(1D) האהבה הכי גדולה ואמיתית במקום הכי שחור פרק 16

מנקודת המבט של סתיו:
כשראיתי את הארי הייתי פשוט המומה
הייתי בטוחה שהוא כבר מת!
הארי!זה הארי! והוא חי!
בחיים לא הרגשתי כזו הקלה…
יש קפצתי עליו בזווית העין שלי ראיתי את הבעת הכאב שעל פניו כנראה שהוא עדיין פצוע אבל הוא חי! הוא פשוט חי ולא אכפת לי עוד שום דבר…
ואז זה פשוט קרה בספונטניות הנשיקה המושלמת הזו,
הרגשתי מדהים מושלם מהמם הכי טוב שיש!
כנראה שהיינו דבוקים יחד דיי הרבה זמן
אבל לא היה אכפת לי ולא שמתי לב לזמן או לכל דבר אחר…
היה לי פשוט כיף!
פתאום שמעתי את שירן צורחת ישר הסתובבתי ראיתי את אוראל על הרצפה
ישר הבנתי מה קרה לה-עוד התקף..
רצנו אליה ליאם התחיל לבכות וכולם היו לחוצים אל אחרי כמה דקות היא התעוררה,
"מה זה? מה קרה לי?"היא שאלה בבילבול
"היה לך התקף אבל הכל בסדר" דניאל אמרה לה
ליאם בכה וצחק ביחד וחיבק אותה חזק
ראיתי שאושרית הסתכלה במבט פגוע מאוד ומקנא על שניהם,
לפתע שמענו צעדים חזקים מבחוץ כאילו המון אנשים מתקרבים אלינו
נצמדתי להארי שהיה נראה כאילו הוא הולך להתעלף
הוא חייב להגיע בדחיפות לבית חולים חשבתי לעצמי
כולנו נצמדנו לקבוצה גדולה ודבוקה
הדלת נפתחה ובפתח עמדו בערך 10 גברים ענקיים ושריריים עם מבט מפחיד בעיניים
שמתי לב שגם הרופא היה איתם…
אחד הגברים התקרב במהירות לדניאל שתפסה חזק את היד של לואי ומשך אותה אליו
דניאל צרחה ולואי גם ואז הוא תפס לה את היד והרופא הזריק לה חומר והיא ישר נפלה יושנת עלך הרצפה
אחרי דניאל
לואי
נייל
דנה
שירן
רועי
ליאם
אושרית
אוראל
זאין
שובל
נשארו רק אני והארי
אני קודם
הרגשתי את המחט ננעצת בזרועי ואחרי זה חושך ושקט.
***
כשהתעוררתי הרגשתי שמישו מלטף לי את השיער בעדינות.
הסתכלתי מסביב ולא ראיתי כלום הכל היה חשוך לגמרי
ניסיתי להתרומם יואו כואב לי הראש
"סתיו?את בסדר?" שמעתי את הקול של לואי לוחש לי
"לואי? כן אני בסדר איפה אנחנו?" עניתי בבהלה
"אין לי מושג אני רק יודע שהתעוררתי פה ושהדבר הזה זז נראלי כמו משאית מקודם שמעתי דיבורים נראלי גם שכל השאר פה איפשהו לידינו ושהם בסדר" הוא אמר בתקווה
"כן הם בסדר בטוח" הצתרפתי לתקווה שלו
אחרי כמה דקות שמעתי את הנשיקות השקטות והרגועות שלו
הוא נרדם הרגשתי בטוחה
המגע של היד שלו על הלחי שלי היה רך ומלטף כ"כ….
וגם אני נרדמתי ישר אחריו.
התעוררתי מרעש נורא של חריקה
הדלת נפתחה ואור הציף את עיני
***
מנקודת המבט של הארי:
פתאום הדלת של התא שלי ושל דנה נפתחה ראיתי רק אור
אחרי כמה שניות שמיצמצתי התחלתי להתרגל לאור
ראיתי גבר עם אקדח אומר לנו לרדת ניסיתי לקום אבל הרגשתי סחרחורת א דנה ניתה לעזור לי לקום אבל לא הצלחתי
אז הגבר עם האקדח בא ועזר לי לרדת נשענתי על דנה והלכתי בקושי
היתה לי סחרחורת נוראה ובחילה הרגשתי שאני עוד רגע מתעלף התחלתי להשתעל וכל היד שלי היתה מלאה דם אבל אחרי כמה שניות זה הפסיק
"אל תגידי כלום"ביקשתי מדנה בלחש
"אל תדאג מבטיחה" היא הנהנה
ראיתי מרחוק את כולם האיש עם האקחדח האיץ בי מאחורה ללכת הרגשתי שאני לא יכול יותר
עוד צעד ועוד אחד
זהו הגענו… נייל ישר קפץ על דנה וחיבק אותה, זאין ראה כנראה שאני לא יציב אז הוא בא ועזר לי
סתיו ולואי חסרים…
רגע הנה הם סתיו רצה אליי וחיבקה אותי חזק
החזקתי לה חיבוק חלש לא בגלל שלא רציתי פשוט לא היה לי כוח ליותר מזה.
ראינו מולנו בניין גדול אנשים עם רובים הצעידו אותנו פנימה
"לאן אנחנו הולכים?" שאל ליאם את אחד מהשומרים
"הביתה"הוא ענה לו
ה-ב-י-ת-ה-???
ה-ב-י-ת-ה-???
הביתה!!!!!!!
הרגשתי מאושר נכנסנו לבניין ראיתי מלא משרדים והמון גברים מפחידים עם אקדחים המשכנו ללכת עד שנעצרנו מול דלת ענקית
נכנסנו פנימה וראיתי…..