נ.ב.ש.מ…עונה שנייה פרק 29(עם וואן דירקשן)

~נקודת מבט זאיין~
"לא הגשמת לי את החלום"היא אמרה לי
"לא סיפרת לי מהו"
"החלום זה לזרוק אבן ולהצליח להקפיץ אותה חמש פעמים"אמרה בחיוך
"זה החלום שלךך?"שאלתי מיתפלא
"כן,כי כשאח שלי עוד היה בחיים היינו עושים תחרות כל הקיץ,אבל הוא תמיד ניצח אותי והגיע ל4 הקפצות של האבן ואני רק לשלוש ותמיד חלמתי לעקוף אותו"אמרה בחצי חיוך
"אוקי אז בואי נגשים לך אותו"אמרתי ומשכתי בידה עד שיצאנו מהמים…
"תבחרי את האבן הכי שטוחה שאת מוצאת"אמרתי והיא החלה לחפש מבין כל האבנים הקטנות,הצדפות והסלעים שהיו בחוף,אני חיפשתי גם.
"מצאתיי"היא הצהירה בשימחה
"ייופי,גם אני"אמרתי והראתי לה את האבן
"תזרוק…"אמרה
"אוקייי"אמרתי וזרקתי את האבן בזווית ובכוח לעבר הים,האבן קפצה ארבעה פעמים…
"טוב עכשיו את"אמרתי והיא עשתה אותו דבר,האבן קפצה שלוש פעמים
"אוףףףף"היא התבאבסה
"אל תידאגי יפשלי את תצליחי"אמרץי לה ונשקתי בלחייה הרכות
"תודה זאיין"היא אמרה ונשקה לי נשיקה רכה על השפתיים
המשכנו עד שעבר בערך שעתייים….
"אוףףף זה לא מצליח"היא התלוננה וכימעט נשברה
"אולי ננסה מחר?היד שלי כואבת כבר"אמרתי
"ניראלךךך?אני לא חוזרת הביתה עד שאני מגיעה לחמש הקפצות,הגעתי לארבע,עוד אחד ואני עוברת את דיין"אמרה בהחלטיות,וכשהיא מחליטה משהוא שום דבר לא יזיז אותה
"טוב בייב,אבל אני נח איזה חמש דקות"אמרתי והתיישבתי בכבדות על החול הרח והחם..
היא המשיכה עוד איזה חמש עשרה דקות…
"אחת,שתיים שלוש ארבע…"היא מלמלה
"חממממש"צרחה וקפצה משמחה….
"כל הכבוד יפשליייי"קמתי וחיבקתי אותה במהירות
"תודה זאיין"אמרה והסתכלנו אחד לשני בעיניים,העיניים שלה נצצו משמחה…
האווירה הייתה מושלמת,השקיעה התחילה וגוונים אדומים וכתומים מילאו את השמיים,
שפתינו התקרבו אחת לשניה ונחתו אחת על השניה בצורה מושלמת,הן זזו בתיאום מושלם,ואני יודע שנועדנו האחד לשנייה…
לאחר עשר דקות התנתקנו בגלל הצורך המטומטם הזה לנשום…
"בייב נילך?מתחיל להחשיך ואמא שלי תחשוד"אמרה ותפסה בידי,
"טוב נילך"אמרתי ומשכתי בידה לכיוון הרכב
"אני רואה שנהנתם"אמר הנהג וקרץ לנו כשניכנסנו לרכב
"הכן כן"אמרתי בחיוך חושף שיניים וקורל חייכה חיוך מתוק…
"לאן?"שאל
"תיקח אותי הביתה"אמרה
"אינבעיה"אמר ונסע
"אז מה עושים מחר?"שאלה אותי
"אמ,…..הפעם תורך להפתיע"אמרתי בחיוך חושף שיניים
"אוףף,טוב נו…"אמרה וחייכה
"אמרתי לך כבר שאת הדבר הכי יפה שראיתיי?"אמרתי לה ותפסתי בלחייה עם שתי כפות ידי הגדולות…
"אממ…"חשבה עם חיוך ממזרי
"אני יודע כבר מה תגידי אז שוווווש"אמרתי ונישקתי אותה
~נקודת מבט קורל~
"מה ניראלך שאתה משתיק אותי?"התנתקתי ממנו בעצבים
"יש זמן לדבר ויש לפעול"אמר וחייך את החיוך הכובש שלו שחושף טור של שיניים לבנות
"במיקרה שלך עדיף לשתוק הרבה"התגרתי בו ונשקתי לו נשיקה רכה בשפתיים
"עם שפתיים כמו שלך עדיף לשתוק תמייד"אמר ונשק לי בשפתיים
"הגענווו"אמר הנהג
"טוב ביי דרדסייתשליי"אמר ונשק לי נשיקה אחרונה
"ביי גירףף"אמרתי ויצאתי לבית,הייתי רטובה,עליתי במהירות לחדבר בלי שישימו לב,התקלחתי ולבשתי פיגמה.
ירדתי לסלון וביקשתי מסאי שיבשל לי אוכל,אחרי חצי שעה שבה שיחקתי בפאלפון בפאן רן הממכר הזה האוכל היה מוכן…
"קורללל בואי"אמר סאי
"יש אוכככל"צרחתי וטרפתי את כל הצלחת תוך חמש דקות…
"היה טעים,תודה סאי"אמרתי בחיוך,אחרי יום מושלם היה לי חיוך טמבל כזה
"הופהה איזה חיוך,היית ים זאיין נכון?"שאל
"כן"חייכתי
"טוב באלך ליראות סרט ולטחון פופקורן עד שאמא שלך תבוא או שתילכי לישון?"שאל סאי
"אחרי שתעזור לי לתכנן את מה שאני עושה לזאיין מחר"אמרתי לו
"סבבה,על מה חשבת?"שאל
"על ,^^^^^(את מה שהיא תיכננה ץידעו בפרק הבא)^^^^^"אמרתי
"אוקי רעיון טוב"אמר סאי
"כןכן אני גאוןן"גיחכתי….
-ההמשך בפרק הבא-
תגיבוו,אם היה יותר משמונה תגובות אני יעלה מחר בערב;)