•עדיין האחת שלו• (1D) – פרק 8

התלבשתי לההופעה היום.

״אמא!״ שמעתי את אנדי קורא לי.

נכנסתי לחדר בו הוא היה עם אוליביה.

״כן,אנדי?״ שאלתי אותה וליטפתי את לחייו.

״בהצלחה!״ הוא קרא וחייך חיוך מתוק.

״תודה,מותק.״ אמרתי וחייכתי אליו.

״בהצלחה,קרלי.״ אמרה לי אמה וחיבקה אותי.

״תודה אמה.״ חייכתי אליה.

התיישבתי על אחד הכורסאות עם שאר הרקדנים וחיכיתי לעלות על הבמה.

״הי,קרלי! מה את עושה כאן?״ שאלה אחת הרקדנים ליידי.

״א..אה רוקדת?״ ניסיתי למצוא את המילה הנכונה.

״הא..בהצלחה.״ היא אמרה וקרצה אלי.

חייכתי אליה, ״גם לך.״ מילמלתי.

-אחרי ההופעה-

זה היה נהדר שוב לרקוד על הבמה.
להרגיש את הגוף שלי זורם עם התנועות.

נכנסתי לאחד החדרים.

״היי יש פה מישהו?״ שאלתי.

ראיתי את הארי יוצא בבוקסר מהתא ההלבשה.

״קרלי?״ הוא נעץ בי מבט.

״א..אני מצטערת.״ אמרתי לו נבוכה.

עמדתי לצאת אבל הוא קרא לי, ״חכי!״ שמעתי אותו.

״מה אתה רוצה?״ שאלתי אותו.

״אני מצטער שהתעלמתי ממך וכעסתי עליך.״ הוא אמר והביט בי בעיניו הירוקות.

״ז..זה בסדר,אני רגילה לקבל את זה ממך.״ אמרתי ויצאתי משם.

למה אמרתי לו את זה? אוח׳ קרלי.

נכנסתי לחדר שאנדי נמצא.

״היי קטן שלי.״ אמרתי וחייכתי אליו.

״תראי! ציירתי אותך ואת אבא.״ הוא אמר והראה לי את הציור.

הציור גרם לי לצמרמורת,זכרונות אלו בראשי.

*פלאשבק*

״הי! תראי יש שם צייר,למה שהוא לא יצייר אותנו?״ שאל אותי הארי כשהסתובבנו ביריד.

״זה יהיה נחמד.״ חייכתי אליו והוא נתן לי נשיקה על הלחי.

״שלום לכם,נערים יקרים.״ אמר הצייר המבוגר.

״שבו מולי.״ הוא אמר.

לאחר שהוא סיים לצייר אותנו.

״זה מדהים,כל בוקר אני אראה את הציור הזה ואראה את פנייך היפות.״ הארי החמיא לי.

״כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?״ אמרתי ונישקתי אותה נשיקה רכה.

זה היה רגע בלתי נשכח מחיי.

*סוף פלאשבק*

״אמא?״ אנדי קטע אותי מהמחשבות.

״כן אנדי! הציור ממש יפה.״ אמרתי וחייכתי אליו ובאמת התכוונתי לזה.