give your heart a break ~פרק 40~♥

~למחרת בבוקר~
~נקודת מבט סם ברוס~
הלכנו לכיוון החדר של אנג'ל. אנג'ל ישנה שם מגלל המריבה עם נייל.
זה היה קצת עצוב לראות את זה. היא קצת מחמירה איתו והוא קצת דביל.
"הכול מאורגן?"לחשתי וכולם הנהנו.
"זאין תפסיק ללקק את העוגה!"הארי לחש וסטר לו ביד.
"בשלוש שלי." לחשתי ופתחתי את הדלת. נתתי לכולם להיכנס בשקט וסימנתי עם שפתיי "3,4,5ו.." סימנתי גם אצבעותיי
"מזל טוב!"צרחנו וזרקנו עליה את הקונפטי. היא התרוממה בבהלה.
"יום הולדת שמח!" הארי אמר ובא להתקרב אליה עם העוגה אך הוא מעד מהשטיח ונפל והעוגה הגיעה היישר אל פניה של אנג'ל.
כולנו השתתקנו לרגע.
"סליח-" הוא אמר. היא קמה, דחפה את כולנו ורצה לשירותים.
"זה בסדר, זה לא אשמתך." הרגעתי את הארי שעמד שם בשוק.
נייל בא ללכת אחריה אך אביה מנעה ממנו. "לא נראה לי שזה רעיון כל כך טוב." היא אמרה הוא עצר כי הבין אותה.
לאחר כמה שניות שזאין הסתכל עלינו כדי לקבל אישור- הוא רץ אחריה.
ראיתי במבטו של נייל שהוא מאוכזב מהמצב. אבל הוא ידע שזה הזמן שלו לשתוק.

~נקודת מבט אנג'ל מלינסון~
"אני שונאת את היום הזה!" צעקתי וניקיתי מעל פניי את חתיכות העוגה. "ידעתי שהיום הזה יתחיל נורא ושהוא גם יגמר ככה!" מלמלתי לעצמי תוך כדי ששטפתי את פניי.
"אנג'ל, תפתחי לי," זאין אמר ודפק על הדלת. "רק לדבר." הוא אמר.
לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד. הסתכלתי סביבי כדי לחפש דרך להימלט. ראיתי את הדלת של הכניסה האחורית, לקחתי את המעיל שלי שהיה במקרה בחוץ בחבל תלייה ויצאתי.
רצתי לספסל במורד הרחוב. התיישבתי על הספסל ורק אז התחלתי להרגיש את הקור. הייתי עם מכנס פיג'מה קצר ומעיל. הרמתי את רגליי וחיבקתי אותן.
חשבתי על ההורים שלי בכל שנייה שהגוף שלי זז. הגוף שלי נמצא בתוך הרכב שלהם. הפנים שלי זוכרות את הכאב שבחבטה כשאבא לחץ על הברקס כדי למנוע את ההתנגשות.
כל איבר בגוף שלי מייחל שאני אשכב עכשיו מתחת לאדמה במקומם.
אני זוכרת את הקולות שלה אמבולנס, את הטשטוש. את הדם שניתז על פניי. אני זוכרת יותר מדיי.
אני כל כך טובה בלהדחיק. כל כך. עד שזה מגיע לנקודת שיא- נקודת השבירה.
הרגשתי כל כך נורא עם עצמי.
אני הולכת, מדברת, צוחקת ועוד מעיזה לריב על שטויות עם חברים שלי בזמן שהם פשוט מתים.
הרי כל התאונה הזו קרתה בגלל העקשנות שלי וזה שאני נצמדת לשטויות.
אם לא היה כל כך דחוף לי ללכת לחגוג את היום הולדת שלי במסעדה בקצה השני של העיר- אולי הם היו כאן וחוגגים איתי.
הסתכלתי לאחור וראיתי את זאין מתקרב אליי בריצה. לא רציתי שיראה אותי בוכה או שאני אצטרך להסביר לו למה אני ככה.
קמתי בניסיון ללכת אבל המעיל שלי נתקע בין הקרשים.
"לעזאזל!"אמרתי ומשכתי אותו בחוזקה הוא יצא אך אני נשרטתי מהקרש השבור ומכמה מסמרים שהיו שם. זאין היה כבר ממש קרוב אליי והצליח לתפוס בכתפי.
אחזתי בחתכים שנוצרו לי כי זה שרף לי. הרגשתי את הדם מתחיל לצאת.
"אנג'ל,"הוא אמר וליטף את פניי.
הוא כל כך מעצבן. הוא פשוט לא צריך להגיד כלום חוץ מהשם שלי בשביל שאני אשפוך בפניו הכל.
"אין לי כוח להסביר."אמרתי.
"אז פשוט תגידי, בלי להסביר." הוא לפתע הסתכל לבין רגליי. "תיזהרי, יש שם מסמר." הוא אמר והרים אותו. לפתע עיניו נעצרו והוא הסתכל על ידי. הוא החל לראות דם נוזל ממנה.
הוא הסתכל על המסמר שגם היה מכוסה בדם ואז על ידי.
"אנג'ל זה לא מה שאני חושב שזה. נכון?" הוא שאל.
"לא לא!" אמרתי ומחיתי את הדמעות שלי.
"אני לא מאמין." הוא אמר והחזיק את ידי שנחתכתי בה. "את חתכת!" הוא אמר במבט כעוס.
"זאין אני לא ח-" צלצול הפלאפון שלו קטע את דבריי. הוא הביט בפלאפון אך החזיר אותו. "תענה אולי זה חשוב." הוא ענה.
"בסדר אני בא." הוא אמר. "אני לא מאמין אנג'ל." הוא אמר והתקדם.
אם היום הזה יכול להידרדר עוד קצת, זה יהיה מצוין.
"זאין אבל אני לא-" הוא כבר התרחק מדיי. הרמתי את המעיל ורדפתי אחריו. כשנכנסתי הביתה כבר לא ראיתי אותו בסלון או בקרבת מקום.
"איפה זאין?" שאלתי.
"הוא עלה בסערה למעלה," הארי אמר. "דרך אגב אנג'ל אני מצטער," הארי אמר.
"זה בסדר אני לא כועסת עלייך בכלל." אמרתי ועליתי ללמעלה.

~נקודת מבט זאין מאליק~
פתחתי את הדלת של החדר של נייל בסערה.
"היא בסדר?"הוא שאל והרים את מבטו מהפלאפון שלו. תוך שניות חולצתו הייתה בין ידי והדבקתי אותו לקיר.
"אתה שפוי?!" צעקתי.
"מה יש לך?!"הוא לא הבין מאיפה נחתתי עליו.
"אני סמכתי עלייך שתשמור עליה! כל מה שאתה עושה כל הזמן זה לשבור אותה לחתיכות!"אמרתי.
"מה לעזאזל קורה פה?!"אנג'ל נכנסה. עזבתי אותו.
"על מה אתה מדבר?!"הוא אמר וניער את חולצתו.
"אתה אפילו לא שווה שאבזבז את האגרוף שלי עלייך." סיננתי בין שיניי
"מה הולך פה?!" לואי נכנס לפתע יחד עם סם.
"אפשר יום אחד בלי כל הדרמות בבית הזה?!" ליאם נאנח כשנכנס פנימה.
הלוואי.
"אנג'ל חתכה ורידים זה מה שקרה." אמרתי. כאב לי כל כך להגיד את המילים האלו. "בגלל כל הדרמות שקורות בבית הזה!" אמרתי והושטתי להם את ידה עם ה3 חתכים.
"מה?!" הם היו בהלם.
"אנג'ל זה נכון?" סם שאלה מביטה בה מופתעת. אנג'ל הייתה בשוק לכמה רגעים.
"לא! ממש לא!" היא אמרה לפתע. " זה בסה"כ תאונה קטנה!" היא אמרה. הבטתי בה במבט לא מובן.
"מה זאת אומרת תאונה?" שאלתי לא מבין.
"נחתכתי בסה"כ מהברגים בספסל." היא אמרה. "אם היית נותן לי להשלים משפט אחד היית מבין ולא היינו מגיעים למצב הזה." היא אמרה ושילבה את ידיה בכעס.
"איזה אידיוט יצאתי." מלמלתי. התביישתי כל כך.
"לגבי הדרמות אתה צודק לגמרי." נייל אמר והביט באנג'ל. כאילו מזכיר לה שהוא עדיין מתנצל על מה שהיה.
"אנג'ל מה דעתך שנלך לקניון קצת, נסתובב נשכח מכל מה שקרה הבוקר?" סם הציעה קצת המומה ממה שהלך פה הרגע.
"כן זה יהיה הכי טוב." לואי אמר.
"כדאי שתלכו שניכם. לא יזיק לשניכם קצת להתרענן." נייל אמר לפתע הצביע עליי כשאמר את זה. לרגע הייתי בשוק.
מה פתאום שנייל יציע שנעשה את זה? ועוד אחרי שהרבצתי לו?
"אוקי,"סם אמרה בהבעה מוזרה. לכולנו הייתה אותה. "אז תלכו להתארגן.. אין טעם לבזבז זמן. צריך לצאת למסעדה עוד היום בערב."

~נקודת מבט נייל הורן~
הלכתי עם זאין לחדרו. לאחר שאנג'ל הלכה, סגרתי את הדלת.
"זאין," אמרתי. "הוא הרים את מבטו אליי. "אני צריך ממך טובה"
"אני מקשיב."הוא אמר, הרים בגדים מהרצפה,קיפל אותם והכניס לארון.
"בקשר לאנג'ל," פתחתי את דבריי. "אני קצת מתחיל להתערער אחרי כל מה שקרה..שהאהבה שבינינו קצת..איך איד את זה? כבר לא אותו הדבר." אמרתי.
"ומה אני אמור לעשות בקשר לזה?" הוא שאל.
"אני רוצה שתבדוק אם היא עדיין בקטע שלי. אם היא עדיין אוהבת אותי." אמרתי.
"כמו מה אני נראה לך? איך אני אמור לעשות את זה?" הוא שאל, מביט בי במבט מגוחך וממשיך לקפל בגדים.
"לא אמרתי-" הוא קטע את דבריי באמצע.
"נייל אתה פשוט חסר תקנה. איך אתה מעז לחשוד שוב באנג'ל אחרי כל מה שקרה?" הוא שאל.
"שלא תבין אותי לא נכון, אני ממש לא חושד באנג'ל! אחרי מה שקרה אין לי בכלל זכות לעשות את זה, אחרי שהייתי אידיוט מדופלם. אני בסה"כ רוצה לדעת בבטחה וליישר קו עם עצמי לפני שאעשה את מה שתכננתי להיום בערב." אמרתי.
"מה אתה רוצה שאני אעשה?" הוא שאל, כבר מתחיל יותר להביע עניין ברעיון שלי.
"אני בסה"כ רוצה שתלך איתה לקניון , תדברו, תסדרו את העניינים ביניכם. תנסה להגיע איתה למצב של נשיקה." הוא נאנח בזלזול.
"אין שום סיכוי." הוא אמר. "אנג'ל היא לא חפץ." הוא אמר.
"זאין אתה כל הזמן לא מבין אותי נכון." אמרתי. "אף אחד לא יצא מנוצל פה, אף אחד לא אמור להיפגע..חוץ ממני." מלמלתי.
"ולמה שאני אסכים לפגוע בך?" הוא שאל.
"אני מוכן לקחת את האחריות בעניין פשוט תעשה את זה." אמרתי.
"נייל אני לא רוצה לפגוע בך," הוא אמר.
"לפני כמה דקות זה לא היה נראה כאילו יש לך בעיה עם זה," אמרתי וגיחכתי.
"שיהיה," הוא אמר וגלגל את עיניו. "זה על אחריותך!"

~ נקודת מבט זאין מאליק~
"זאין?" אנג'ל נכנסה לחדר שלי אך גילתה את נייל שם. היא הרגישה לא בנוח והשפילה את מבטה. נייל הכניס את ידיו לכיסים בהססנות. היא באה לצאת מהחדר אך נייל מנע ממנה.
"אני בדיוק בדרך לצאת."הוא מלמל ויצא. היא התיישבה על המיטה שלי וחיכתה שאסיים להתלבש. היא הייתה קצת מובכת.
"אנג'ל תקשיבי,"אמרתי והתכופפתי אליה. "אני ממש מצטער על מקודם. זאת האסוציאציה הראשונה שעלתה לי למוח. האמנם קצת טיפשית אבל זה מה שישר קפץ לי למוח. אני מצטער. יצאתי אידיוט גמור." אמרתי וקמתי.
"זה בסדר זאין," היא אמרה ואחזה בידי. " אני כבר רגילה לכל הסצנות שקורות רק בבית הזה. רק פעם הבאה, תנסה לתת לי להשלים לפחות חצי משפט." היא צחקקה.
"אני לא מאמין איזה אידיוט יצאתי."אמרתי והעברתי יד בשיערי תוך כדי אנחה.
"צודק, באמת יצאת אידיוט." היא צחקקה.
"תודה רבה, זה ממש מעודד אותי!" אמרתי וחייכתי. אני אוהב כשאנג'ל מצחקקת.
"יש לך מושג למה נייל אמר שנלך ביחד? זה קצת מוזר לא?" היא אמרה במבט מבולבל ותוהה. יש לי ועוד איך מושג.
"אממ, האמת לא. אולי הוא פשוט באמת הרגיש שאנחנו צריכים לצאת לשאוף אוויר ולדבר." אמרתי.
***
"אני לא יודע למה את באת, אבל אני באתי כי לאחותי יש יום הולדת בעוד שבוע ומכיוון שאת אישה, הייתי רוצה לדעת מה אישה הכי תשמח לקבל ליום הולדת שלה." אמרתי בזמן כשהלכנו אני ואנג'ל בקניון.
מפתיע שלא היו צלמים בכל פינה שלא היו מאפשרים לנו לנשום. באו כמה מעריצות נחמדות ולא יותר מזה. זה היה באמת כיף ללכת ככה.
"איזו אחות?"
"דוניה," אמרתי.
אז ככה, אני אציע לך כמה רעיונות ואתה תשלול לפי איך שאתה מכיר אותה." היא אמרה והנהנתי."שעון,תכשיט,ערכת איפור,בושם,נעליים,מוצרי טיפוח, או סתם שובר לחנות." היא אמרה.
"שעון יש לך כבר מהיום הולדת הקודם שלה, קניתי לה כבר אחד. נעליים יש לה כבר מיליון ואני לא ממש מכיר את הסגנון שלה. אבל האמת ראיתי שהיא אוהבת להתאפר הרבה."אמרתי. "נראה לי שאני אקנה לה ערכת איפור וכמה מוצרי טיפוח." אמרתי
"מעולה, אני בטוחה שהיא תאהב את זה." היא אמרה וחייכה.
"חסר לך שלא!" צחקקתי. "הבנות ביקשו ממני להכריח אותך לקנות שמלה להיום בערב למסעדה, בדרך כלל אני בחיים לא הייתי מסכים, אבל זה היום הולדת שלך והן הפעם צודקות. אז את מוכרחה לקנות."
"בסדר, בסדר." היא אמרה במבט מחייך. "אתה הולך לסבול אתה יודע?"
הנהנתי "מקבל את זה על עצמי בכל מקרה," גיחכתי.
נכסנו לחנות כלשהי, היא הלכה לאזור של השמלות. הלכתי אחריה, הצעתי לה כמה שמלות שנראו לי בעין.
"האמת שאני ממש אוהבת אותה," היא אמרה והצביעה על אחת השמלות שבחרתי. שמלה בגוון שמנת-סלומון עם תחרה. "לא ידעתי שיש לך טעם מתאים לשלי," היא חייכה והלכה לכיוון התאי הלבשה. היא נכנסה פנימה.
"איך?" היא שאלה. זה היה מושלם עליה. לא יכולתי שלא לבהות בה.
"זה בדיוק בשבילך."מלמלתי. היא הסמיקה וחזרה פנימה.
"מה דעתך שנשתה משהו?" הצעתי. אני הולך עכשיו לבצע את התוכנית שלי. אני מקווה זה יעבוד לי.
"בסדר גמור," היא אמרה. "אני אשלם פה על הבגדים ואתה תלך להזמין ואני אבוא לכיוונך." היא הציעה. הנהנתי.
"נס קפה?" שאלתי בחיוך. היא הנהנה וגם היא חייכה. היא חייכה על כך שהצלחתי לנחש מה הכי בא לה עכשיו.
הלכתי לבית קפה, הזמנתי 2 נס קפה ותוך כמה דקות גם הכוסות שתייה הגיעו וגם היא.
"שנזוז?" שאלתי והחזקתי את הכוסות בידיי.
הזמנו מעלית לחניון.
"תודה שלא כזה סבלת!" היא אמרה ושילבה את ידיה בחיוך מנצח.
"למה שאני אסבול?" חייכתי לא מבין.
"אתם הגברים כל הזמן מתבכיינים על זה שאתם אומללים כי הבנות זוג שלכם לוקחות אתכם לשופינג שלהן." הבטתי בה לשנייה על המילה 'בנות זוג'.
היא הבינה שאמרה משהו שנתן לנו קצת תחושה מוזרה ולא נעימה ומיד תיקנה לידידות.
"אממ..ל..לא. לא סבלתי הפעם." עניתי בגמגום. "אני אף פעם לא סובל כשאני לידך." אמרתי והיא השתתקה.
נכנסנו לרכב. הייתה שתיקה של כמה דקות.
"אנג'ל, האמת שאני רוצה לדבר איתך על משהו." אמרתי והסתובבתי אליה. היא הסיטה את מבטה אליי. התקרבתי אליה והיא אחזה בידי בחוזקה אך גם ברכות.
למזלי היא לא ראתה את זה אבל תוך שניות כל העור של הצטמרר. הרגשתי שהשערות שלי נעמדו דום מהמגע שלה בידי.
לא שמנו לב עד כמה היינו קרובים. היינו כל כך קרובים שהשפתיים שלי נגעו בשלה. עכשיו בכנות, אפילו אם נייל לא היה מבקש והיינו מגיעים למצב כזה, אין סיכוי שלא הייתי מנשק אותה.
לפתע הרגשתי את ידה הקטנה מונחת על החזה שלי ומרחיקה אותי קצת.
הרכנתי את ראשי.
"זאין," היא אמרה. "אתה יודע שאנחנו לא יכולים." היא אמרה והנהנתי.
"אומנם אני ביחסים לא ברורים עם נייל, אבל זה לא אומר שהפסקתי לאהוב אותו." שתקתי והתנעתי את הרכב.
שתיקה כהסכמה.

-הגרסה הישנה-

תקשיבו מצב התגובות הוא על הפנים אז בבקשה תקראו כי אני רוצה להמשיך אבל אין לי קוראות :(
אז תעשו מאמץ קטן תקראו ותגיבו
בפרקים הקודמים:
——————-
"מה לעזאזל קורה פה??!"אנג'ל אמרה והפרידה בינינו
"מה שקורה זה שאת חותכת ולחבר שלך זה לא אכפת"צעקתי
"מה??"לואי אמר ולאחר מכן יצאו הארי סם אביה אמנדה וליאם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~המשך נקודת מבט זאיין ~
היא השפילה את מבטה למטה על הריצפה "אנג'ל זה נכון?"סם שאלה היא לא ענתה
"אנג'ל תעני לי !זה נכון?!"היא אמרה אנג'ל עדיין שתקה לקחתי את ידה הפשלתי את שרוולה
"הנה זה מה שרצית לראות אז הנה קחי תראי"אמרתי והראתי לה ואחי זה לכולם את ידה "דיי זאיין די"היא אמרה "לא לא שום דיי אני לא יעבור על זה כסדר היום שלי כשאת חותכת סליחה" אמרתי והלכתי לחדר שלי
~נקודת מבט אנג'ל~
"אנג'ל למה עשית את זה?"לואי אמר וחיבק אותי "אני…אני לא יודעת אני עשיתי טעות אני מרגישה את זה"אמרתי "מה שבטוח עשית טעות גדולה מאוד את לא עושה את זה יותר ברור?"הוא אמר
"טוב" אמרתי "טוב עכשיו נעלה לך את המצב רוח וגם לזאיין אתם תלכו לקניון ותקנו לכם דברים למסיבה פה "הוא אמר"לא עושים את זה בבר?" שאלתי "מה איך את יודעת??"הוא שאל "יש לי את הדרכים שלי" אמרתי "טוב אז אני קורא לזאיין ותסעו" הוא אמר "בסדר" אמרתי
~נקודת מבט נייל ~
"אני לא מאמין" מילמלתי כשראיתי את החתכים של אנג'ל אני חשבתי שזאיין עובד עליי שוב כמו שהוא עבד עליי שהארי חותך "זאיין חכה רגע" אמרתי "מה?" הוא שאל בעצבים ובעט בכיסא
"חשבתי שאתה עובד עליי כמו שעבדת עליי עם הארי "אז זהו שלא" הוא אמר "אני יעשה הכול כדי שהיא לא תחתוך שוב אני מבטיח לך"אמרתי "בסדר" הוא אמר "אני צריך ממך טובה"אמרתי "דבר"הוא אמר וקיפל את בגדיו והכניס לארון "אממ בקשר לאנג'ל ,תכננתי להביא לה מתנה ולבקש סליחה על הכול אז יש מצב שאתה בודק אם היא עדיין אוהבת אותי?"אמרתי "איך בדיוק?"הוא שאל "ביקשתי מלואי שיקח את שתיכם לאיפה שהוא הרי עוד שבוע יש לאחותך יומולדת תקנה לה משהו וביחד עם זה תיקנה עם אנג'ל דברים למסיבה ואז תכנסו למסעדה תנסה לנשק אותה אם היא נמנעת אז סימן שהיא עדיין אוהבת אותי ואם היא תנשק אותך אז אני יהרוג אותך "אמרתי "שיהיה" הוא אמר "תודה גבר" אמרתי
~ נקודת מבט זאיין~
"זאיין?"אנג'ל אמרה "זה בסדר אני בדרך לצאת"נייל אמר וקרץ לי "אנג'ל אני רוצה לבקש סליחה"אמרתי "למה?"היא שאלה "כי הייתי עצבני והבכתי אותך מול כולם"אמרתי "אתה לא הבכת אותי בזכות זה הבנתי שעשיתי שטות"היא אמרה "אני שמח שהבנת כמה זה חמור" אמרתי ונשקתי לראשה "אממ עוד משהו לואי אמר שנלך שתינו להתעודד ונלך לקנות דברים למסיבה"היא אמרה "טוב אבל בדרך קונים מתנה לאחותי כי יש לה יומולדת עוד שבוע"הוא אמר "טוב"היא אמרה לקחתי את המפתחות לאוטו ויצאנו הגענו לקניון ונכנסנו לחנויות, חנויות זה מילה קטנה מידי לכמות השקיות שסחבתי "אני רעב מת בואי נאכל משהו"אמרתי "כן גמאני"היא אמרה והתיישבנו במסעדה "למי יש יומולדת?"היא שאלה "לספע"אמרתי "אהה איזה יופי תאחל לה מזל טוב בשמי"היא אמרה "אממ תאמת באתי לדבר איתך על משהו"אמרתי והתקרבתי אליה והיא התקרבה גם כן כי חשבה שזה סוד באתי לנשק אותה אבל היא חסמה אותי ואמרה "זאיין אני מצטערת אבל אני עדיין אוהבת את נייל למרות כול מה שקרה"אמרתי "אוקי אני מבין אותך" אמרתי ועשיתי את עצמי נעלב "טוב אולי כדאי שנשלם ונלך?"היא אמרה "כן"אמרתי שילמתי ויצאנו
~כעבור חצי שעה~
~נקודת מבט אנג'ל~
"היי כולם"אמרנו ופתחנו את הדלת כולם התנפלו עלינו ולקחו את הקניות והתחילו ולסדר את הכול "את לעוף להתקלח!" סם אמרה לי וכול הבנות דחפו אותי לחדר "טוב טוב אני יכולה לבד"אמרתי הם דחפו אותי לחדר וסגרו את הדלת לקחתי את המגבת ונכנסתי להתקלח כשסיימתי להתקלח יצאתי והיה על המיטה שלי פתק 'לאנג'י' פתחתי אותו הוא היה כתוב בכתב מסודר וישר 'מזל טוב ילדה שלנו אוהבים המון אמא ואבא' זה מהם היה לי על המיטה גם כן שמלה בגוון שמנת סלומון עם תחרה נעליי עקב באותו צבע ועליו היה עוד פתק 'אנחנו רוצים שתיראי הכי יפה בעולם! ,אמא ואבא' מתי הם הספיקו ?!?! שמתי את הבגדים התאפרתי קלות ויצאתי ירדתי למטה כולם היו מוכנים כשירדתי הארי שרק (נוו את השריקה הזאת אתם מבינים למה אני מתכוונת?) "האריי!"סם אמרה ותקעה לו מרפק בצלעות "את מדהימה!" היא אמרה לי וחיבקה אותי "הא ולך מותר להחמיא לה ,בסדר."הארי אמר ועשה את עצמו נעלב שנינו ציחקקנו "מזל טוב נסיכה"אביה אמרה "תודה"אמרתי וחיבקתי אותה "טוב אני לא אחת שנותת נאומים נסתפק בזה"היא אמרה וחיבקה אותי חיבוק מוחץ "מזל טוב"ליאם אמר וחיבק אותי "מזל טוב"הארי אמר וחיבק אותי "את מדהימה"הוא לחש לי באוזן "חחחח תודה גם אתה לא פחות"לחשתי לו בחזרה "מזל טוב אחותי"הוא אמר וחיבק אותי גם כן חיבוק מוחץ "לואי קצת אוויר"אמרתי "הוו.. סליחה אני כול כך מתרגש"הוא אמר וחייך חיוך גדול "מזל טוב יפה"זאיין אמר לי וחיבק אותי ונשק לי על הלחי "תודה" אמרתי "הממ…"נייל אמר ובחן את גופי מלמעלה עד למטה וגרם לי קצת להסמיק והכניס את ידיו לכיסים והתהלך אליי הבתטי בעיניו התכולות הבוהקות ושקעתי לתוכם עד שהוא אמר "מזל טוב ונישק אותי על הלחי והתהלך במהירות אחורה נשמע צילצול בדלת "אני אפתח" אמרתי וניגשתי לדלת "שלום"אמרתי והיו בדלת שרית, ביבר(ג'סטין),שירז, אשטון ,אלה ואוסטין "מזל טוב"כולם אמרו וחיבקו אותי ושמו את המתנות על השולחן הגדול בכניסה השארנו את הדלת פתוחה כי אמורים לבוא עוד חברים שהיו איתי בבית ספר על השולחן היה אלכוהול חלקם חלשים וחלקם חזקים היו גם חטיפים היה את זאיין בעמדת דיי.גיי והיה כתוב על השלט D.J MALIK הכול היה מקושט מכול כיוון היה גם שולחן ענק מלא בשליפציקים (זוהרים כאלה כמו ביום העצמאות כן אני קוראת לזה ככה -,-) היו גם כן אורות צבעוניים ומעין פלאשים כאלה הלכתי לחצר והתחלתי לרקוד כולם רקדו עם כולם כולם שתו ורקדו לואי והארי כרגיל שתה כמו מטורף וגם רקד כך לפתע נשמע מוזיקה יותר רגועה מכול המוזיקה הרועשת שהייתה שם הארי הלך לסם וכך גם אביה עם לואי ואמנדה וליאם זאיין תפס את שירז פשש ושרית וג'סטין וכך גם אלה ואוסטין
"אפשר להזמין אותך לרקוד איתי?"נייל אמר והושיט לי את ידו "בטח"אמרתי שמתי את ידי על כתפיי והוא את ידיו על מותניי ורקדנו לצלילי המוזיקה השקטה זזנו באיטיות הוא קצת הסמיק מה שגרם גם לי להסמיק סוף השיר הגיע הוא רקן את ראשו אלי בא לנשק אותי אבל גלש לאוזני ואמר "בואי לצד"והלכתי איתו לצד הייתי לחוצה ממש הוא ינשק אותי או לא ממש באלי את המגע שלו קרוב אליי כבר התגעגעתי אליו "אני אוהב אותך ומתנצל על כול החשדות שלי אני מבטיח לאהוב אותך לעד ואני לא יתן למריבה קטנה להפריד בינינו אני עשיתי הכול כדי שבהתחלה ניהיה חברים ואני לא יפסיד את ההזדמנות שנוצרה לי"הוא לחש לאוזני ונשם לתוכה ההרגשה הייתה כיאלו הוא מעביר לי אנרגיה לכול גופי ממש מחדש אותי ונשק לי בצאוור ולאחר מכן עבר ועלה למעלה הוא הביט בעייני ונישק אותי בתעוזה ומהר הפסקתי אותו "מה קרה?"הוא שאל מופתע "אתה שיכור?"אמרתי והרחתי את בגדיו לבדוק אם הוא שתה אלכוהול "גם אם אני שיכור מה שאמרתי עכשיו זו האמת אני אוהב אותך"הוא אמר "גם אני"אמרתי "גם אני מה?"ששאלתי "גם אני אוהבת אותך "אמרתי והמשכתי לנשק אותו