שרה ורוקדת מרגישה אחרת פרק 3+2: (1D)

אז היי חחח אני ימשיך לכתוב את Impossible אבל יקח לי קצת זמן כי יש לי בסיפור מחסום כתיבה לא עולים לי רעיונות להמשך אותו אז אני לוקחת ממנו הפסקה מקווה שתבינו לוב יו
————————–
פרק 2:

"תעזוב אותה"שמעתי צעקה באתי להרים את הראש ופתאום הכל שחור עצמתי את עניי וכשפתחתי אותן שוב הייתי בחדר לבן שאני שוכבת על הרצפה ויש סביבי מסכים אם תמונות מהילדות ואת..את היום בו אבא שלי מת!
"שלום אלכסנדרה"שמעתי קול מוכר מאחוריאבל פחדתי להסתובב והוא המשיך בדבריו
"אני חושב שתשמחי לראות אותי"הוא אמר ופתאום הקול שלו התבהר הסתובבתי וגיליתי את אבא?! אוי האבא שלי הדבר שהיה מעלה לי את החיוך כל בוקר עד ליפני 5 שנים ביום התאונה ישר קפצתי עליו בחיבוק הוא היה מופתע ואחרי דקה הוא חיבק אותי ואני בכיתי על כתפו
"אבא, אבא שלי, התגעגעתי אלייך, אמא לא אותו דבר בלעדיך, היא עובדת היא וקלסי ביחד בעבודה מהבוקר עד הערב ומישם היא הולכת לעבוד בתור חשפנית, אבא היא סובלת, היא סובלת בלעדייך, אבא!"המשכתי לבכות עד שנרגעתי
"בת שלי, אני יודע אני מאוד מעריך אותך ואת קלסי שאתן עוזרות לאמא אבל אני לא באתי לפה רק בשביל זה"הוא אמר וישר הסתכלתי עליו כאילו הוא נחת מהחלל עשיתי לו פרצוף כזה שאומר תמשיך
"אז ככה גם אני מתגעגע אלייך אני רואה כל בוקר את החיוך המזויף שאת שולחת לכולם את המכות ששארון מביא לך בת שלי אני כלכך מצטער אני רוצה קודם כל שתישמרי על כולם על אמא על אריאל ושון וקלסי זקוקים לך עכשיו למטה אז השאלה שלי היא כזאת אם את רוצה להישאר איתי פה אבל לגרום לכולם שם למטה לסבל או לחזור לחיים שלך למטה?ואני גם המלאך השומר שלך אז עזבי את כבר תיראי עם תבחרי בזה" נורא התלבטתי כלכך רציתי להישאר פה עם אבא אבל אז אמא תסבול חשבתי
"אבא אם כמה שאני אוהבת אותך אני בוחרת באמא בחיים"אמרתי בביטחון ובחיוך אמיתי
"אוי הבת שלי גדלה כלכך מהר"אמר ועשה כאילו הוא בוכה צחקנו ואז הוא נעלם מהחדר והחדר התחיל לקרוס לקרוס מהר עצמתי את עניי ואז פתחתי שוב והיה חדר שחור עצמתי שוב אבל אז שמעתי דיבורים
"דוקטור כמה זמן היא תהייה ככה?"שמעתי קול נשי ומוכר
"היא אמורה להתעורר בכל יום"שמעתי קול של גברי שכנראה הוא הדוקטור שמעתי יבבות ובכי ניסיתי לפתוח את העניים בכוחי אבל לא הצלחתי פתאום שמעתי קול של אבא אומר לי במחשבותי
'בת שלי תזכרי שאת רוצה לחיות ותפתחי את העניים בשביל אמא' אבא אמר ניסיתי שוב אבל לא הצלחתי
'אני לא מצליחה אבא! תעזור לי'צרחתי במחשבותיי
'ילדה שלי בשביל אמא תפתחי עניים בבקשה'הוא התחנן ניסיתי שוב אבלפרק 3:
'ילדה שלי בשביל אמא תפתחי את העניים בבקשה'הוא התחנן ניסיתי שוב אבל הצלחתי! המילה הראשונה שאמרתי
"אמא, שון, אריאל,קלסי? איפה אני?"שאלתי והם היו עם הבעה מופתעת אחרי שהם המשיכו לבהות בי בצורה מפחידה כולם ישר קפצו עליי בחיבוק
"אתם…אוויר..חונקים!"אמרתי והם ישר השתחררו והיה להם פרצוף של 'אופסי'
"בת שלי! למה הוא עשה לך את זה? איך את מרגישה? רוצה לשתות? לאכול? ובלהבלה בלהבלה"
"יו אמא תנשמי… רגע! חחח כמה זמן 'ישנתי'?"שאלתי
"חחח אמא עדיין לא מעקלת את זה שהתעוררת"קלסי אמרה בחיוך מרגיע
"אבא עזר לי לפקוח את העניים"מלמלתי בשקט אבל יכולתי להבטיח ששמעו אותי
"מהההה?!"כולם שאלו יחד בצעקה אחלה תזמורת חשבתי לעצמי
"חח להסביר?"שאלתי אחרי דקה
"ברור!"אמרו ביחד
"חח אחלה תזמורת חח אז ככה"אמרתי והתחלתי להסביר את על מה שקרה"וזהו"אמרתי להם אחרי חצי שעה של הסברים כולם נשענוו אחורה למשענת של הכיסא באותו זמן ואמרו
"וואו"אמרו כול התזמורת
"אז אבא הוא המלאך שלך?"אריאל שאלה
"כן ואני יכולה להמשיך לפגוש אותו"עצרתי מתרגשת פתאום שמעתי צרחות יצאתי לבחוץ וראיתי את