•עדיין האחת שלו• (1D) – פרק 30+31

•פרק 30•
~לואי~

הארי נכנס לחדר, ״מה קורה,שותף?״ הוא שאל.

״לא ממש טוב.״ נאנחתי.

״אמה? נכון?״ הוא שאל.

איך הוא ידע?, ״כן….א-איך את יודע?״

״ראיתי אותה בוכה בסלון עם קרלי.״ הוא אמר.

היא בוכה? והכל באשמתי. לעזאזל.

לאחר מכן,שמעתי פתיחת דלת.

ראיתי את קרלי,היא עמדה שם נראית מאוכזבת ומעט עצבנית.

״היי קרלי.״ אמרתי לה.

״אני רואה שאתם צריכים לדבר עדיף שאני אלך.״ היא אמרה.

״לא!״ צעק הארי, ״בבקשה,בואי.״ הוא אמר והפנה לה מקום.

~קרלי~

״לא זה בסדר,אני אבוא בפעם אחרת.״ אמרתי להם.

יצאתי מהחדר שלהם ובאתי לאמה.
״נו,מה קרה?״

״הוא היה עם הארי,העדפתי לא להפריע להם.״ אמרתי לה.

״אולי כדי שנצא היום! את יודעת אני ואת..שופינג באוסטרליה!״ הצעתי לה.

״בסדר.״ היא חייכה.

״לכי להתארגן!״ אמרתי לה,היא צחקה.

ניגשתי לליאם שישב בבר האוכל.
״הי ליאם,תוכל לשמור על אנדי ואוליביה היום,אני ואמה הולכות לקניון.״

הוא חייך, ״בטח.״

״תודה ליאמו.״ אמרתי ונתתי לו חיבוק.

– – – –
נכנסנו לקניון, ״זה מזכיר לי אותו,תמיד הייתי עושה איתו שופינג.״ אמה אמרה בעצב.

היא התכוונה ללואי,כנראה.

״פחות לחשוב על בנים ויותר לחשוב על בגדים!״ הזכרתי לה.

היא חייכה והתחלנו לצחוק, ״בואי ניכנס לחנות הזאת.״ היא הציעה.

כשאמה מדדה,התיישבתי באחד הכסאות.

״סליחה?״ שמעתי קול,הסתובבתי וראיתי אישה יחסית מבוגרת.

היה לה שיער קצר בצבע שחור,משקפיים עגולות והיא לבשה ג׳ינס עם חולצה פשוטה.

נתתי לה חיוך, ״את קרלי סמית׳? נכון?״ היא שאלה.

״הממ כן.״ עניתי לשאלתה.

ממתי אנשים מבוגרים יודעים מי אניי?

״אני מעריצה שלך!״ היא צעקה משמחה.

ממתי נשים מבוגרות מעריצות רקדניות חסרות שכל (אני)?

״תודה! נעים מאוד להכיר אותך.״ חייכתי אליה.

״דרך אגב שמי האנה גרילין.״ היא אמרה.

״ורציתי לשאול אותך כמה שאלות.״ היא אמר שוב לאחר שתיקה קצרה.

״תתחילי.״ חייכתי אליה.

״תעצרי!״ שמעתי קול מוכר.

•פרק 31•

״תתחילי.״ חייכתי אליה.

״תעצרי!״ שמעתי קול מוכר.
ראיתי את אמה.

״אמה!״ מילמלתי.

״אני מצטערת גברת אבל אני חייבת ללכת.״ אמרתי לה ורצתי לאמה.

יצאנו מהחנות בסערה,כלומר אמה ואני אחריה.

״מה זה היה?״ שאלתי אותה.

״את לא מזהה אותה,נכון?״ היא גיחכה.

״אני אמורה?״
היא לא נראית לי מוכרת בכלל.

״היא מראיינת סודית,היא יכולה להרוס לך את החיים.״ היא לחשה לי.

״מ-מה?״ נבהלתי,אם הייתי עונה לשאלות שלה…לא ידוע מה היה קורה לי אחר כך.

הו,תודה אמה.

״עדיף שנחזור..אני מרגישה רע.״ אמרה אמה.

״בסדר.״ הסכמתי.

נכנסנו לרכב שלי ונסענו חזרה לוילה.

~

השעה הייתה שבע בערב וכמה דקות.

כולם היו בסלון,דיברו עם אחד השני.

״היי קרלי,אני יכול לדבר איתך?״ שאל נייל.

״כן,בטח.״ אמרתי ונתתי לו חיוך קטן .

הוא הוביל אותי לאחד החדרים,אני מניחה שזה החדר שלו.

״ובכן,מה אתה צריך לספר לי?״ שאלתי אותו.

העיניין הזה שהוא סיפר לי שהוא אוהב אותי,נשכח.

אני באמת מתגעגעת לנייל,לידיד הכי טוב שלי!

״אני מצטער שהייתי אנוכי ולא דיברנו..״ הוא אמר בעצב.

״זה בסדר,גם אני הייתי כזאת. אני באמת מצטערת.״ אמרתי לו.

הוא חייך, ״ידידים שוב?״ הוא שאל.

״ידידים הכי טובים!״ אמרתי לו.

התחבקנו ויצאנו מהחדר לסלון.

״מה דעתכם קצת משחקים?״ שאל זאיין.

״אמת או חובה?״ הציע ליאם.

״אולי עדיף ש-״ אמה קטעה אותי.

״כן!״ אמרה אמה.

גילגלתי את עיניי, ״בסדר.״ הסכמתי.

ישבנו כולנו במעגל והבקבוק באמצע.

המשחק שבכלל אין לי בו מזל.