•עדיין האחת שלו• (1D) – פרק 2O

עמדנו מול חנות המתנות.

״שנכנס?״ שאל נייל במבטא ספרדי לא מוצלח.

הוא החזיק את ידי ונכנסנו יחד.

החנות הייתה ענקית,כולה מלאה בקישוטים ובמתנות.

״וואו.״ מילמלתי.

״צריכים עזרה,חברים?״ שמעתי קול מוכר.

ראיתי את ליאם? מה הוא עושה כאן?

״ליאם? מה אתה עושה פה?״ שאל נייל.

״א-אה מה אתם עושים פה?״ הוא שאל,הוא היה קצת נבוך.

״קונים מתנה לאנדי ואתה?״ עניתי לשאלתו.

״מתנדב פה עם דניאל!״ הוא אמר וחייך חיוך ביישני.

״אתם חמודים כל כך!״ החמאתי להם.

דניאל קפצה אלי בחיבוק, ״שלום לך חברה.״ היא אמרה.

״שלום גם לך.״ אמרתי והתחלנו לצחוק.

ליאם ונייל הביטו בנו בצורה מוזרה.

״זה קטע של בנות.״ אמרה דניאל וקרצה אלי.

״טוב. אנחנו נסתובב פה.״ אמר נייל ולקח את ידי.

לאחר שהסתובבנ,מצאנו!

״זה!״ צעק נייל.

״מה זה?״ שאלתי אותו,הוא הצביע על דובון שהיה כתוב פה ׳אני אוהב את כולם׳ .
לקחתי את הדובון,הוא היה חמוד.

הוא היה ענק!

״אני חושבת שנקח את זה.״ חייכתי אליו והוא חייך חזרה.

– – – –
זה היה שבע וחצי בערב.

התיישבנו בבית הקפה הסמוך לבית המלון.

״אז..״ אמר נייל לאחר שתיקה ארוכה.

חייכתי, ״אז מה,ני? איך החיים?״ שאלתי אותו.

״בסדר ואיתך?״

״חיה את החיים.״ נאנחתי.

~נייל~

״אז ני,איך זה שעדיין אין לך חברה?״ לפתע היא שאלה.

השאלה הזאת גרמה לי לחשוב,היא באמת לא יודעת כלום על הרגשות שלי כלפיה.

הבטתי בה ואפשר להגיד שקצת הסמקתי,לא הרבה שואלים אותי שאלה כזאת.

״א..אה,אני עדיין לא מצאתי את הבחורה הנכונה.״ עניתי.

״אה.״ המילה היחידה שהיא אמרה.

~קרלי~

הבטנו באחד השני והתחלנו לצחוק.

״כדי שנזוז ונכנס למלון.״ אמרתי לו.

״רגע,אני צריך לספר לך משהו..משהו חשוב.״ הוא אמר בקול רציני.

״ובכן,אני מוכנה להקשיב.״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן.

״א..אני מעוניין במישהי.״ הוא אמר.

מה? במי? כלומר,אני שמחה בשבילו.

״הו,מי זאת?״ שאלתי אותו.

״אמ,מישהי שאת לא מכירה.״ הוא אמר והביט באישה שישבה כמה שולחנות לידנו.

״היא?״ שאלתי אותו והצבעתי עליה.

״לא!״ הוא צעק.

״בסדר,ני. בוא נחזור ונדבר על זה בפנים.״ אמרתי והוא הסכים.

מעניין מי הנאהבת המסתורית של ניילר.