ריקוד חיי – פרק 47 אחרון !!!

יש קטעים שהם די מטרידים לא ממש להגזים רק נשיקות אז מי שלא אוהבת לא לקרוא , הקטעים מסומנים כוכביות .
(מקווה שאחרי הפרק עוד תאהבו אותי מוחעחעחע )

כעבור שבוע .

נקודת מבט של שרלוט :

עבר שבוע .
הבנים ביו צריכים ליסוע שוב אבל עם נסענו איתם .
הסתרתי את העובדה שאני בהריון . אף אחד לא ידע . לא הבנות ולא הבנים .
הסתרתי מהארי את העובדה שאני בהריון .
פחדתי .
פחדתי לספר לו את זה , פחדתי מהתגובה שלו , פחדתי מהכל אבל הכל התפוצץ היום .

***

״צ׳ארלי שלי ״ הארי הימהם שנכנסו אל חדר המלון שהוא תופס במותניי בחושניות מנשק את צווארי נושך ומוצץ את עורי בדיוק במקום הנכון .
״הא..הארי ״ הוא גרם לי לגמגם בעירפול חושים .
הוא השכיב אותי על המיטה ופתח את כפתורי החולצה שלבשתי לרווחה פותח את הכפתור שלי הג׳ינס הקצר ביחד עם הרוכסן עולה מעליי.
משכתי את ראשו אליי מנשקת אותו בלהט הרגע ובתשוקה רבה ״הארי ״ גנחתי את שמו שידיו התחילו את מסען על גופי מלמעלה עד למטה לא מפספס חלק אחד .
ציחקוק קטן ברח מפי שהארי נישק נקודה רגישה בצווארי .
״ בכל פעם מחדש אני מופתע מכמה שאת יפה ״ הוא נישק את שפתיי פיקות קטנות (נשיקות רגילות ) נושך את שפתיי בשובבות ״את אמיתית ?״ הוא לוחש באוזני נושך אותה קלות ״אני – אוהבת – אותך ״ לחשתי בין נשיקה אחת לאחרת שהענקתי לו שואבת את השפתיים שלו .
״הפעם זה תורי לקחת שליטה ״ חייכתי חיוך שובב וסובבתי אותנו שאני מעליו ופניו משועשעות אך מופתעות ״ממממ אני לא חושב ״ הוא נשק לשפתיי נשיקה חמה וארוכה גורם לי לאבד שליטה מסובב אותנו שהוא מעליי , שיהיה נו .

***

״אני אוהב שאת לוקחת שליטה ״ הוא התנשף ונשכב לידי ״אני אוהבת לקחת שליטה ״ ציחקקתי בין נשימה לנשימה .
״הארי ? ״ שאלתי שהוא כרך את ידו סביב מותניי ״הממ ?״ הוא הימהם ״מה אתה חושב על ילדים ? אני מתכוונת על תינוקות אתה יודע ״ סובבתי את פניי אליו נתקלת בהבעה מופתעת על פניו ״אממ אני אוהב ילדים , אני חושב ״ הוא לא הבין למה שאלתי את זה .
החלטתי שדי להסתיר ממנו ואני אף פעם לא אמצא את הרגע המתאים להגיד לו אז עדיף להגיד לו עכשיו .
״טוב אם כך אז יש לי משהו לספר לך ״ חייכתי מתיישבת על המיטה בישיבה מזרחית שחולצתו של הארי עטופה סביב גופי .
״ומה זה ?״ הוא שאל בחיוך ״הארי… אני ..אני אממ .. אני בהריון ״ חיוך גדול התפרס על פניי ולחיי בערו באדום .
חיוכי ירד שהבחנתי בהבעתו של הארי . הוא היה מבועת . כאילו אמרתי לו שנשארו לו עוד כמה ימים לחיות . הוא נכנס להלם מוחלט ״מה קרה האז ?״ שמתי את ידי על הלחי שלו אך היא ירדה משם בגסות על ידי היד שלו .
הבעה מופתעת עלתה על פניי ונעלבת ביחד ביחד איתה ״מה קורה הארי ?״ קמתי מהמיטה לובשת את החזייה שלי והתחתון עליי ומחזירה את החולצה של הארי .
״את…את..בה..בהריון ?״ הוא לא הביט בי תופס בראשו עדיין המום ״כן הארי ״ נאנחתי מחזיקה את בטני , לא חשבתי שהוא יקבל את זה בצורה כזאת .
״איך ?! איך לעזאזל את בהריון !? תמיד השתמשנו באמצעי הגנה !!! פאק !״ הוא צרח בקולי קולות בועט וחובט בכל דבר אפשרי שנקרה בדרכו , הוא היה עצבני בצורה שבחיים לא ראיתי , שהפחידה אותי ״אני לא מבינה למה אתה מגיב ככ..״ נקטעתי על ידיי עוד אחת מהצרחות שלו ״מה את לא מבינה ?! מה יש לא להבין ?! אני לא יכול לגדל ילד עכשיו למען השם שרלוט !״ הוא תפס את מרפקי ידי בחוזקה מביט בי במבט איום , אני פחדתי ממנו ודמעות עלו בעיניי , בחיים לא חשבתי שהוא ינהג ככה , הוא אמר לי שאנחנו ביחד ולא משנה מה יקרה הוא תמיד יהיה לצידי .
״הארי ..אתה ..מכאיב לי ״ גימגמתי כמעט בלי קול והוא שיחרר אותי , מיד תפסתי במרפקי ידי האדומים , בבקשה שזה לא חוזר על עצמו בבקשה .
״מתי הספקת להיכנס להריון ?! זה לא הגיוני !!״ מחיתי את דמעותי והעצבים מילאו את כל התאים במוח שלי ״לעזאזל הארי מה לא הגיוני בזה מה ?! זה הגיוני בעולם בהתחשב בזה שכל פעמיים בשבוע אתה פוקד נפקדות אצלי בגוף אז אל תהיה מטומטם !!!״ צעקתי עליו גם אך הדמעות בעיני המשיכו לרדת ״שש שרלוט די הכל יהיה טוב ״ הוא התקרב אליי וחיבק אותי גורם לליבו לקפוץ ״מה זאת אומרת?״ שאלתי מבעד לדמעות בקול רועד ״הכל יהיה בסדר , את תעשי הפלה ונע..״ הוא נקטע באכזריות על ידי הצרחה של ״סליחה ?!״ הוא רוצה שאני יפיל ?! אני לא מאמינה ! לבחור הזה ״שרלוט תעשי לי טובה , את בת 20 לא מבינה מהחיים שלה אני בן 21 והקריירה שלי בשיא שלה אני מתפתח ומצליח וילד יהרוס את כל זה את לא מבינה !? אני לא כשר לגדל ילד עכשיו למען השם איך יכולת לחשוב על זה בכלל ?! ״ הוא צעק את המילים האלו מותיר אותי המומה , לא האמנתי למשמע אוזני ״אני…אני ״ התחלתי לגמגם והלכתי אחורה מועדת טיפה ״אני לא מתכוונת להפיל את העובר הזה הארי ״ החזקתי בבטני מדברת בקול חלוש ורועד ״אני לא יכול לגדל ילד עכשיו מה את לא מבינה שרלוט לא יכול ?! למה לא היית זהירה ?!״ הוא התעצבן שוב ״אני ?! למה אני לא הייתי זהירה ?! ״זה היה תורי להתעצבן ״שרלוט אני לא מתכוון לגדל עכשיו ילד ״ הוא פתאום זרק לחלל האוויר את האמירה הזאת והביט בי ״ למה אתה מתכוון ?״ לא הבנתי מה הכוונה שלו הרי אני לא מתכוונת להפיל וזה ברור ״ או שאת מפילה את העובר הזה או ש..״ הוא מציב לי אולטימטום ?!
״או שמה ?״ גימגמתי חלושות בקול צרוד ״או שגמרנו ״ הוא לא העז להביט בעיניי ״גמרנו ?! גמרנו הארי ..? ״ שאלתי ממצמצת בעיניי לא יכולה להאמין שהאדם שאני התאהבתי בו הוא זה שמדבר עכשיו ״אתה…אתה ..חתיכת ..״ התחלתי לגמגם , עולמי התנפץ , הקרקע נשברה תחת רגליי הרגשתי שאני קורסת ״אתה זורק אותי ..ב..בהריון ?!״גימגמתי חלושות נופלת על הריצפה.
״לא ..לא צ׳ארלי..״ הוא תפס את ידי מנסה להרים אותי ״אל . תיגע . בי ״ הרחקתי אותו ממני קמה לבד .

( מוזמנות להפעיל את השיר – impossible shontelle )

״אתה יודע מה ? אני בוחרת בתינוק ״ התרוממתי בכוחות עצמי פושטת ממני את החולצה שלו כאילו הייתה הדבר הכי מגעיל בעולם לובשת את הבגדים שלי חזרה עליי .
המזוודה הייתה ארוזה כבר כי לא נגענו בה .
״לא שרלוט אני לא רוצה לאבד אותך ״ הוא אחז בידיי וניסה לנשק אותי ״תוריד את הידיים שלך ממני שלא תעז לגעת בי ״ אמרתי בקול קשוח אך שבור עם דמעות בעיניים מתקדמת אל יציאת החדר .
״תשכח אותי , תשכח את קיומי , תשכח את כל מה שהיה בנינו ואני יעשה את זה באותה הצורה ״ משכתי באפי מנגבת את עיניי ״אני מבטיחה לך שהילד שלך ישאל על אבא שלו אני ידאג להגיד לו שהוא מנוול שלא שווה שנדבר עליו בכלל ושהוא מת . אני אדאג לומר לילד שלך שאתה מת . מבחינתי אתה מת ״
״אני שונאת אותך . שונאת ״ הבטתי בעיניו ומילותי היו אמת לאמיתה כל אחת ואחת.
דמעות עמדו בעיניו המתחננות ופיו היה פתוח בכדי לומר משהו .
לקחתי את התיק והמזוודה ויצאתי מהחדר עוזבת את הארי לתמיד .
הגעתי לשדה התעופה שדמעות בעיניי כל פעם מתחדשות .
״תודה רבה לך ״ חייכתי חצי חיוך מבעד לדמעות לדיילת הכרטיסים וחיכיתי לטיסה שלי שתיצא בעוד כשעה וחצי .
לא יכולתי להחזיק את זה יותר .
רצתי אל תוך שירותי שדה התעופה והברזים נפתחו .
בכיתי כמו שלא בכיתי כל חיי , התייפחתי ללא הפסקה על החיים האומללים שלי .
להינטש פעמיים , באותה הצורה .
אני מטומטמת !
הרגשתי אבודה , הרגשתי נבגדת , הרגשתי שבורה , הרגשתי מנוצלת , הרגשתי חרא .
חשבתי שהוא אוהב אותי , חשבתי שאנחנו זה לנצח , לעולם .
חשבתי שאהבה שלנו נגד הכל .
חשבתי שזה אמיתי .
האמנתי לו , נפלתי בפח של כל המילים היפות , של העיניים המכשפות שלו , נפלתי בפח , רציתי להיעלם מהעולם , רציתי לשכוח שהוא קיים . רציתי למות .
נפלתי על שירותי הריצפה בוכה ללא הפסקה .
נערה מטומטמת שהחליטה להאמין לנער חסר דאגות ולהיסחף אחריו בעיוורון מוחלט .
״אני אהבתי אותו ..״ היא לחשה לעצמה מגמגמת מושכת באפה
״בבקשה אלוהים תאמר לי שזה חלום בבקשה ״ היא המשיכה .
היא נשברה , ליבה התנפץ למילוני חתיכות קטנטנות .
זה כאילו הוא לקח את ליבה ומחץ בידו עד שנגמר לו האוויר ולאחר מכן דרך עליו כדי לסיים את המלאכה .
כל רגש שהיה לי אליו נעלם ואותו החליף רגש אחד גדול ומרכזי , שנאה .
בלי לשים לב שהזמן עובר קריאה לעלות למטוס נשמעה בשדה התעופה ושרלוט ידעה שזה הסימן .
היא עלתה אל המטוס עדין בוכה בשקט, דמעות חדשות מחליפות את הישנות .
חושבת על כמה טיפשה היא הייתה , על כמה מטומטמת היא הייתה .
היא הרגישה קורבן , היא הרגישה שהגל היה שקר , מזויף , היא הרגישה שזה משהו אחר אבל היא גילתה שזה אותו הדבר , שבסוף היא נותרה שרלוט עם הלב השבור אבל הפעם לבד לגמרי, לבד .
היא ידעה שזה יקרה היא שמרה על עצמה ממנו בהתחלה , היא נזהרה , היא נזהרה כל הזמן אבל הוא תפס אותה ברשת , הוא הצליח .
והוא לא היסס לשבור את ליבה , הוא חשב על עצמו .
אבל אם יש משהו אחד ששרלוט בטוחה בו זה שהיא הולכת לשכוח אותו .
ולגדל את הילד הזה , להתחיל חיים חדשים ורחוקים מהצרה שנקראת הארי סטיילס .
להתרחק מהילד שהרס את החיים שלה .

הסוף .