גם עקצתי אותה
"אבל זה בישבילך,את קולטת?אנחנו מביאים לך הכל,כסף,בגדים,דברים,נסיעותת….פעם ראשונה שאנחנו אוסרים עליך משהוא"היא הגיבה לעקיצה שלי
"אבל כסף זה לא הכל בחיים"עקצתי שוב
"אבל קו—""שום קורל,אין לי כח לדבר עכשיו על זה,נדבר כשנחזור"קטעתי את דבריה ומשכתי את סאי משם,היא לא ידעה כבר מה להגיד לי…
יצאנו מהבית שלי,ועמדנו מחוץ לשער
"וואי סאיי אני חייבת לך"אמרתי לו וחיבקתי אותו
"את לא חייבת לי שום דבר,הכל נעשה בגלל היחס שלך איליי,את מדהימה קורל"הוא אמר לי ברוך
"דיי נו,אתה גורם לי להסמיק עכשיו"אמרתי וחייכתי חיוך חמוד
"וואי מה אתה תעשה עד שאני יחזור?"שאלתי
"אהה שחכתי לספר לך,ביומיים שלא הייתם בבית ניצלתי את הזמן והלכתי לחוקר פרטי שיחקור את השורשים שלי והוא אמר לי לבוא אליו כשיש לי זמן,אז למזלי ישלי עכשיו מספיק זמן בזכותך"הוא אמר,הייתי בהלם…סאי גדל רק עם אמא שלו,הוא חצי הודי אבל את החצי השני אמא שלו לא הסכימה לגלות לו אותו…
"וואי אני שמחה שסוףסוף הלכת לעשות אץ זה…זה לא קל"אמרתי ובאמת שהייתי שמחה בישבילו,הוא לא העז לעשות את זה עד עכשיו…
"תודה,תהניי ואל תישכחי להתקשר אילי כדי שנחזור ביחד"אמר בחיוך והלך לרכב שלו,הוא תמיד מסיע אותנו,אז ישלו רכב משלו…
אחרי דקה ראיתי רכב שחור שעצר לידי,החלון השחור ירד בהדרגתיות ופניו היפות של זאיין צצו
"בואי מהר,מחכים לנו"אמר וקרץ לי,פתחתי את הדלת והתיישבתי לידו ומיד סגרתי את הדלת והנהג החל לנסוע…
"ככה את אומרת לי שלום?"אמר בחיוך ממזרי ושם את ידו על רגלי
"אמ….."אמרתי והגנבתי לו נשיקה קטנה בשפתיים
"זהוו?"שאל ועשה פאפי פייס
"כן,זהו"אמרתי בחיוך ממזרי
"מה שתגידיי"הוא אמר,תפס בלחיי ונישק אותי נשיקה מתוקה
"אמ…זאיין"אמרתי תוך כדי הנשיקה מביטה דרך החלון,פוקחת עיניים ורואה אנשים מביטים בנו כשעצרנו הרמזור ומצלמים אותנו
"מהה?"הוא שאל והמשיך לנשק אותי
"תסתכל"התנתקתי ממנו וסובבתי את ראשו לאנשים עם איפונים שמצלמים אותנו
"שייט,שחכנו לסגור את החלון"אמר בחיוך ולחץ על הכפתור שמעלה את החלון ותוך כדי נופף לאנשים לשלום,היו שם גם בנות שיצאו מהרכב ודפקו על החלון והתחילו לצרוח,בין היתר שמעתי קללות עלי,זה קצת צרם לי אבל זה לא מה שיהרוס לי את היום…
"אני מצטער בייב"הוא אמר וחיבק אותי
"זה לא נורא"אמרתי ושמתי את ראשי על החזה שלו כשגבו נישען בדלת,הוא נשק לי בראש
"אז לאן נוסעים?"שאלתי
"אמרתי לך שזה סוד"הוא אמר וליתף את פניי
"אוףף איתך"אמרתי ושילבתי ידים…
"אז איפה היינו??"הוא שאל בחיוךך ממזרי
התרוממתי מעט,הסתובבתי לכיוון פניו והתיישבתי,הוא התיישב חזרה…
"פה"אמרתי בחיוך והצמדתי את שפתי לשפתיו,הן זזו בתיאום מושלם…
התנתקנו,המצחים שלנו היו דבוקים,יכולתי להרגיש את הנשימות שלו על פני,הבטץי בשפתיים האלא שלו,הממכרות האלא…הוא הסכתכל גם על השפתיים המלאות שלי ואז הבטנו אחד לשני בעיניים…
"אני אוהב אותך,בחיים אל תיתני למישהוא אחר לגרום לך לחשוב אחרת"הוא אמר ברוך
"גם אני אוהבת אותך"אמרתי לו הוא חייך חיוך קטן והניח את שפתיו על שפתיי,זו הייתה אחת הנשיקות הכי טובות שהיו לנו…
"טוב צעירים מאוהבים הגענו"הפריע לנו הנהג
"אוייש שתוק"אמרתי לו בקטנוניות
"תודה"אמר זאיין בנימוס ומשך את ידי החוצה…,ליפני שהוא יצא הוא לקח תיק קטן שחור שהיה מונח במושב
"יואאו,כמה זמן לא הייתי ב….""גן חיות"הוא השלים אותי וחייכתי,הוא אחז בידי ומשך אותי לעבר הכניסה
"קורלללל"אביה,אלה,נוי וענבל צרחו וקפצו עליי בחיבוק
"אנחנו שמחות שאת בסדר"הן אמרו וחיבקתי אותן גם
"תודהה אני חולה עליכן"אמרתי ואז הרגשנו פלאש
"זאייןן"אמרנו ביחד כשהוא מחזיק מצלמה ביד,כניראה זה מה שהיה בתיק הקטן השחור
"תסתכלו לפה ותגידו זאיין מאליק החתיך"הוא אמר בחיוך הסתכלנו כולנו לכיוונו עם מבט של 'נו באמת'
"נוו אני יחכה הרבה?"הוא אמר בחיוך
הסתדרנו כל הבנות בשורה "זאיין מאליק החתיך"צרחנו והיה שוב פלאש ואז באו ליאם,לואי והארי…בטח נייל לא בא בגללי,אני לא מרגישה נעים בגללו…
"ישש מצלמה"צרחה אביה מאושר
"כן אני רוצה עם הgirlfriend שלי"פתאום צץ ג'סטין,רק אלוהים יודע מאיפה הוא צץ ולמה אני לא סובלת אותו,אולי אם אני יכיר אותו יותר אני יתחבר אליו,אפילו אם זה טיפה…
גסטין חיבק את אביה מאחורה,זאיין הסתכל דרך המצלמה וצילם אותם בתמונה השניה כולנו קפצנו לתמונה וזאיין צילם אותנו…
"אני הצלםםם"אמר ליאם וחטף את המצלמה מזאיין
"בואי דרדסית,אני רוצה תמונה איתך"זאיין אמר ומשך בידי,הוא חיבק אותי וחייכנו למצלמה,שוב היה פלאש…
ואז כל זוג הצתלם ביחד מלא,בימיוחד הארי וענבל…
"אוףף לנו אין תמונה"אמרה נוי בעצבות לליאם שצילם את כולם ודבקא נהנה מזה…
"בואיי"משך אותה אליו,סובב את המצלמה לכיוונם וצילם אותם בזמן שהוא נושק לה בלחי ואז עוד אחת כשהם מתנשקים…
"גם אני רוצה כזאתת"אמר בחיוך ממזרי הארי לענבל
"בוא כבר יקנאי"היא משכה אותו והוא סימן לליאם לצלם וקרץ לו,הם התנשקו וליאם צילם אותה
"בואוו כבר,הקטע עם המצלמה זה להצתלם עם החיות…עוד מעט תגמרו את הזיכרוןן"אמר זאיין ומשך אותי ונכנסנו לגן חיות,כולם באו אחרינו,החיה הראשונה שהייתה זה הפילים,זאיין קנה בוטנים מהקפיטריה ונתן לה והצתלמנו גם עם הפיל…
ואחרכך קופים ואריות ותנינים וכו'….
"זה מזכיר לך משהוא"לחש לי זאיין כשאנחנו מבטים בחוות סוסים,כמובן שזכרתי את הפירסומת האינדיאנית שעשינו(מי שלא זוכרת זה בפרקים האחרונים בעונה הריאשונה)
"בטח,אפשר לשכוח"אמרתי וחייכתי לזכרונות הרבים שצצו בראשי
"זה מעלה בי הרבה זיכרונות"הוספתי בחיוך טמבל זצץ בפני ולא הצלחתי להוריד אותו,הוא נשק לי בלחי ותפס בידיי…
"אז בואי נעשה עוד זיכרונות"אמר ומשך בידי בכניסה לחווה והזמין סוס…
מיד העובד הביא לנו סוס חום ושני קסדות…
"אני לא שמה את זה""אני לא שם את זה"אמרנו ביחד וצחקנו עם העובד על התיאום שאמרנו את זה
"חייבים,זה החוקים"אמר העובד
"ניראלך?השיער שלי"אמר זאיין ומעביר יד בשיערו שעמד בדיוק מושלם,התווכחנו איתו איזה שעה עד שהוא הסכים…
"טוב,אבל אם קורה לכם משהוא זה לא באחריותיי"אמר ועזב אותנו לנפשנו…
זאיין עלה על הסוס ותפס במושכות,"בואיי"הושיט את ידו אילי ועליתי גם אני על הסוס והחזקתי את מותניו מאחור
"יואווו"פתאום צצה אלה
"תיראו אותם"אמר ליאם וצילם אותנו תוך כדי
"מתאים לך פאפראצי ליאם"זאיין צחק על ליאם
"בואי נעלה גם"משך את אלה לואי ואחיהם גם גסטין ואביה, הארי וענבל וליאם ונוי…
רכבנו כל זוג על סוס,לאורך כל הגן חיות,היה מדהים,למזלנו הם סגרו את זה בימיוחד בישבילם ככה שלט היו מעריצות או פאפרצי…
הזמן עבר,היה ממש כיף אבל התחילה השקיעה…
"תודה זאיין,היה מדהים"לחשתי לו ונתתי לו נשיקה רכה בלחי…היה לי קשה להגיע לגובה שלו גם כשהוא ישב,אבל איך שהוא הצלחתי…
"אין בעד מה,תודה לך,לא היה מדהים בלעדייך"הוא אמר ברוך ורכבנו כולנו חזרה לחווה שבגן חיות…
ירדנו מהסוסים והתקשרתי לסאי והוא אמר שעוד חמש דקות הוא בא…
"זאיין,אני צריכה ללכת מחכים לי בחוץ"אמרתי לזאיין
"לאא תישארי עוד…"הוא ביקש ותפס בידי
"אני לא יכולה,אמא שלי תחשוד"אמרתי
"טובב בואי נלווה אותך ונילך גם אנחנו"אמר בחיוך ונשק לי נשיקה מתוקה בשפתיים
"בואו צריך ללכ…"זאיין הסתובב לכיוון כולם "ת.."השלמתי אותו כשכולם מאחורה מתנשקים
זאיין חטף מליאם את המצלמה והתחיל למלם מללא תמונות שלהם…
"מה לעזזל?"מלמל ליאם כשהוא התנתק מנוי
"הייתי חייב"גיחך זאיין
"חחחחחחחחחח אחלה פרצוף גסטין"התחלתי לצחוק לפרצוף שגסטין דפק לנו שכאילו הרסנו לו את הרגע עם אביה.אולי שיניתי קצת את הדעה עליו,אבל לא ממש,נקווה שזה ישתפר…
"תנו לחיות בשקט"אמר אביה וקרצה לי
"או לאכול בשקט במיקרה שלכם"גיחך זאין
"זאייייןןןןןן"מלמלו כולם
"מהה??"הוא אמר ועשה פרצוף תמים
"די עזבו אותו,ילדים קטנים תמיד אומרים את האמת"אמרתי כאילו אני מדברת לילגץד קטן וכולם צחקו
"את קוראת לי ילד קטן?"שאל זאיין
"כן"אמרתי בלי בושה
"לי?לי את קוראת ילד קטן??"שאל שוב
"כןןן"אמרתי שוב
"ליאם תיתפוס את זה,סבבה,את עוד תיתחנני שהילד הקטן הזה יוריד אותך"אמר נתן לליאם את המצלמה ובמהירות הרים אותי מהמותנים על הכתף שלו כשהראש שלי כלפי מטה ואני מביטה לגב שלו…
"זאיין תורידד אותי"צרחתי
"לאא"הוא אמר והחל לרוץ,
"נוווו זאיין"
"לא ולאא"התגרה בי
"זאיין אתה…."אמרתי
"אני יוריד אותך רק עם תגידי שאני מאוד בוגר ואחראי"הוא אמר תוך כדי שהוא רץ
"אתה רוצה שאני ישקר?"אמרתי וצחקתי
"את לא רוצה לרדת היום אה??"הוא אמר והלך לכיוון המזרקה שהייתה באמצע הגן חיות
"לא,זאיין,אתה מאוד בוגר ואחראי,ואני צריכה לחזור היום יבשה הבייתה"אמרתי
"יפה,חיילת טובה"אמר והוריד אותי,סידרתי את בגדי…
"טוב נו,שיקרתי"אמרתי והוצאתי לו לשון
"חכי תיראי עכשיו"אמר ונתחיל לרוץ אחרי
רצתי לכיוון המזרקה…
"יואו תיראה"אמרתי והצבעתי לאן שהוא
"מה?"הוא שאל במבט תמים והסתכל לכיוון של המזרקה
"אותך רטובב"אמרתי ודחפתי אותו למזרקה…
כולם התפוצצו מצחוקק!!!
-ההמשך יבוא-