ריקוד חיי -פרק 28 : (סוף סוף )

לפני הפרק ,
בנות יקרות ואהובות שלי , סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה אלף סליחות על השבוע השלם שלא העלתי פרק ,
רצף האירועים בשבוע הזה היה לא יאומן ולא אפשר לי להתפנות אליכן למרות שכלכך רציתי ,
אני לא אפתח את השבוע המושלם והארוך הזה פה מי שרוצה משהו לשאול או כל דבר אחר אני זמינה באימייל (:
עכשיו אני עושה מרתון של פרקים על זה שלא העלתי כל השבוע ,
תודה רבה לכן על כל התגובות אתן מדהימות !!!! ❤
__________________________________

׳עם כל זה שאנחנו לא מדברים אני לא יכול לא לעשות את זה , עוברים את זה ביחד ?׳ זה היה הארי שדיבר ,
פתחתי את עיני והבטתי בידו מושטת לעברי .
׳ביחד ׳ אמרתי שוכחת מכל הריב והשנאה שהייתה בנינו ותפסתי את ידו .
הוא נישק אותה בדיוק כמו שעשה נייט אבל היה בזה משהו יותר רך ויותר שונה והיא בהחלט גרמה לדברים בגוף שלי , הוא כולה נישק אותי ביד מה עובר עליי ,
הנסיעה התחילה והארי לחש לי כל הזמן דברים מרגיעים באוזן למרות שיכולתי לשמוע בבירור את הפחד בקולו ,
זה היה כולכך חמוד . הוא בעצמו פחד פחד מוות וניסה להרגיע אותי שאני לא אפחד .
זה היה כלכך יפה מצידו .
כל הנסיעה התרכזתי בדברים שהוא לחש לי באוזן ונרגעתי וניסיתי גם לעשות כמ ושהוא עושה ולחשתי לו שאנחנו ביחד ולא יקרה כלום ואני איתו פה .
וצחקנו המון גם ,
לא שיחררנו את היד לשנייה אחד מהשני.
מה שהיה מפחיד שכל הזמו המסילה השמיעה רעשים כאילו היא עומדת להתפרק ולהישבר .
ירדנו מהמתקן לא משחררים את היד לשנייה .
גם שירדנו לא שיחררנו ,
לא יכולתי יותר זה היה מביך מידי ,
׳אממ טוב עברנו את זה ׳ אמרתי מושכת את ידי מהאחיזה שלו ,
׳כן זה לא היה ממש מפחיד אחרי הכל ׳ הוא אמר גם נבוך טיפה מגרד את עורפו ,
וואו פעם ראשונה מזה שבועיים שאני לא רואה את החיוך החצוף .
׳טוב ׳ אמרנו ביחד לפני שירדנו למטה .
למטה כולם יהיו ונצטרך להעמיד פנים שכלום לא קרה ולהתנהג רגיל .
׳נשכח מכל מה שהיה פה כל זה עבר ונסגר אוקי ?׳ שאלתי אותו והוא אמר ׳אוקי ׳ ,
׳רגע שרלוט ׳ הוא אמר ומשך אותי אחורה עכשיו היינו מחובקים ויותר מידי צמודים ,
׳ל..לא משנה ׳ הוא אמר ועזב אותי ,
ירדנו למטה ואני עדיין לא הבנתי מה זה היה אבל שיהיה .
התנהגנו רגיל וכולם צחקו עלינו כי ירדנו לבנים ודי מפוחדים היינו גם לא בכדור כמו שנקרא לא היינו שם , פיזית היינו נפשית לא ,
כולם חשבו זה בגלל המתקן אבל שהבטנו אחד בשני ידענו שלמתקן אין כל קשר לזה .
עלינו על עוד כמה מתקנים הפארק היה עצום בגודלו , גם אם נהיה פה כל הלילה ואין תורות ואין שום דבר לא נצליח לעשות הכל .
החלטנו לעשות הפסקה מהמתקנים השעה הייתה 11 בלילה והלכנו לתפוס משהו לנשנש ,
היה שם מקום גדול ועגול ובו מלא אוכל (כמו בסופרלנד נגיד אבל יותר גדול )
היו כאלו המון דוכנים ,
לא רציתי להכביד במשהו אז לקחתי לי שערות סבתא .
נייט לקח והלכנו מהדוכן הזה מסתובבים בפארק הציורי והמהמם הזה ,
הספסלים העצים הפחים אפילו הכל היה מהמם שם .
הסתובבנו קצת ביחד כולם והיה שלב שהתפצלנו כל אחד לשלו .
הסתובבתי ביחד עם נייט , צוחקים מדברים ואוכלים משערות הסבתא שלנו .
׳בוא בוא רגע ׳ משכתי אותו לאיזה ספסל שם והתיישבנו .
׳יש משהו נייט שלא עוזב אותי באמת ואני חייבת שתגיד לי את האמת ׳ התחלתי לדבר ועמדתי להוציא את זה ,
אני חייבת להוציא את זה .
׳דברי שר ׳ הוא השיב בחיוך לוקח עוד ביס מצמר הגפן המתוק שלו .
׳באמת או חובה , שאמרתי לך מי הכי מוצאת חן בעינייך נישקת אותי , למה ? לא קנדל היא זאת שמוצאת חן בעינייך ?׳ הוצאתי את זה . סוף סוף זה העיק עליי .
׳תבטיחי שלא תכעסי ׳ הוא אמר לי לוקח נשימה עמוקה .
׳אני לא אכעס ניי רק תגיד לי את האמת ׳ אמרתי שוב .
הוא לקח נשימה עמוקה ׳ כל המשחק הסתכלתי עלייה ניסיתי לקלוט סימן ממנה אבל שום דבר . היא הייתה עסוקה בלהסתכל על הארי כל הזמן והוא הסתכל עלייך בלי הפסקה ׳ הוא אמר ולא הספקתי לעקל את זה והוא המשיך ׳ אז החלטתי לנסות אולי לגרום לה לקנא או משהו אז נישקתי אותך ׳ הוא אמר ׳את כועסת עליי ? ׳ הוא שאל מעקם את פרצופו וצחקתי ,
׳ממש לא בוא הנה ׳ אמרתי וחיבקתי אותו ׳אני מרגישה יותר מנוצלת מכועסת אבל זה בסדר לגמרי ׳ אמרתי לו וחייכתי אליו .
׳סליחה ׳ הוא הביט בי ,
׳זה בסדר ניי ׳ השבתי והוא חייך ,
׳רגע זה עבד ?׳ שאלתי אותו והוא צחק .
׳כן זה עבד עד לרגע שהוא נישק אותה והיא הסתנוורה ממנו ׳ הוא אמר והשפיל את מבטו משחק בידיו .
׳היא עוד לא נישקה אותך ניי ׳ אמרתי לו מנסה לעודד אותו .
הוא חייך חצי חיוך ׳את יודעת מה הכי מטריף אותי ? אומרים שהם בילו ביחד את הלילה ׳ הוא אמר ופניו נהפכו עצבניים במקצת .
הבנתי את העצבים והאכזבה שלו בידיוק כמו ששלי היו שראיתי את קנדל במיטתו של הארי .
׳זה לא שמועה הם בילו אותו ביחד ׳ אמרתי ובאותו רגע נייט קם מהספסל ונעמד מולי , ׳איך את יודעת ?!׳ הוא שאל די עצבני .
׳שהלכתי להחזיר לו את הבגדים שלו ראיתי אותה במיטה שלו אבל היא שום דבר בשבילו תהיה בטוח שהם עברו הלאה וזה היה לילה אחד ולא יותר ׳ אמרתי לו מנסה להרגיע אותו .
׳עזוב אותך משטויות ניי אם אני אומרת לך שאתן תהיו ביחד אתם תהיו סמוך עליי׳ אמרתי לו והוא התיישב חזרה לידי יותר רגוע ,
׳אני הולך לשתות את באה ? ׳ הוא קם מהספסל מושיט לי את ידו ,
׳זה בסדר ני אני אחכה כאן ׳ השבתי והוא חייך חצי חיוך והלך .
ישבתי על הספסל אוכלת בעדינות ובביסים קטנים את צמר הגפן המתוק שלי .
הבחנתי בבניין גדול ויפה ועליתי עם עיניי עד למעלה ,
עיני נפלו על מרפסת ענקית מאוד מאד גבוהה ,
שהשקיפו ממנה על כל פארק השעשועים.
היו שם זוג אנשים אני כמעט בטוחה בכך.
צמצמתי את עיניי ואיך לא הבחנתי בזה מקודם .
השיער הבלונדיני ורעמת התלתלים שהיו דבוקים אחד לשני .
טיילור והארי .
היא עמדה עם ידיה על המעקה והוא לידה והם מחזיקים ידיים ,
זה היה כזה רומנטי ויפה , קינאתי בה .
קינאתי אני מודה .
חשבתי לרגע איך זה יהיה להיות שם במקומה לאחוז בו ככה ולהשקיף על הכל מהכי גבוהה עם הבחור שאני אוהבת ולסיים בנשיקה ?
נשמע כמו חלום או חלק מסרט ,
אצלכם זה יכול להיות אמיתי .
אצלי ? לעולם לא .
פשוט אין דברים כאלה אצלי אין .
הם התנשקו שהיא בידיים שלו והם מתנשקים ללא הפסקה ,
הרגשתי את פני נהיות לחות ורטובות פתאום .
לשפתי הגיעה טיפה מלוחה ,
ניגבתי מיד את פני .
מתי הספיקו לרדת לי דמעות ולא הרגשתי אפילו ?!
ניגבתי את עיני ומשכתי באפי מכניסה לעצמי טוב טוב לראש שאצלי לא יהיו דברים כאלה לעולם , אני נולדתי לסבול מאהבה לא להנות ממנה .
זרקתי את הצמד גפן חצי שלם לפח כי ממש לא היה לי רצון בו .
רציתי רק לעוף משם .
לא יכולתי להביט בהם לא יכולתי להמשיך בזה זה כואב מידי ,
הרגשתי בפנים שאני מתכווצת ,
כאילו מישהו לוקח את ליבי ומוחץ אותו בידיו .
הנחתי את ידי על החזה איפה שהלב מנסה להרגיע את המועקה שהרגשתי שם .
המשכתי להסתכל עליהם , לא היה סימן לחרמנות או סתם בינהם ,
הם ניראו כלכך מאוהבים כולכך מחוברים .
היא עמדה על המרפסת שם ממש צמוד לסורגים והארי מאחוריה ,
היא פרסה את ידיה לצדדים והארי תפס במותניה ,
יכולתנילשמוע במוחי את הצחוק המתגלגל של שניהם בזמן שהם מחקים סצנה מהסרט הישן טיטאניק .
אני לא יודעת למה הייתי חלשה באותו הרגע ,
הייתי לבד .
נעמדתי מהספסל והרגשתי איך רגליי נעשות כבדות , איך קשה לי להחזיק את עצמי עומדת .
הנחתי את ידי על החזה איפה שהלב והחזקתי חזק מנסה להרגיע את אותה הרגשה ,
לפני שהספקתי לנסות להבין מה קורה ,
איבדתי מכוחי ונחתתי על הריצפה הקשה והקרה .

׳היא מתעוררת !!׳
׳תנו לה אוויר תשחררו !׳
׳שקט שקט ששש ׳
׳שרלוט , שרלוט ׳
׳תביאו כוס מים ׳
׳שששש שקט נו שקט ׳
׳היא מתעוררת ׳
כאב ראש פתאום תקף את ראשי ,
פקחתי את עיניי מבחינה בכולם עומדים מולי .
ראשי על משהו אני מרגישה משהו מתחת לראש שלי .
׳איך את מרגישה שר ?׳ זאת היית קת׳רין ,
התרוממתי ממה ששכבתי עליו למצב ישיבה וכוס מים הוגשה לי .
׳כואב לי קצת הראש מה קרה ?׳ שאלתי ממצמצת בעיני לוגמת מהמים .
׳עברתי פה עם אלינור וראינו אותך נופלת לריצפה ׳ לואי אמר ונפל לי האסימון ,
נזכרתי במה שקרה , הם ראו את הדמעות ? הם ראו שבכיתי ?
כנראה אלינור הבינה על מה חשבתי והיא לחשה לי לא עכשיו ,
הכל קרה בגללו , בגללה , בגלל שניהם , ובעיקר בגלל הלב המטומטם שלי .
הסתכלתי בעיניי וחיפשתי אותו אך לא מצאתי .
׳תודה לכם ׳ אמרתי להם מנסה לחייך ,
׳זה שום דבר אבל מה קרה לך לאב ? ׳ לואי שאל אותי ,
׳רגע של חולשה אני מניחה מכל המתקנים שהכרחת אותי לעלות עליהם ׳ אמרתי מצחקקת בשקט גוררת את צחוקם של כולם .
הצחוק נירגע וכולם שתקו ,
באתי לומר משהו שצחוק מתגלגל קטע אותי ,
אלו היו הם , הארי וטיילור .
הם המשיכו לצחוק עד שמישהו מהם הבחין בכל החבורה שעמדה מולי .
הם באו שניהם עם חיוך על הפנים נכנסים לבפנים ,
שהם הבחינו בי שכולם סביבי וכוס מים בידי חיוכם ירד ,
׳קרה משהו פה ?׳ הארי שאל שידו על מותניה של טיילור .
׳לא שום דבר סליחה אם הפרענו לכם ׳ אמרתי בארסיות והתרוממתי התחלתי ללכת מחוץ למעגל שמעדתי קצת והארי תפס אותי ,
׳אני יכולה לבד ׳ אמרתי והעפתי את ידו ממני כאילו היא הדבר הכי מגעיל בעולם ,
הלכתי בצעדים מהירים עד שהם לא יכלו לראות אותי כבר ורצתי , רצתי פשוט רצתי לא יודעת לאן .
׳אפשר?׳ שאלתי שהגעתי לתחנת הרכבל .
׳כמובן ׳ אותו עובד אמר ופתח לי את דלת הקרון .
עליתי אליו וחיכיתי שאהיה באוויר בשביל שאני אוכל להתפרק כך שאף אחד לא יראה אותי .
הייתי כבר רחוקה ממישהו חי שיכול לראות או לשמוע אותי והתפרקתי ,
הרשיתי לעצמי לבכות ולהתייפח .
המתקן עמד להסתיים .
הייתי בדרכי חזרה .
ניגבתי את דמעותי בעזרת כף ידי ,
ומשכתי באפי קצת .
לקחתי נשימה עמוקה ואז באמת הבנתי מה קורה לי ,
מה הסיבה לרגשות הבלתי מוסברים האלו עכשיו ,
אני אוהבת את הארי .