give your heart a break ~פרק 41~♥

~נקודת מבט אנג'ל מלינסון~
"היי,"אמרתי כשנכנסו הביתה. לא הספקתי למצמץ וכבר סם התנפלה עליי ,חטפה את השקיות מידיי ודחפה אותי במדרגות.
כמעט עפתי שם.
"את נורמלית?! שכחת שאנחנו הולכים למסעדה היום?" היא הטיפה לי על כך שהגענו יחסית מאוחר. באמת הסתכלתי על השעון. באמת הגזמנו.
היינו אמורים להיות עוד שעה במסעדה.
"ל..לא שמנו לב לשעה." מלמלתי והסמקתי.
"לא משנה עכשיו," היא אמרה. "עופי להתקלח. יש לך חצי שעה להתקלח ורבע שעה להתארגן." היא זרקה את השקיות על המיטה שלי.
נכנסתי למקלחת, פשטתי את בגדיי,
חטפתי חום כשנזכרתי בנשיקה שלי ושל זאין. זה כל כך לא היה במקום.
אומנם זה לא היה ממש נשיקה אבל אם זה יגיע לידיו של נייל- זאין ואני גמורים.
אני צריכה להבהיר לזאין במפורש שזה לא ילך בינינו יותר ושאני ונייל לקחנו רק 'הפסקה' ושלא נפרדנו לאלתר.
אני בסה"כ צריכה לחשוב על זה קצת, על כל מה שקרה.
אני קצת מתגעגעת לנייל. אני יודעת שזה מטופש ושסה"כ אנחנו לא מדברים קרוב ל-3 ימים, אבל זה משום מה ממש קשה לי ומעבר לעובדה שאני רואה את הפרצוף שלו כל יום.
אלו היו ה-3 ימים הכי ארוכים בחיי.
זה מרגיז כל פעם לנסות להתעלם ממנו כשכולנו נמצאים ביחד, זה לא נעים.
ועוד יותר עם אביה. לא יצא לי עדיין לדבר איתה ולישר איתה הדורים,אבל איתה אני בטוחה שיקח לי 5 שניות לסלוח לה.
כי היא בסה"כ נגררה אחרי השטויות של נייל.
סגרתי את המים
כשסיימתי להתקלח יצאתי, שמתי את השמלה החדשה שקניתי, התאפרתי קלות.
וירדתי למטה.
כולם היו מוכנים כשירדתי הארי בהה בי. אני מודה שזה היה ממש אבל ממש מביך.
"הארי!"סם אמרה ותקעה לו מרפק בצלעות.
"את מדהימה!" היא אמרה לי וחיבקה אותי חזק.
"ולך מותר להחמיא לה. אוקיי."הארי אמר ועשה את עצמו נעלב שנינו צחקקנו
"מזל טוב נסיכה,"אביה אמרה. "אני מצטערת," היא לחשה לי באוזן תוך כדי החיבוק.
"תודה."אמרתי וחיבקתי אותה.
"טוב אני לא אחת שנותנת נאומים. נסתפק בזה."אמנדה אמרה וחיבקה אותי חיבוק מוחץ.
"מזל טוב,"ליאם אמר וחיבק אותי.
"מזל טוב!"הארי אמר וחיבק אותי "את מדהימה."הוא לחש לי באוזן וחייך.
"גם אתה לא פחות,"לחשתי לו בחזרה וצחקקתי.
"מזל טוב אחותי,"לואי אמר וחיבק אותי גם כן חיבוק מוחץ.
"לואי קצת אוויר."אמרתי.
"סליחה, אני קצת מתרגש."הוא אמר וחייך חיוך גדול.
"מזל טוב מדהימה."זאין אמר לי, חיבק אותי ונשק לי על הלחי. הסמקתי. אבל לא הסמקתי כמו כשגיליתי את הבא בתור.
נייל גירד בשיערו במבוכה ובחן את גופי מלמטה עד למעלה וגרם לי להסמיק בכמויות. אני אוהבת את המבטים שלו בי.
הוא הכניס את ידיו לכיסים במבוכה הבטתי בעיניו התכולות הבוהקות ושקעתי לתוכם עד שהתקרב אליי עם פניו.
"מזל טוב." הוא אמר במהירות ובקצרה ונישק אותי על הלחי נשיקה חטופה וקצרה מבלי לזוז ממקומו ומיד ברח משם.
הייתי בטוחה שכל העיניים היו מופנות אלינו. לראות איך אני אגיב מהסיטואציה הזו.
נשמע צלצול בדלת. בחרתי לברוח מהאי נוחות.
"אני אפתח," אמרתי וניגשתי לדלת. פתחתי את הדלת וונסה, היילי, אשטון, אלה ואוסטין. הם התחילו להיכנס הביתה ללא "רשות" ולא דיברו איתי.
בהיתי בהם במבט מבולבל.
הם שמו כמה שקיות על השולחן בסלון.
"מ..מה אתם עושים פה?" שאלתי מבולבלת והסתכלתי על סם,הארי ואמנדה.
"מזל טוב אנג'ל," הם אמרו ויצאו לבחוץ.
"מה עשיתם?" הסתכלתי על הארי סם ואמנדה במבט מבולבל.
"את זה תצטרכי לגלות לבד," הם חייכו חיוך תחמני ויצאו לבחוץ. יצאתי בריצה אחריהם וראיתי את החצר האחורית מלאה באנשים חלקם מבית הספר שלי, מהעבודה.
על השולחן היה אלכוהול מכול הסוגים היו גם חטיפים.
הייתה אפילו עמדת DJ. הכל היה מקושט מכול כיוון.
אורות צבעוניים, שרשרות זוהרות וכו'
חלק מהאנשים היו כבר בתוך הבריכה.
התהלכתי מסתכלת עליהם בשוק. מתי לעזאזל הספיקו לעשות את כל זה?!
כולם רקדו עם כולם, כולם שתו, כולם נהנו.
לואי והארי כרגיל שתו כמו מטורפים והפעם גם נייל הצטרף אליהם.
"אני לא מאמינה עליכם!" חייכתי באושר והצטרפתי לחגיגה.
****
מוזיקת סלואו נשמעה ברקע. מעולם לא אהבתי את הרגעים המביכים האלו במסיבות, נשפים וכו'.
מה עושות אלו שלא הזמינו אותן לרקוד?
זה ריקוד כל כך מיותר מבחינתי.
"אפשר להזמין אותך לרקוד איתי?"נייל אמר והושיט לי את ידו. מיד שכחתי את כל מה שאמרתי על המוזיקה הזו ועל הריקוד הזה. שנייל מציע לי- איך אוכל לסרב לו?
הוא ראה שהתלבטתי הרבה אם להושיט לו את ידי או לא.
"יש לך 2 אופציות עכשיו- או שתסלחי לי, או שאני ארדוף אחרייך עד שתסלחי לי." הוא אמר ותפס את ידי. "ואת יודעת שאני אצליח." ובעזרת ידי הוא משך אותי אליו עד שגופי נתקע בו והוא תפס את מותניי עם יד אחת שלו ודאג להצמיד אותי אליו כל הזמן.
הרחתי את הריח של האלכוהול מפיו.
שתקתי. הייתי בהלם ולא הצלחתי להגיד מילה. אהבתי את זה שלא הייתי צריכה להגיד מילה. נתתי לו לשלוט בי.
שמתי את ידי על כתפיו ורקדנו לצלילי המוזיקה השקטה. זזנו באטיות. בהיתי לו בעיניים במשך נצח.
זה הזכיר לי את הצד בנייל שאני פשוט לא יכולה להפסיק לאהוב.
הצד הג'נטלמני, נייל שבטוח בעצמו שמשדר לי המון ביטחון אפילו עם נגיעות של שובבות אך בו זמנית הוא משדר רוגע, שלווה ורכות.
סוף השיר הגיע הוא רקן את ראשו אליי. הכנתי את עצמי כבר לנשיקה. לא אכפת לי כבר מהאגו שלי. פשוט בא לי כבר לנשק אותו.
שפתיו נגעו בשפתיי אך הוא גלש לאוזני.
זרמתי עם המשחק שלו. היה לו ברור שאני נמסה מהמשחק הזה שלו.
הוא ניסה לפתות אותי. הוא יודע שהוא יצליח לכן הוא ממשיך במשחק הזה. קלטתי את המשחק, אבל אני כך כך אוהבת את המשחק הזה שאני נותן לו להתמשך.
"לא כאן," הוא לחש ומשך אותי בידי לצד. לאיפה שאף אחד לא היה.
"אני אוהב אותך."הוא לחש לאוזני ונשם לתוכה. ההרגשה הייתה כאילו הוא מעביר לי אנרגיה לכל גופי. רעדתי למשמע כל אות. צמרמורת עברה בגופי.
הוא נשק לי בצוואר באטיות לאחר מכן ועלה לאזור השפתיים.
הוא עצר לרגע, הביט בעייני ונישק אותי בתעוזה. שפתיי נכלאו בין שפתיו.
לאחר כמה זמן הרחקתי אותו מעט.
"מה קרה?" הוא שאל מבולבל.
"אתה שיכור,"אמרתי בנימה קצת מאוכזבת. שייתכן שהמצב הזה נובע רק מתוך זה שהוא שיכור ולא משהו מתוך ליבו ורגשותיו.
"אז מה?"הוא שאל "זה אומר שאני לא באמת אוהב אותך?" הוא שאל ומבלי לחכות לתשובה המשיך לנשק אותי.

*יום למחרת*
~נקודת מבט לואי טומלינסון~
"למה אף אחד לא מרסן אותי עם השתייה?!" התעוררתי מצעקותיו של נייל. הוא וודאי קם עם הנגאובר. כרגיל.
הוא אוהב לשתות אבל שונא את הכאב שאחרי. נייל עכשיו על בטוח בשירותים מקיא את חייו. זה פשוט קורה אחרי כל פעם שהוא מגזים עם השתייה. הבטתי לצידי, אביה עדיין ישנה.
יצאתי מהחדר על מנת להגיד לו שישתוק אך הוא תפס אותי בידו ומנע ממני להמשיך לדבר.
"לואי תעשה לי טובה." הוא אמר שחצי מפניו משותקות. "רד למרתף ותביא לי בקבוק מים חמים וכדור כלשהו שישתק אותי לכל היום. אני חושב שאני הולך להק-" הוא אמר ורץ מהר לשירותים.
קצת נלחצתי כי נייל אף פעם לא הגיב ככה להנגאובר וראיתי כמה הוא שתה אתמול.
ירדתי מהר למרתף וחיפשתי את התיק עזרה ראשונה.
יש פה כל כך הרבה דברים מלאי אבק וחסרי שימוש.
"מזה כל החושך הזה פה?" שמעתי את קולה של אביה. האור נדלק לפתע.
רצתי אליה במהירות על מנת שלא תסגור את הדלת אחרת אני והיא נתקע פה. וזה לא יהיה נחמד. "אביה! אל תטרקי את הד-" אמרתי אך זה היה מאוחר מדיי.
"אמרת משהו?" היא שאלה. היא הביטה בי, בדלת ושוב בי. "אופס."היא אמרה במבט מצטער אך מעט משועשע.
"תנסה להתקשר אולי יבואו לעזור לנו." היא אמרה
"אין טעם. אין פה קליטה."אמרתי מיואש. צריך לחכות פה עד שמישהו ישים לב שנעלמנו.
"קפוא כאן," היא אמרה ועטפה את גופה בין ידיה. קירבתי אותה אליי והתיישבנו על כמה מזרונים שהיו בקצה המרתף.
"למה בכלל ירדת?" הוא שאל.
"סתם כי התעוררתי." היא אמרה והשתתקנו לכמה דקות. ראינו שעברו כבר 10 דקות ואף אחד לא בא לעזור לנו.
אף אחד גם לא יבוא מלבד נייל כי כולם ישנים ובמצב שראיתי את נייל הוא לא מתכוון או יכול לזוז צעד אחד שהוא רחוק מהאסלה. אני חושבת שנצטרך לחכות קצת.
"אפשר לשאול אותך משהו?" שאלתי את אביה. אני לא יודע מאיפה המחשבה הזו צצה לי. היא הנהנה והשעינה את ראשה עליי. "נכון אז בפריז.. שרצינו שנעשה..אז התחרטת?"שאלתי קצת חשבתי שזה לא במקום. זה היה לי קצת מביך לשאול אותה על זה. היא הזיזה את ראשה מכתפי קצת מופתעת ממה שאמרתי.
"לא..למה?" היא שאלה מעט מבולבלת.
"אז חשבתי אולי.." אמרתי והבטתי בה. היא הסתכלה עליי במבט מבולבל.
"עכשיו?"היא שאלה בשקט.
"למה לא?" שאלתי.
"פה?" היא שאלה שוב בלחש.
אף אחד לא יפריע לנו כאן. סוף סוף יש לנו פרטיות ושקט מהבית הזה."אמרתי
"אתה בטוח?"היא שאלה. היא הייתה חסרת ביטחון ושמעתי זאת בדיבורה.
"יש לך משהו אחר לעשות פה?"שאלתי מגחך מעט.
סידרתי לנו מזרון שיהיה לנו נוח, היא התיישבה מולי על המזרון.
התחלתי בנשיקות קטנות על לחייה ואז ירדתי לצווארה. היה חשוב לי כל הזמן להשרות לה תחושת ביטחון למרות שאני בעצמי פחדתי.
ידיי תוך כדי שהתנשקנו אוחזות בחולצתה ולאט לאט העלתי את החולצה למעלה עד שיצאה לגמרי וכך היא עשתה לחולצתי.
הרגשתי ששפתיה מחליקות לי בין השפתיים, כאילו היא לא ממש סגורה על עצמה. בדרך כלל כאשר אנחנו מתנשקים יש לשפתיה אחיזה מלאה על השפתיים שלי.
עצרתי הכל.
"אביה, אם את לא רוצה או לא מוכנה תגידי לי. אני לא רוצה לעשות משהו כנגד לרצונך," אמרתי ברוגע. היא הביטה בי לרגע והסיתה את מבטה.
"א.. אני פשוט נזכרת באיידן." היא מלמלה והסמיקה. וואו. בחיים לא חשבתי שאשמע את זה. "לא במובן הזה," היא אמרה כשהבינה את פשר פרצופי.
"אני לעולם לא אפגע בך. אני אשמור עלייך ואדאג לך." היא חייכה, נשמה נשימה עמוקה והמשכנו.
הורדתי לעצמי את המכנס באטיות וכך היא עשתה גם לעצמה. הרגשתי שהיא התחילה להרגיש יותר ביטחון ולהיות יותר פתוחה שפתיה לכדו את שפתיי כמו בכל הפעמים.
הבטתי בה בתשוקה. לא היה מקום בגוף שלי שלא היה בו צמרמורת. היא הביטה בי בחזרה והעבירה את ידיה בין שיערותיי.
כך ידעתי שהיא אישרה לי עם עיניה שהיא מוכנה.

-הגרסה הישנה-

~נקודת מבט שירז~
"את יודעת שדיברתי עם דני (מי שלא זוכרת זה מנהל החנות שאנג'ל עובדת שם) והוא רוצה לפטר את אשטון כי כבר הפעם החמישית שהוא לא מצליח לעצור מקרה גנבה "שרית אמרה לי
"וואלה באמת?!"אמרתי
"מסכן.."היא אמרה "
לגמרי… מה והוא יודע על זה?"שאלתי
"לא מה פתאום אם הוא היה יודע הוא היה מתחיל להתחרפן"היא אמרה
"תגידי מה יש לדני כי יש לו תקופות כאלה שהוא כול כך עצבני"אמרתי "
אולי הוא במחזור?"היא אמרה וצחקנו
" אישתו בהריוןאזהוא קצת לחוץ וזה"היא אמרה זאיין סימן לי לבוא אליו
"זאיין קרא לי אני הולכת אליו"לחשתי לה והלכתי לכיוונו
"הרבה זמן שלא נפגשנו"הוא אמר
"כן הרבה זמן…"אמרתי
"אממ תגידי באלך אולי לרקוד איתי?"הוא שאל
"כן למה לא"אמרתי
"תאמת כשנפגשנו בפעם הראשונה זה היה נראה כיאלו את לא מכירה אותי וזה מוזר"הוא אמר
"חחח בטח שאני מכירה אותך אתה נמצא בלהקה עם…" אמרתי אבל נקטעתי כי הרגשתי יד מושכת אותי ולאחור נדפקתי במלא אנשים
"שירז?!"הוא אמר
"אל תעני לו"שמעתי קול מחוספס כזה וצרוד הוא היה לי מוכר
"הארי?!"אמרתי
"שירז מה את עושה פה?!"הוא שאל
"מה שאתה עושה פה,נוו מה נראלך שאני עושה פה?"אמרתי
"עוד פעם את והחברים שלך מסתננים למסיבות?!"הוא אמר
"הארי אני חברה של אנג'ל!!"אמרתי
"ממתי,איך,ולמה אני לא ראיתי אותך מעולם איתה?!"הוא שאל בחשדנות
"ממתי ניהיית אבא ?! רואים שיש לכם את אותם גנים! מזלי שאני לא ירשתי את זה"אמרתי
"אני אח שלך הגדול ואני דואג לך !"הוא אמר
"הארי אתה גדול מימני ב2 דקות !!"אמרתי
"אז מה ?!"הוא אמר
"מה אז מה?! אתה לא כזה גדול מימני כדי להחליט עליי כמו איפה להיות ומה לעשות!"אמרתי
"ומה את עושה עם זאיין?!"הוא שאל
"כלום בנתיים"אמרתי
"אני לא רוצה שתגידי לו שאנחנו אחים"הוא אמר
"מה למה?!"שאלתי
"הצלחנו להסתיר את זה מהתקשורת מחברים שלי אני לא רוצה שיציקו לך מספיק מציקים לג'מה אני לא רוצה שגם לך"הוא אמר
"כן ומה עם העובדה שקוראים לי שירז סטיילס?!"שאלתי אותו
"מה יש הרבה סטיילס בעולם נמציא כבר משהו"הוא אמר
"תיזהרי את על הכוונת שלי!"הוא אמר
"טוב ,טוב תירגע אבל תדע לך שהרעיון שלך ממש אבל ממש לא מוצא חן בעייני !"אמרתי
"אל תדאגי הוא לא יגלה את זה "הוא אמר
"אני מקווה"אמרתי והלכתי לזאין
"לאיפה נעלמת דאגתי לך!"הוא אמר
"לא כלום שרית הייתה צריכה אותי לרגע"אמרתי
"טוב אני אפילו לא יודע מה שם משפחה שלך"הוא אמר
"טוב אז שם המשפחה שלי הוא סטיילס"אמרתי והוא ירק את השתיה שהיתה לו בפה
"את מהמשפחה של הארי?!"הוא שאל
"לא …יש מלא סטיילס בעולם אתה יודע"אמרתי
"אהה לרגע חשבתי"הוא אמר ובחן אותי
~יום למחרת~
~נקודת מבט לואי~
"לווווווווווווווואי ,אבייייייייייייה קומווווווווו קווומווווווווו"נייל צרח לנו בחדר
"מה קרה?!?!"שאלתי בבהלה ולאחר שניה אביה גם כן התעוררה
"אני חייב אותכם ומיד!!!"הוא אמר
"נייל מה הבעיה?!"אביה שאלה
"נגמרו החטיפים תרדו למחסן להביא כמה"נייל אמר
"נייל !!! בשביל זה הערת אותנו?!!?"אמרתי ועוד שניה הרבצתי לו
"כן אני רעב"הוא אמר והתחיל לבכות
"טובטוב אנחנו הולכים"אמרתי והתיישבתי על המיטה
התארגנו מהר וירדנו למחסן
"מזה הכול חשוך פה "אביה אמרה והדליקה את האור
"תזהרי לא לטרוק את הדלת אחרת ניתקע פ…."אמרתי אבל זה היה מאוחר מידי
"אופסי(?)"היא אמרה
"כן אופסי גדול"אמרתי
"תנסה להתקשר אולי יעזרו לנו"היא אמרה
"אין קליטה"אמרתי
"קר כאן"אביה אמרה התיישבה והתקפלה לכדור
"יש כאן שמיכה"אמרתי והבאתי מתוך ארגז את השמיכה וכיסיתי אותנו בזה
"נצטרך לחכות עד שיסימו לב שנעלמנו"היא אמרה
"כן…"אמרתי
"תגידי נכון אז בפריז שרציתי שנעשה את זה אז התחרטת על זה?"שאלתי קצת חשבתי שזה לא במקום
"לא למה?"היא שאלה
"כי אחרי מה שקרה עם מייקל חשבתי שאת לא רוצה יותר מגע כזה עם גברים"אמרתי
"לואי כבר הסברתי לך אתה לא כמו כול הגברים איתך אני רוצה"היא אמרה
"אז למה שלא…"אמרתי
"מה עכשיו?"היא שאלה
"כן, אף אחד לא יפריע לנו כאן" אמרתי
"אתה בטוח?"היא שאלה
"חוץ מזה אנחנו תקועים פה יש לך משהו אחר לעשות פה?"שאלתי
"אמממ"היא אמרה לרגע ואז הנהנה בראשה
"בטוחה?"אמרתי
"כן"היא אמרה
סידרתי לנו מזרון שיהיה לנו נוח ,היא נשכבה על המזרון ואני מעליה בהתחלה נשקתי קלות לצווארה
וכשידיי אוחזות בחולצתה לאט לאט העלתי את חולצתה למעלה עד שהורדתי אותה לגמרי וכך היא עשתה לחולצתי הורדתי לעצמי את המכנס וכך היא עשתה לעצמה התנשקנו כול הזמן שיערה היה פרוע וגם שלי
אני מרגיש שהיא האחת
ועשינו את זה
(אין צורך בפרוט יותר מידי-,- הרמות שאני יכולה להגיע אליהם הם לא לאתר שלנו O-O)
"מה אתם עושי….."נייל אמר אבל נקטע והיה בשוק התעטפנו בשמיכה והתחלנו להסמיק מרוב בושה
"אז אני מבין שהעניינים התחממו פה"נייל אמר ועשה עם הגבות
"נייל בבקשה תשמור על זה בסוד"אמרתי ואביה הנהנה
"בסדר בסדר"הוא אמר והסתובב ונתן לנו להתלבש
"איזה פאדיחות"אביה לחשה לי
"כן"אמרתי ונעלתי את נעליי
עלינו למעלה
"אביה ,לואי מה עשתם שם וכל כך הרבה זמן דאגנו!!"סם אמרה
"כלום כלום ממש כלום"אמרנו ונייל התחיל לצחוק כמו מטורף
"נייל!"אמרתי ודפקתי לו מרפק לצלעות
"כמו שהם אמרו כלום"נייל אמר וחייך חיוך מתפוצץ לצחוק