give your heart a break ~פרק 33~♥

~נקודת מבט לואי טומלינסון~
“בייב?” שאלתי. קולי נחנק מרוב לחץ כבר. אני יודע איך עושים את הדברים. זו לא פעם ראשונה שלי. אני בטוח בעצמי ובמה שאני עושה, אבל אני עדיין חושש. אביה נכנסה לי לחיים ואני כל כך אסיר תודה על זה. היא הדבר האחרון שאני ארצה לפגוע בו. רודפות אותי כל היום המחשבות על האכזבה שאולי תהיה לה, אולי ציפייה גדולה מדיי שלא אעמוד בה?
“כן, לאב?” היא שאלה והרימה את מבטה מהפלאפון.
“אמא שלי.. היא..היא הזמינה אותך אל דודה שלי הביתה. היא רוצה להכיר אותך קצת. את רוצה ללכת?” שאלתי אותה. התפללתי בלב שתסכים.
היא הביטה בי במבט מופתע. "מה, עכשיו?" היא שאלה.
"כן..את עוד תכירי את הספונטניות של אמא שלי. היא חושבת שהלו"ז של כולם פנוי כמו שלה," אמרתי. עוד שאלה אחת שלה ואני מרגיש שאני עומד להסתבך.
היא קמה ממקומה ושמה את התיק שלה על כתפה. “אתה לא בא?” היא שאלה.
“זהו.. שהיא רצתה להיפגש איתך לבד,”
"אוקיי," היא אמרה ונשקה לי בקצרה על השפתיים.
“אוקיי. היא הלכה. יש שעה לארגן הכל.” אמרתי לעצמי ונאנחתי מסתכל מסביבי תוהה מאיפה להתחיל.
לאחר 5 דקות ווידאתי שהיא הלכה בעזרת הנציג מהקבלה.
חזרתי במהירות לחדר והתקשרתי לאנג’ל.
“תפרטי לי עכשיו מה לעשות.” אפילו לא אמרתי שלום. אני כל כך לחוץ בזמן.
“ארגנת את הפרחים והנרות?” היא שאלה.
“לא! אני לא יודע איפה השליח האידיוט הזה!” אמרתי ורקעתי ברגלי על הרצפה.
“לואי או שאתה חוזר לנשום כרגיל או שאני מנתקת עכשיו.”
“סליחה. את לא מבינה כמה אני לחוץ.” אמרתי. "אני כל כך רוצה שזה יהיה מושלם."
לפתע נשמעה דפיקה בדלת. פתחתי וזה היה השליח.
“תודה רבה.” אמרתי והוצאתי כסף מהכיס בשביל הטיפ. “ארגנתם למטה?”שאלתי.
“בדרך.” הוא אמר.
“תנסו להשקיע. בבקשה.” אמרתי וסגרתי את הדלת.
“תפזר בחדר את הנרות. כשהיא יוצאת מאיפה שלא אמרת לה ללכת תדליק אותם ותעשה את מה שתכננו.” היא אמרה. “בהצלחה לואי.” היא אמרה.
“אנג’ל אני חייב לך.” אמרתי. “תודה.” ניתקתי את הפלאפון והתחלתי לפזר את הנרות.
***
“לואי אביה בדרך אליכם. היא יצאה הרגע מהבית שלנו.” לוטי אמרה לי.
“מעולה, תודה.” אמרתי וניתקתי.
חייגתי לג’וש.
“ג’וש יש לכם פחות מ-10 דקות לארגן את הכל. אני מקווה מאוד שזה יצא טוב.”
“בהצלחה לואי.” הוא אמר.
אני ממש מקווה שזה מה שיהיה.
~נקודת מבט אביה ג’ונס~
“אני יודעת אמנדה אבל תביני, אני בחיים לא עשיתי את זה. אני מפחדת.” אמרתי.
“אני לא מבינה מה יש לך לפחד. את אוהבת את לואי, הוא אוהב אותך. הוא לא ירצה או יתכוון לפגוע בך.” היא אמרה ולפתע השתתקתי. הורדתי את הפלאפון מאוזני והבטתי בכניסה למלון בשוק.
הבטתי לאחור כדי לראות אם זה בשביל מישהו שאמור לבוא אך לא ראיתי אף אחד בכניסה חוץ ממני.
לפתע מישהו התקדם לכיווני. הוא היה לבוש בטוקסידו.
שוב הסתכלתי לאחור כדי לבדוק אם מתכוונים אליי. הבנתי שכן כשהוא הושיט את ידו אליי והוביל אותי בתוך השביל עם הפרחים.
עלינו ביחד למדרגות ושם הוא כיסה את עיניי. הוא הוביל אותי לחדר כלשהו ,פתח את הדלת והשאיר אותי שם לבד.
נכנסתי פנימה. הרחתי ריח נעים של פרחים ושל בושם. ולפתע הרגשתי בדמות אדם לפניי. אחזתי בזרועותיו השריריות באותו רגע הוא החל לנשק אותי ועבר לצוואר.
הבנתי שזה לואי.
“לואי,” אמרתי בשקט. הוא לא הרפה מצווארי.
“תעזוב אותי!” צעקתי.

*15 דקות קודם*
~נקודת מבט כללית~
“ג’וש יש לכם פחות מ-10 דקות לארגן את הכל. אני מקווה מאוד שזה יצא טוב.” לואי אמר אל ג’וש.
“בהצלחה לואי.” הוא אמר וניתק. לואי נעמד מול המראה סידר את שיערו לצד שמאל.
“הכל מוכן.” הוא אמר לעצמו ונשם לרווחה.
“בהחלט הכל מוכן.” לפתע נשמע קול. “רק שיש פה משהו מיותר.” נעמד מולו אדם שלא הכיר מעולם. בידו נצנץ סכין עם להב חדה.
“מי אתה?!” לואי שאל והלך לאחור בחשש. הוא ידע שאין לו איך להגן על עצמו עכשיו.
"לפני כמה זמן הייתי בסה”כ עוד בן אדם,” הוא אמר וחייך. החיוך שלו היה מגעיל. מגעיל ומרושע. “אבל היום? היום אני הולך להיות זה שיחזיר לעצמו את אביה. ” הוא אמר ונתן ללואי אגרוף. האגרוף שבוצע עם אגרופן טשטש את לואי יותר ממכה רגילה וגרם לו להתעלף. הוא סחב אותו לשירותים ונעל אותו בפנים.
לפתע הוא שמע רחשים והבין שאביה מתקרבת. הוא מיד נעמד ליד המיטה.
הדלת נפתחה ואביה התקרבה בעצימת עיניים לחלל החדר. לפתע נגעה בו.
הוא התחיל לנשק אותה בפראות. הוא היה צמא לזה. הוא עבר במהירות לצוואר ותפס בקצוות חולצתה של אביה על מנת להוריד אותה.
“לואי,” היא אמרה בשקט. הוא לא הרפה מצווארה. “תעזוב אותי!” היא צעקה לפתע. אביה הבינה מי זה.
זה היה איידן האקס שלה.
אביה יכלה לזהות אותו מקילומטרים.
“את כל כך מתגעגעת שאת יכולה לזהות את הנשיקות שלי?” הוא שאל וקירב אותה אליו.
“אתה כל כך מגעיל אותי שאני זוכרת איזה נשיקות אני לא רוצה לקבל.” היא עקצה.
“זה היה יכול להכאיב לי קצת.” הוא אמר
"אם היה לך לב." היא אמרה. היא החליטה ללכת על גישת הכוחניות.
“קיבלת קצת חוצפה וביטחון עצמי מאז שאת עם לואי.”
“מה אתה רוצה איידן?” היא שאלה.
“אני חושב שאת יודעת.” הוא אמר ותפס במותניה. היא נאבקה בו. “את יודעת שאני לא מקבל לא.”
“אתה כל כך דוחה שאני לא מבינה איך בזבזתי את הזמן שלי עלייך.” היא אמרה.
“את אוהבת דוחים.” הוא אמר. “עובדה שאת ממשיכה לדבר איתי.” הוא אמר. באותה שנייה היא נתנה לו סטירה.
הוא היה בשוק גמור.
“אז את אוהבת כוח.” הוא אמר ותפס בידה שבה נתנה לו את הסטירה ובאותו שלב הוא הוציא לה כבר את החולצה וזרק אותה אל המיטה.
“תעוף ממני!” היא צרחה.
“תעזוב אותה!” לפתע המאבטח של לואי פרץ לחדר. הוא כיוון את נישקו אל עבר איידן.
איידן הרים את ידיו. הוא הבין שנתפס.
הוא תפס אותו בידיו כשהוא עוד מכוון את האקדח לכיוונו. אביה קמה מהמיטה ולבשה את חולצתה בחזרה.
מאבטח נוסף נכנס לחדר ופרץ את דלת השירותים. לואי היה שם. הוא ישב על הרצפה שידיו ורגליו כבולות בחבלים והוא קשור לשירותים. ללואי היה פלאפון על ידו והוא זה שהזמין את המאבטחים.
“לואי!” היא קראה והורידה את חתיכת הבד מהפה שלו תוך כדי שהדמעות שלה זולגות על פניו. היא התירה בדמעות את ידיו הכבולות.
"אני בסדר אביה. אני בסדר." הוא הרגיע אותה.
"אני לא מאמינה שהפסיכופת הזה עשה לך את זה." היא אמרה.
"העיקר שאת בסדר." הוא אמר.

-גרסה ישנה-
הלכתי לשירותים נעלתי את הדלת התקשרתי במהירות לאנג'ל "הלו אנג'ל"אמרתי בהתרגשות מתאפקת לא לצעוק "טוב שנזכרת להתקשר!"היא אמרה "טוב טוב טוב שתקי שניה"אמרתי "דונט לשאשש אותי !"היא אמרה "חחח סתומה תקשיבי את לא מבינה מה לואי הציע לי"אמרתי כדי למתוח אותה "מה נישואים כבר עכשיו ?!?!אני יצרח אותו אתם צעירים מידיי!אני לא מסכימה לך"
היא אמרה "ללא הוא לא הציע לי נישואים הוא הציע לי לעשות איתו"אמרתי (בגלל שאם אני ירשום את המילה ס** יחסמו את זה אז נקרא לזה רוקנרול ) "דיי ,לא נכון לואי?! הוא מהסס כול כך הרבה פעמים אין מצב שהוא קיבל החלטה ,את לא עובדת עליי כי אם כן זה בדיחה ממש לא מוצלחת!!"היא אמרה "מי עובד עלייך לדעתי לואי היה דיי בטוח כשהוא סיפר את זה תוכלי אם הוא ישאל אותך לגבי זה כי אמרת שהוא מהסס אז תגידי לו שדיברת איתי ואני מוכנה טוב?"אמרתי "טוב, אני יחזור אלייך עוד מעט"היא אמרה וניתקה אפילו לא נתנה לי להוציא מילה מהפה שמתי שירים "לואי תביא לי מגבת"אמרתי לו הוא הנהן לי כי הוא דיבר בפאלפון "עוד שעה יוצאים"קראתי את שפתיו הנהנתי ולקחתי את המגבת מידיו ונכנסתי למקלחת ראשי היה מלא במחשבות אני מוכנה?אני לא? אולי עניתי מהר מידי? ואם אני לא מוכנה אני יבאס אותו?
~נקודת מבט אנגל~
ראיתי את הארי עם הטלפון מסמן לי לחתוך את השיחה מהר "טוב אני יחזור אלייך עוד מעט"אמרתי וניתקתי "נו מי זה עכשיו?"שאלתי ולקחתי את הטלפון מידו "כן לואי מה עכשיו"אמרתי ונאנחתי "I NEED YOUR HELPP!!"הוא אמר "אההה זה בקשר לאביה ולמה שביקשת?"שאלתי "כן"הוא אמר "א. אם אתה משחק בה \מנצל אותה אני רוצחת אותך כן ?! ב.אתה בטוח בהחלטה שלך ?אם היא תיהיה עצובה ממך \תתבאס ממך אני רוצחת אותך ג.בכול המקרים אני רוצחת אותך אז תזהר אה?! אתה לא מכיר אותי כול כך טוב כדי לדעת למה אני מסוגלת"אמרתי "אממ תגידי את חושבת שזה נכון מה שעשיתי זה הזמן היא רוצה או שהיא לא רוצה לבאס אותי בגלל זה היא אמרה כן וכשאני יהיה מוכן היא תגיד שהיא בכלל לא רצתה,איך לעשות לה את זה?אוף אני מבולבל!"הוא אמר "טוב אז א.פנית לאדם הנכון להתיעץ איתו ב. אממ אני חושבת שעשית בחירה נכונה ואת הזמן הנכון היא דיברה איתי והיא רוצה היא לא מהססת ואביה לעולם לא תעשה את זה..
~נקודת מבט לואי~
(אני מדלגת על הקטע של החתונה כי הוא לא מעניין כול כך זה סתם הייתה סיבה שהם יטוסו עכשיו הם יומיים אחרי החתונה)
“בייב?”שאלתי אותה אני קצת חושש לא יודע למה אבל טיפה חושש מכול העיניין הזה באמת אני מפחד לאכזב אותה “כן לאב”היא אמרה והסתובבה מהטלויזיה “אממ….אמא שלי..אז היא הזמינה אותך אליהם הביתה את רוצה ללכת?”שאלתי אותה “אממ כן אני ישמח יאאלה בוא”היא אמרה וכיבת את הטלויזיה “לא אני לא בא”אמרתי מנסה לחשוב על שקר שלא יעלה חשד “למה?”היא שאלה “כי יש לי….יש לי ראיון”אמרתי איזה דפוק אני ! אני לא יודע לשקר בשיט! “אוקי אז אני יבוא עוד שעה ככה”היא אמרה נישקתי אותה נשיקה קטנה בפה והיא הלכה “אוקי לואי יש לך שעהלסדר את הכול”אמרתי לעצמי פתחתי לאט את הדלת ראיתי אותה יוצאת מהמלון “ג’וני?איפה המשלוח של הפרחים והנרות?הכול מסודר?מתי הם באים לארגן פה?”שאלתי הייתי לחוץ מכול רגע “לואי תנשום!הכול בסדר הנה הם באים לארגן פה”הוא אמר הלכתי לסדר קצת את החדר
~כעבור 45 דקות~
“הכול מוכן”אמרתי ונשכבתי על המיטה “חבל שזה לא יהיה אתה!”קול אמר לי והופיע מהחשכה ראיתי את האקדח שלו “מי אתה?”שאלתי בקול חנוק “אני?אתה תכף תדע כשאביה תגיע”הוא אמר “אל תעז לגעת ב….”אמרתי ובדיוק חטפתי כדור לרגל הרגשתי איך גופי נחלש וראיתי הכול שחור
~נקודת מבט אביה~
“אמנדה אמרתי לך הוא ביקש מימני לעשות את זה איתו אני שיא הלחוצה”אמרתי “איך אני שמחה בישבילכם!”היא אמרה “אני לא יודעת גם מתי הוא…..”אמרתי לא האמנתי למה שאני רואה מול עייני! “אביה??את כאן??”היא שאלה “כן כן אני יחזור אלייך”אמרתי הלכתי בכיוון השביל חשבתי בישבילי או לא אבל כשנכנסתי מישהו נעמד ליד הדלת וסימן לי להכנס הוא הוביל אותי לאורך השביל והשאיר אותי לבד זה הוביל חדר שלנו כול החדר היה עם נרות הרגשתי דמות מאחורי מחבקת אותי בנעימות ומנשקת את צווארי בעדינות “לואי”אמרתי כשהוא מתקדם איתי קדימה הסתובבתי ונישקתי אותו זה לא הנישקה של לואי אני מכירה את הנשיקות שלו “אוף מימני סוטה”אמרתי ודחפתי אותו הדלקתי את האור שיטט רק לא הוא!!

דרג את הסיפור

-הגרסה הישנה-