give your heart a break ~פרק 31~♥

~נקודת מבט אביה ג’ונס~
נחתנו בנמל התעופה בפריז לאחר כמה שעות קלות.
לואי היחיד שנרדם. אני הייתי עסוקה בלעשות מרתונים של סדרות.
“לואי,”אמרתי ונתתי לו נשיקות קטנות באף.
“עוד קצת פה.”הוא מלמל והצביע על פיו. נתתי לו נשיקה קטנה על הפה כפי שביקש. “עכשיו בלחי.”הוא ביקש.
“בלחי ואז אתה קם?”שאלתי מחייכת.
“כן,”הוא מלמל ונתתי לו נשיקה בלחי. “ככה זה בוקר!”הוא אמר והתמתח.
” ליתר דיוק, לילה.” תיקנתי אותו.
” מה השעה עכשיו?” הוא לקח את המזוודות שלנו.
” 4 לפנות בוקר.” פיהקתי קצת. “מה נעשה מחר?”שאלתי.
“מחר?” הוא שאל לא מבין.
“כלומר היום אבל יותר מאוחר.” אמרתי.
“נראה לי שנלך להסתובב קצת בפריז, נלך לקנות בגדים לחתונה.”הוא אמר והושיט את ידו כדי שמונית תעצור לנו.
לאחר כמה שניות המונית עצרה, נכנסנו פנימה והנהג שם את המזוודות בתא מטען.
“אני רוצה לוודא שאני זוכרת איך קוראים לאחיות שלך.” אמרתי. הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה ביני לבין המשפחה של לואי זה אי נעימות.
“שרלוט ,פליסיטה והתאומות דייזי ופיבי.” כל הטיסה שיננתי בעל פה את השמות שלהן.
“אל תשכחי את של אמא שלי ובעלה,ג’והנה ומארק.” הוא אמר. “מעדכן אותך שאבא שלי גם יהיה בחתונה. קוראים לו טרוי. הוא יכול להיות קצת חסר טקט, אז לא להתייחס לכל דבר שהוא אומר. ”הוא אמר וצחקקתי. הנהג עצר לנו ליד המלון. לואי שילם לו והוציא את המזוודות מהתא מטען.

“אתה לא רציני.” הסתכלתי בהשתהות על המלון. הוא היה מפואר כל כך. מפואר מדיי. לא הצלחתי לסגור את פי מהתדהמה.
“מה?” הוא שאל לא מבין מה עשה.
הצבעתי על המלון. הוא הבין במה מדובר.
“זה דודים שלי. אני נשבע.” הוא אמר מרים את ידיו, מסיר מעליו כל ‘אשמה’. הבטתי בו במבט חשדני מעט ונכנסנו למלון. לואי הלך לקבלה והביא לי ולו זוג כרטיסים לחדרים.
***
” אז לאיפה אתה מתכנן ללכת לקנות את הבגדים לחתונה?” שאלתי.
” תכף תראי.” הוא אמר. “תקני גם את פה.” הוא הציע.
“לא, לא. יש לי כבר שמלה.” אמרתי.
“את תוותרי על שמלה יפה מפה?” הוא שאל עם חיוך תחמני והצביע על הרחוב דרך חלון המונית.
” אדון צעיר, אתה מתחיל לאבד את הצפון.”צחקקתי. “לואי יקר פה מדיי. בוא נלך למקום אחר.”אמרתי.
הנהג עצר וירדנו.
“מאוחר מדיי.” הוא חייך חיוך שובב. “אז מה? בכל מקרה כל פריז יקרה אז מה זה משנה?”הוא שאל.
“מאוד משנה לי. אני לא אוהבת שמשלמים עליי במיוחד במצב כזה כשאין לי את הכסף להחזיר.”אמרתי.
“זה מתנה מאבא שלי.”הוא אמר. “הרבה זמן לא יצא לו לראות אותי עם מישהי שאני באמת אוהב, הוא מאמין בנו.” הוא אמר וחייך אליי. “הוא ישמח לראות אותך בחתונה עם בגד שהוא שילם עליו.” הוא אמר.
“על מי אתה עובד?” צחקקתי.
נכנסנו לחנות ענקית שבצידה האחד נשים ובצידה השני גברים.
“וואו זה כמו קניון אחד באנגליה”אמרתי מתפלאת מהגובה והיופי של החנות.
“טוב נתחיל איתך.”הוא אמר ותפס בידי.
“עדיף שנתחיל איתך. לך אין בכלל ולי יש. כך שאם מקסימום לא נספיק את שלי זה לא יהיה נורא.” הצעתי.
” עזבי, לי ייקח 5 שניות ולך ייקח שנה. נתחיל ברע ונגמור בטוב.” הוא צחקק.
הלכנו לאגף של השמלות. היו שם שמלות מכל הסוגים.
קצרות ,ארוכות ,שרוול ארוך,שרוול קצר,סטרפלס הכל מהכל.
בחרתי בשמלה בצבע אפרסק שמצאה חן בעייני. נתתי ללואי שנייה להחזיק את התיק שלי והפלאפון.
מדדתי את השמלה. השמלה הייתה עד הברך עם מחשוף לא ממש עמוק בגב ועם שרוולים ארוכים. נעלתי את זוג העקבים גם בצבע שמנת.
יצאתי לשאול את חוות הדעת של לואי.
“איך היא?” שאלתי ויצאתי מהתא.
לואי סקר את גופי בכף רגל ועד ראש. חייכתי למראהו שסוקר את גופי.
“מושלמת.” הוא אמר תוך שניות. ” אני כבר מת לראות את החתונה שלנו.” הוא מלמל תוך כדי שהסתכל עליי.
“צעד, צעד לואי.” צחקקתי. נכנסתי שוב לתא ושמתי את הבגדים שלי בחזרה.
הלכתי עם לואי לאגף של הגברים, הוא לקח לו חולצה בצבע בורדו, עניבה שחורה, חליפה שחורה וגם מכנסיים שחורות.
הוא מדד והוא נראה מושלם בבגדים האלו.
הצבע הבורדו כל כך החמיא לו ולצבע עורו.
”אתה כל כך יפה שזה הורג אותי.” אמרתי והוא נשק לשפתי נשיקה קצרה. הוא הלך לשלם ויצאנו מהחנות.
“בוא נעשה עסקה. אני אשלם על המסעדות שנלך כתמורה לזה ששיקרת לי ושאתה שילמת כרגע על הבגדים.” אמרתי והוא צחקק.
“אם כבר דיברת על מסעדות מתחשק לי לאכול משהו.” הוא אמר.
“נייל מתחיל להשפיע עלייך לרעה.”צחקקתי.
“לא, עדיין לא.” הוא אמר “סתם בא לי.” הוא אמר.
“עליי.” הוצאתי את הארנק שלי והתקדמנו לעבר בית הקפה הקרוב שראינו.
אני הזמנתי מילקשייק ולואי הזמין קפה ומאפה.
הבטתי על לואי. ראיתי שפניו קצת מהססות.
“יש לי תחושה קטנה שאתה רוצה להגיד לי משהו ושאתה מהסס להגיד לי את זה.” אמרתי ואחזתי בידיו שהיו על השולחן. ניסיתי להשרות לו את הביטחון להגיד לי את מה שהוא רוצה להגיד לי.
בדרך כלל שאנחנו מתיישבים רק שנינו או סתם נמצאים לבד לואי תמיד פותח בשיחה ולפעמים גם קשה להשתיק אותו.
המלצרית הגיעה עם ההזמנה שלנו. הוא חייך אליה חיוך לחוץ לתודה והפנה את מבטו אליי. לקחתי את המילקשייק והתחלתי לשתות.
“רציתי לשאול אותך משהו, אני ממש ממש אבין אותך אם לא מוכנה עדיין. את ממש לא חייבת להסכים לזה.” הוא מלמל. הרגשתי שהוא מסתבך עם המילים של עצמו.
“לואי, אל תפחד. תדבר.” אמרתי והעברתי את ידי על לחיו תוך כדי חיוך קטן.
“אני כבר חושב על זה יחסית הרבה זמן ורציתי לדעת,” הוא אמר והביט לצדדים כדי לראות שאף אחד לא מקשיב. לקחתי עוד לגימה מהמילקשייק. “את מוכנה ש..את יודעת..אממ..שנשכב?” הוא גמגם בלחש וקירב את פניו אליי כדי שאשמע.
באותו רגע ששמעתי את המילים האלו נחנקתי מהמילקשייק והתחלתי להשתעל.
“את בסדר? אני אמרתי משהו לא בסדר?” הוא שאל והסמיק. באותה שנייה הפלאפון שלו צלצל. הוא הסתכל על הצג וענה. “אנג’ל.” הוא ענה לפלאפון בקול כעוס מעט. השיחה הזו הרוויחה לי זמן להתעשת על עצמי ולהגיב.
“אז תתקשרי לפלאפון שלה! לא, אנחנו עסוקים כרגע. לא!”לא שמעתי את מה שאנג’ל אמרה אבל יכולתי לשמוע את הנימות של לואי מתחלפות בכל פעם שענה לה.
“אני שונאת אותך!” הדבר היחידי שיכולתי לשמוע זה היה זה.
“גם אני אותך, זה בסדר.” צחקקתי באותו רגע. הם רבים כמו אחים. הוא ניתק והניח את הפלאפון על השולחן. “אז מה את אומרת?” הוא שאל והפלאפון שלו שוב פעם צלצל. נאנחתי.
“היי אמא. כן, הטיסה הייתה טובה. תשמעי אמא אני בדיוק באתי לישון קצת, אני אדבר איתך יותר מאוחר טוב?” הוא אמר וניתק.
“צריך ללכת, לוטי בדרך למלון שלנו.” הוא נאנח בעצבים.
“טוב אני אקח את זה כtake away.”מלמלתי.
***
“שנייה אני באה טוב?” לוטי עמדה ללכת, זה אומר שאני ולואי נהיה לבד והוא ישאל לתשובה שלי. נכנסתי לשירותים, נעלתי את הדלת וחייגתי במהירות לסם. רציתי להתקשר אליה על מנת שתכנס את כולן.
“סם!” לחשתי.
“מה קרה?” הוא שאלה.
“אני צריכה שתכנסי את כולן עכשיו במהירות בדחיפות תדאגו להיות לבד ושאף אחד לא ישמע אתכן!” אמרתי. לאחר פחות מדקה היא חזרה אליי.
“דברי, את על רמקול.” היא אמרה.
“תקשיבו! אני לא יודעת מה לעשות,” אמרתי “לואי הציע לי לשכב איתו. אני לא יודעת מה לענות. פעם אחרונה שעשיתי את זה עם מישהו נפגעתי מאוד. אתן יודעות את זה. אני מפחדת.” אמרתי.
"סוף סוף!" אמנדה קראה בהתרגשות.
“קודם כל זה טבעי שתפחדי-” סם אמרה אך אנג’ל קטעה אותה.
“גברתי הצעירה תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. אם אצבע אחת שלו תיגע בך אני אהרוג אותו!” אנג’ל אמרה. סם שוב חטפה לה את הפלאפון.
“אל תקשיב לה,” סם נאנחה.
“תקשיבי לה!” אנג’ל צעקה.
“את אוהבת את לואי?” היא שאלה.
כן, ברור.” אמרתי.
“אז הכל בסדר. אם את יכולה להיות בטוחה שלא ילחץ עלייך, שישמור עלייך -שהוא האדם הנכון לעשות את זה איתו, תעשי את זה.” היא אמרה.
“אם הוא יתאכזב? ואם אני אתאכזב? אני מפחדת שאולי אני אפסיק לאהוב אותו אחר כך.” לחשתי.
“ואם לא? אם היינו שוללים דברים בחיים על פי ואם ואם, מצבנו היה גרוע. זה יישמע קיטשי, אבל לכי אחרי הלב. גם אם את מסכימה אבל יותר מאוחר, גם אם את לא- הכל מתקבל.” סם אמרה.
“לא נמאס לך להביא את כל משפטי הטלנובלות שלך לחיים האמיתיים?!” אמנדה שאלה וצחקקתי."אבל היא צודקת."
“הכל בסדר אביה?” קולו של לואי נשמע מבעד לדלת.
“כן,כן אני רק מחפשת משהו.” אמרתי “ביי,תודה.” לחשתי וניתקתי.
פתחתי את הדלת של השירותים וראיתי את לואי יושב על המיטה בפלאפון.
“איפה לוטי?” שאלתי.
“המונית כבר הייתה בחוץ והיא נאלצה ללכת.” הוא אמר וקם. הוא התקדם אליי בצעדים קטנים ומהוססים. “לא יצא לך לענות על ההצעה שלי. אני לא רוצה ללחוץ עלייך, אבל אני דיי מתוח.” הוא אמר בשקט.
“ההצעה,נכון.” מלמלתי. ידו העבירה את שיערי אל מאחורי אוזני.
“את יודעת שאני לעולם לא אפגע בך, נכון?” הוא אמר. עיניי נשבו אל תוך עיניו. הנהנתי לאט. “אני אוהב אותך, אני תמיד אדאג לך.” הוא אמר.
“אני מסכימה,"

~נקודת מבט אמנדה~
ראיתי את אנג'ל ונייל ביחד הם כול כך מתאים "נכון שנייל ואנג'ל כול כך מתאימים?"שאלתי את ליאם התיישבתי עליו והעברתי את ידי מאחורי גבו"כן כמונו"הוא אמר "אויי אני אוהבת אותך"אמרתי ונישקתי אותו נשיקה שקטנה אבל הוא האריך אותה "היי מה עיינינים אני לא מפריע נכון?ידעתי שאני לא מפריע אפשר את אמנדה ?אוקיי תודה"לואי אמר את הכול ביחד ולא נתן לי לענות "אני מיואש"הוא אמר "מה קרה?"שאלתי אותו "כבר כמה חודשים שלא עשיתי מתיחה אני מתפרק פה"הוא אמר היה בא לי להחטיף לו כאפה רק בגלל זה הוא הפריע לי עם ליאם "לואי היד שלי ממש רוצה להכיר את הפנים שלך מקרוב"אמרתי "טוב זה רגיל כולם נמשכות אליי אני מבינה את הרצון שלה"הוא אמר "מי נמשכת אלייך?"אביה שאלה והתקרבה אלינו "היד שלי"אמרתי "תלוי לאיפה כי למטה את יודעת לאיפה.. אביה תכעס"הוא אמר וחייך חיוך ערמומי "אוקי עכשיו זה מגיע לך"אמרתי והעפתי לו כאפה "אווו'ץ אביה אני צריך ניחום"הוא אמר והיא התחילה לנשק אותו בלחי במקום של הסטירה "טוב נו מה אתה רוצה?"אמרתי "אוקי חשבתי על מתיחה לנייל ואנג'ל שניהם כאלה פתים יאמינו לכול דבר שנעשה "הוא אמר "נו בסדר אבל למה קראת לי?"שאלתי "כי את הרי מלכת המתיחות"הוא אמר "טוב נוו אל תגזים"אמרתי בהתחנפות "יש לי רעיון לואי אתה גרום לנייל להכנס לשירותים תגיד לו שיתקן איזה שהוא משהו או משהו כזה אמנדה את תגידי שאת ראשונה במקלחת או משהו כזה היא על בטוח תרצה להיות ראשונהואז נתקע את שניהם ביחד נפעיל מזגן על 30 או 40 מעלות יורידו בגדים ואנג'ל יש חולשה לקוביות נייל לא יצליח להחזיק מעמד יותר וינשק אותה סוף סיפור."היא אמרה "בואנה תירעי את הגאון שצמח לנו כאן"הוא אמר ונשק לראשה "כן ואם זה לא יצליח?"שאלתי "אין סיבה שזה לא יצליח הרי הם מתים אחד על השני"לואי אמר "יאאלה מתחילים"אביה אמרה
~נקודת מבט לואי~
הלכתי לנייל הכול כבר מתוכנן אין סיבה שזה ישתבש הוא בהה באנג'ל שהיא הולכת לאמנדה סם ואביה קרצתי לאמנדה והיא הבינה שהיא עוד מעט צריכה להתחיל לפעול "נייל"אמרתי הוא לא ענה הוא המשיך לבהות "נייל" אמרתי שוב הוא עדיין לא ענה "ניייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייל"צרחתי כול הבית הסתכל עליי"מה אתם רוצים ?! תחזרו לעיסוקים שלכם כולם"אמרתי "אני שומע אותך טמבל למה אתה צריך לצרוח?!"נייל אמר "כן אז מה אמרתי?"שאלתי "לא יודע לא שמעתי.."הוא אמר "אתה טמבל אתה יודע?! בוא בוא איתי רגע"אמרתי לו ומשכתי אותו לשירותים "לואי אני יודע שאני דורש אונס אבל אני לא רוצה איתך אני רוצה עם אנג'ל"הוא אמר "חחחחחחחחחח… לא מצחיק"אמרתי "תעלה רגע לעליית הגג תוריד לי את כול הגיטרות משם"אמרתי "טוב"הוא אמר ועלה למעלה ירדתי למעלה וסימנתי לאמנדה עם האצבע להתחיל
~נקודת מבט אנג'ל~
"אווי תודה נייל אתה ממש חמוד"אמרתי ונשקתי ללחיו הוא התחיל להסמיק ראיתי שהוא הסמיק הלכתי לסם והארי ניסיתי לרפא את הרגל שלה היא נאנקה מכאבים "סם אני לא יכולה לראות אותך ככה אל תבכי כי אני לא יצליח לרפא אותך"אמרתי לה "ליאם לך תביא מהמטבח משהו מעץ כדי שהיא תנשך אותו"אמרתי שוב הארי לא עזב אותה לשנייה "אוומיגד יש לה כדור שם"אמרתי כשראיתי כדור כזה לאחר שניקיתי לה את הדם מהרגל "ירו בך?"זאיין שאל היא הנהנה "הנה זה"אמר "סם תנשכי את זה"אמרתי ותקעתי לה את זה בפה "אביה תביאי פינצטה"אמרתי והיא רצה להביא ידיי היו מלאות בדם "תגידי את מטורפת?! תביאי אותה לבית חולים!"הארי אמר והתחיל לבכות "אין זמן היא תאבד דם"אמרתי החזקתי ברגלה "זאיין קח את הפינצטה ותוציא לה מהרגל זה לא יכאב לך סם"אמרתי לה "למה דווקא אני?!?!"הוא אמר ונאנח "בספירה שלי 1,2,3"אמרתי והוא הוציא את הכדור תוך שניה "זהו"אמרתי "אנג'ל אני חייבת לך"היא אמרה וחיבקה אותי "שמעי….. סתם סתם את לא חייבת לי כלום באמת"אמרתי וקרצתי לה היא חייכה לי הארי נשם לרווחה הוא לא הפסיק לנשק אותה "ראשונה במקלחת"אמנדה אמרה "טוב…"אמרתי ולאחר כמה שניות "נראלך?!"אמרתי ורצתי למקלחת והיא גם כן התחילה לרוץ אחרי הגעתי לשירותים (זה שירותים פלוס מקלחת כזה) חסמתי את הדלת כי לא מצאתי את המפתח "תאכלי תחת"אמרתי לה הסתובבתי לאחור "אעאעאעאע אומייגד נייל!"צרחתי וקפצתי מבהלה