give your heart a break ~פרק 27~ ♥

~נקודת מבט אביה ג'ונס~
התכוננתי למקלחת אחרי יום עבודה מתיש. המלצרות גומרת אותי. לואי שכב על המיטה והתעסק באייפון שלו.
"בייב תזכירי לי מחר בבוקר להגיד לך משהו.. יש לי הפתעה בשבילך."
"מה זה?"שאלתי. אך הוא שתק. "ואם אני אבקש בנחמדות?"
"לא ולא" הוא אמר בחיוך ערמומי "תצטרכי לחכות למחר."
"נו בבקשה,"אמרתי במבט מתחנן.
"יודעת מה? תיכנסי להתקלח וכשתסיימי אני אגיד לך."הוא אמר לי ונכנסתי למקלחת. ניסיתי להעלות במוחי רעיונות למה שהוא רוצה לעשות לי הפתעה.
אני לא אצליח לנחש אף פעם. לואי אדם יצירתי. הוא חושב מחוץ לקופסא. החשיבה שלי לפעמים כל כך מקובעת ואני לא מצליחה לפרוץ החוצה.
מצאתי את עצמי תוך 10 דקות בחוץ.
בחיי שזו המקלחת הכי קצרה שעשיתי אי פעם מרוב הסקרנות.
"עכשיו תגיד לי," אמרתי תוך כדי שנכנסתי לחדר שלנו. יצאתי מוכנה ואפילו לבושה.
הסתכלתי על המיטה שלנו וראיתי את לואי ישן.
"איך אתה אוהב."רטנתי בעצבים ונכנסתי לישון על ידו.
~נקודת מבט ליאם פיין~
כבר כמה לילות שהשינה שלי קלה. אני לא מצליח להירדם כמו שצריך. אני קם כמעט כל 3 שעות או לשירותים, או למטבח לשתות. כל העניין הזה מתחיל להימאס עליי.
העפתי את השמיכה מעליי בעצבים וירדתי ללמטה בשקט על מנת לא להעיר את כולם.
מה שמעצבן יותר זה שאני לא יודע מאיזה סיבה זה מגיע.
לא אכחיש שהראש שלי לא טרוד במחשבות כל הזמן, אבל עד כמה זה משפיע על השינה?
פתחתי את המקרר ולקחתי את הקנקן של המים מזגתי לכוס שלי. באתי לעלות חזרה לחדר אבל שמעתי משיכת אף של מישהו. מישהו בוכה. התקדמתי בעקבות הקול. זאת הייתה אמנדה.
עמדתי מאחוריה לכמה דקות- מתלבט אם לגשת בכלל.
"אמנדה?" שאלתי. היא מיד ניגבה את עיניה. היא הסתובבה אליי.
"מה אתה עושה ער?" היא חייכה חיוך מזויף. עיניה היו אדומות. גם אם ניסתה להסתיר שבכתה היא לא יכלה.
"אני לא-" אמרתי אבל קטעתי את עצמי באמצע. הבנתי שלא אני העיקר כאן. "מה קרה?" שאלתי והתיישבתי על ידה.
"עזוב, סתם משהו בקטנה." היא אמרה. היא דאגה להשאיר את החיוך המזויף שלה על הפנים. לא נפלתי לזה.
"את יכולה לספר לי." התעקשתי.
"זה סתם, מחשבות שרצות לי בראש. זה טיפשי." היא אמרה ניגבה שוב את עיניה. הבטתי מה במבט שדורש לדעת מה קרה. אחרי כמה זמן של שקט היא החלה לדבר. "סתם.. פשוט.. מאז שאנחנו כאן אני מרגישה לבד. כל אחת מהחברות שלי יש לה מישהו. ושלא תבין אותי לא נכון- אני הכי מפרגנת להן בעולם. הן מדהימות, והבנים באמת באמת זכו. אבל אני מרגישה שיש להן פחות זמן אליי. ושוב- זה הגיוני ממש. אבל עדיין.. אלו המחשבות האגואיסטיות שלי. בסופו של יום אני מרגישה לבד."
הבטתי בה. היא נראתה שבורה. היא כל כך ניסתה לא להגיד עליהם דברים רעים בפני. היא כל כך רגישה ואכפתית.
היה בי משהו כל כך שבור מלראות אותה ככה. הלוואי והיית יודעת שאני אוהב אותך ושאיתי את לא תהיי לבד.
עברה בי איזה מחשבה. אני לא יודע אם זה קשור לשיקול דעת הגרוע בשעה הזו של הלילה או שתת המודע שלי מתריע לי מה נכון לעשות.
מבלי ששמתי לב ומבלי ששלטתי בעצמי- נישקתי אותה. התת מודע ניצח.
ידעתי שיש מצב שאני אתחרט על זה, אבל לא היה לי אכפת. הנשיקה שלנו הייתה עזה וחצופה, ממקום של כאב- אך יחד עם זאת עדינה.
השפתיים שלה נישקו את שפתיי בכאב. הרגשתי את זה.
לפתע היא הניחה יד על החזה שלי והרחיקה אותי ממנה.
הייתי מבולבל.
"ליאם, אני לא צריכה שתרחם עליי." היא אמרה. הבטתי בה ושוב בלי לשאול נישקתי אותה.
~נקודת מבט אמנדה ברוק~
הלכתי בצעדים מהוססים לחדרו של ליאם. הלילה הזה היה כל כך מוזר. עד אותו הלילה לא ידעתי מה אני מרגישה לליאם. יותר מזה- לא ידעתי מה הוא מרגיש אליי. כשהוא נישק אותי שוב, הבנתי שזה לא היה מתוך רחמים. הוא מרגיש אליי גם משהו.
סיימנו את המקרה בצורה מאוד מוזרה ומובכת ולא היינו בעמדה של לדבר על הדברים. אחרי חשיבה שעשיתי עם עצמי החלטתי שאני לא מוכנה שזה יישאר פתוח ככה. אנחנו חייבים לדבר על זה. אם לא- אנחנו נתעלם אחד מין השנייה מרוב המבוכה.
פתחתי את הדלת שמעט הרעישה אך לא העירה אותו.
התיישבתי על מיטתו
"ליאם."טלטלתי אותו מעט. הוא היה נראה גמור מעייפות.
"כן?"הוא השיב והתרומם. "אמנדה אממ.."הוא החל לגמגם וקצת התרחק ממני כשקלט שזו אני.
"אני..אני רוצה שנדבר על אתמול."אמרתי. "הדברים נשארו קצת לא ברורים, ומעורפלים. אני צריכה לדעת מה קורה.
"אני יודע. לא הייתי צריך לנשק אותך. אני פשוט כבר הרבה זמן מרגיש אלייך דברים שאני לא יודע להסביר. בהתחלה חשבתי שזה הדלקות קטנה שתעבור, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שאני לא מצליח להרפות את המחש-" הוא אמר. קטעתי אותו עם נשיקה. תחילה הוא היה מופתע. הוא הניח את כף ידו על פניי כדי לייצב את ראשי.
"זה מה שאני חושבת." אמרתי וחייכתי.

-הגרסה הישנה-

"זאיין אני רוצה לדבר איתך"אמרתי לו "כן בטח"אמרתי לו והוא קם מהספה והתיישב לידי במיטה "בגלל שאתה יקר לי מאוד ומאוד חשוב לי אני רוצה להגיד לך משהו אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בנייל"אמרתי לו והשפלתי מבט "מה?!"הוא אמר "כן אני מצטערת אני רוצה שנשאר החברים הכי טובים שבעולם באמת היה לי כייף איתך אתה בחור מדהים לא יכולתי למצוא אחד כמוך אבל אני מרגישה שזה טעות לשנינו"אמרתי "לא זה לא טעות אני לא אתהבתי באף אחת שמרתי את אהבתי רק לך אני לא מספיק לך?"הוא שאל והתחיל לבכות "זאיין אני לאטיפשה אני רואה איך אתה בוהה בשירז אני יודעת שקורה שם משהו אל תכחש בבקשה"אמרתי והתחלתי לבכות והוא לא אמר כלום כי הווא ידע שאני צודקת בקשר אליו ואל שירז"אני לא ועת עלייך אני רק רוצה שנשאר החברים הכי טובים בשבעולם בסדר"אמרתי והוצאתי חיוך קטן מתחת לכול הדמעות הוא גם הוציא חיוך והתחבקנו "אני אוהבת אותך הכי שבעולם"אמרתי לו "גם אני אותך"הוא אמר ןניגב את דמעותיו יצאתי מהחדר הלכתי לשירותים פתחתי את הדלת"אוי סליחה אמרתי סגרתי את הדלת במהירות "זה בסדר את יכולה להכנס אני רק מצחצח שיינים"הוא אמר ופתחתי את הדלת ניגבתי במהירות את הדמעות כדי שלא יראה שבכיתי סגרתי את המכסה של האסלה והתיישבתי עליו "אנג'ל למה העיינים שלך אדומות בכית?"הוא שאל וניגב את פניו "לא לא"אמרתי ואחרי שנייה בדיוק פרצתי בבכי התישבתי על הריצפה ליאם התיישב לידי וחיבק אותי נשענתי על חזהו ובכיתי לתוכה על החולצה של ליאם היו כתמי מים בגלל דמועתיי "סליחה"אמרתי וניגבתי את דמעותיי "כולה מיים,את רוצה לספר לי מה קרה ?הוא אמר וא שיחרר את החיבוק כמה הייתי צריכה כזה עכשיו "אני וזאיין נפרדנו"אמרתי "למה?"הוא שאל "כי אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בנייל והוא בשירז"אמרתי "באמת?"שמעתי קול פתחתי את הדלת כדי לראות עם מישהו מאזין לנו לא ראיתי אף אחדראיתי את ליאם מנתק מהר את הטלפון משיחה "מי זה היה שאלתי וניסיתי לחטוף את הטלפון מידו לא הצלחתי יאם אם אתה לא מביא לי עכשיו אני ירביץ לך עם כף"אמרתי לו "רק לא כפות הוא אמר זרק לי את הטלפון לידים וטס לבחוץ נכנסתי לשיחות אחרונות "אבא ,אמא רגע זה של אתמול נכנסתי להיום שיחה אחרונה מנייל"פאאאאאאאאאאאאאאק!"צעקתי
"סם הלפ מי!!"צרחתי בכול הבית ירדתי לסלון היא ישבה שם עם הארי והתמזמזה איתו "היי הארי אני צריכה אותה שנייה אני מחזירה"אמרתי והפרעתי להם באמצע הנשיקה ומשכתי אותה לבחוץ להארי היה פרצוף של שוק כזה והיא עשתה של אין מה לעשות "סם הלפ מיי המצב על הפנים אני במשבר!!"אמרתי וטמנתי את ראשי בתוך בירכיה "מה קרה?"היא שאלה והרימה את ראשי מבירכיה "נפרדתי מזאיין בגלל שאני מתחילה להתאהב בנייל אני לא רוצה שהוא יסבול ודיברתי עם ליאם והוא שמע את זה ואני מתה עכשיו"אמרתי הכול בנשימה ארוכה "מה כול כך רע בזה שהוא יודע?"היא שאלה "כי אם הוא לא מרגיש ככה כמוני ואני סתם יפגע"אמרתי "תגידי יש לך שם חיים?"היא אמרה והצביעה על ראשי "היי זה לא הזמו לרדת עליי אני צריכה תמיכה"אמרתי "איך אפשר שלא לרדת עלייך? יצאת כול כך סתומה הרגע אין אחד שלא יודע שנייל מאוהב בך איך את לא ראית איך הוא דפק לך פרצופים שהתנשקת עם זאיין למה את חושבת שהוא לא דיבר איתך כול כך הרבה כמו פעם למה את חושבת שהוא הביא את הבחורה הזאת? כדי שתקנאי ולמה את חושבת שהוא פגע בך ביום ההוא כי הוא היה עצבני על זאיין כי הוא אמר שהוא אוהב אותך"היא אמרה כיאלו זה מובן מאליו "יא חארות למה לא אמרתם לי?סתם פגעתי בו !!"אמרתי " הוא ביקש לא להגיד"היא אמרה "תודה ממש עזרת לי אין עלייך בעולם!"אמרתי וחיבקתי אותה "עכשיו אני יכולה להמשיך את מה שהתחלתי עם הארי ומישהו עצר אותי באמצע?"היא אמרה בטון עצבני "מישהו הפריע לך באמצע נשיקה אוי זה ממש לא יפה"אמרתי בתמימות אבל עם חיוך ערמומי נכנסנו שניינו "הארי הנה היא קח אותה"אמרתי והושבתי את ם ונתתי להארי שתי כאפות שטות כאלה על הפנים בעדינות הוא רק חייך אליי הלכתי למטב ואז חזרתי אחורה והפרעתי להם שוב פעם בנשיקה הם הסתכלו עליי בפרצוף כזה של 'מה עכשיו?!' "תתגלח"אמרתי והמשכתי ללכת "אבל התגלחתי היום"הוא צעק לי "לא מספיק טוב"אמרתי לו בלי להסתכל עליו אפילו "היי לואה מה אתה אוכל?"שאלתי והתיישבתי לידו "סלט גזר"הוא אמר "תביא קצת"אמרתי לו ולקחתי את הכף מידו והתחלתי לאכול "טוב את יכולה להגיד לי לפנייזה שאני יכין לך"הוא אמר ולקח עוד כף ואכל איתי "לא עווד פעם כפות נו באמת"ליאם אמר (מי שזוכר מהסירטון המצויר שלהם עם הכפות ועם ליאם אז אני עושה את זה עכשיו:))והלך בעצבים מהמטבח "נו טוב.."לואי אמר והמשיך לאכול "מממ ממש טעים הסלט"אמרתי "זה בנוסח 'לואי טומליסון החתיך'"הוא אמר גאווה "ממש לא עפת על עצמך כרגע"אמרתי לו
~נקודת מבט אביה~(קצר)
לקחתי את המגבת ואת הבגדים שלי מהארון ואז לואי אמר "אביה מחר תעירי אותי ב7 יש לי הפתעה בישבילך" ונכנס למיטה "מה זה?"אמרתי בקול של ילדה קטנה "לא לא לא ולא"הוא אמר בחיוך ערמומי "נו בבקשה"אמרתי ועשיתי פאפי פייס"יודעת מה תיכנסי להתקלח ואני יגיד לך"הוא אמר לי ואני נכנסתי למקלחת עשיתי אותה מהר כדי לדעת לאחר חמש דקות יצאתי לשם שינוי "נו לואי אני מוכנה אמרתי ופתחתי את הדלת של החדר שלנו והוא נרדם "יופי כמה מתאים לך!!"אמרתי ונכנסתי לישון
~נקודת מבט ליאם~חדש:)
"לא לא אל תאכלו אותי עם הכפות האלו"אמרתי כשאני חולם שאביה לואי אנג'ל סם זאיין הארי נייל ואמנדה אוכלים אותי עם כפות כיאלו אני קורופלנקס התעוררתי בבהלה "זהו עכשיו אני מעיף את כול הכפות האלה מהבית"אמרתי קמתי מהמיטה בשקט בשקט כדי לא להעיר את כולם פתחתי את המגרה לקחתי שקית אשפה ענקית ושפכתי לשם את כול הכפות קשרתי אותה והתגנבתי בשקט לסלון "ומה אתה עושה ער עם שקית גדולה יחף עם בוקסר?"שמעתי קול מאחורי "אמנדה?מה את עושה ערה עכשיו?"שאלתי "אני שאלתי קודם"היא אמרה בחיוך מנצח "אני זורק את כול הכפות האלו"אמרתי "ולמה את עושה את זה?"היא שאלה "כי יש לי סיוטים בגללם כשהייתי קטן התעללו בצבים שלי והרביצו להם בכפות ועכשיו יש לי פחד מכפות"אמרתי בשיא הרצינות "חחחח"אמנדה צחקה בלי סוף "היי למה את צוחקת אני מספר לך פה על משהו מאוד אישי וסגור מפניי אנשים"אמרתי בפרצוף נעלב "אתה חמוד אתה יודע?"היא אמרה "באמת?"שאלתי אותה והנחתי את השקית על הריצפה "כן אתה מיוחד וזה עושה אותך חמוד כול כך"היא אמרה וחייכה את חיוכה המתוק הזה שחשף טור של יש של שייניים לבנו ת,זה שרציתי שישאר על פרצופה תמיד בכול רגע "אמנדה סליחה אני לא יכול להתאפק יותר"אמרתי ונישקתי אותה נשיקה עזה אבל עדינה לאחר שניות ברחתי והסתגרתי בחדר שיחזרתי את הרגעים האלו לא רציתי שישכחו אי פעם לא רציתי שהטעם של הליפסטיק שלה ימחק מפי אין אני המאושר באדם חשבתי לעצמי ונירדמתי במחשבות עליה .
~נקודת מבט אמנדה~חדש:)
הוא ברח והשאיר אותי בלי מילים עליתי למעלה כי שכחתי מה רציתי בכלל ולמה ירדתי מחשובותיי היו עסוקות רק בו עברתי דרך חדרו הצצתי דרך הפתח הקטן בחדר ראיתי אותו ישן הוא כזה מקסים נכנסתי ונתתי לו נשיקה קטנה על המצח כיסיתי אותו עד הסוף וסגרתי את הדלת הלכתי למיטה שלי חשבתי רק עליו ועל הנשיקה שלו אין אני המאושרת מבני האדם חשבתי לעצמי וכך נירדמתי במחשבות עליו .
#בבוקר# (המשך נקודת מבט של אמנדה)
הלכתי לחדרו של ליאם התיישבתי על מיטתו והערתי אותו "היי ליאם"אמרתי וניערתי אותו "אהה?"הוא אמר וקם "אמנדה אממ.."הוא אמר וקצת התרחק מימני "אממ אני רוצה לדבר על אתמול"אמרתי "אהה כן אממ אני ממש מצטער לא הייתי צרי…."הוא אמר וקטעתי אותו עם נשיקה כבר ממש לא הפריע לי הקטע שיש לו ריח מסריח מהפה…
~נקודת מבט אביה~
"לואי"אמרתי וניערתי אותו "לואי!!"אמרתי וניערתי אותו יותר חזק "לואי אם אתה לא קם אני זורקת את כול הגזרים מהבית"אמרתי ידעתי שהוא יקום אחרי המשפט הזה "לאא רק לא הגזרים!!"הוא אמר וקם במהירות מהמיטה "אני לא יכולה לחכות אתה אמרת שהיום יש לי הפתעה"אמרתי "אהה תביאי לי אתה הארנק שלימהחדר של הארי"הוא אמר לי ורצתי לחדר של הארי להביא את הארנק הארי היה ער הוא ראה טלויזיה עם סם בספה "היי"אמרתי ולקחתי את הארנק של לואי מהשידה"וביי"אמרתי וסגרתי את הדלת רצתי בחזרה לחדר "נוו"אמרתי הוא פתח את הארנק והוציא שתי ניירות "וואו נייר"אמרתי מבואסת "לא זה לא נייר זה שתי כרטיסים לצרפת"הוא אמר לי "גאאד לואי תודה"אמרתי וקפצתי עליו בחיבוקים ונישקתי אותו בכול מקום בפנים "טוב טוב לא צריך להגזים כולה כרטיסים לצרפת"הוא אמר "למה אתה כול כך מדהיים?"אמרתי ונישקתי אותו "לא יודע תישמעי כנראה שככה נולדתי זה בגנים את תדעי כשתכירי את ההורים שלי"הוא אמר "אני הולכת להכיר את ההורים שלך?"שאלתי "כן"הוא אמר וחייך את חיוכו המדהים "יוואו אני כול כך מתרגשת!!"אמרתי "בואי נלך לאכול משהו אולי זה יעבור לך"הוא אמר "חח בוא"אמרתי ויצאנו יד ביד הלכנו ופתאום אנחנו קולטים את ליאם ואמנדה מתנשקים נעצרנו הסתכלנו עליהםע שהם הפסיקו וברחנו למטה נכנסנו למטבח היה שם פתק מאנג'ל ובו היה כתוב 'היי לואי ואביה'קראתי "איך היא יודעת שאנחנו נתעורר ראשונים?"אמרתי ולעצמי 'לואי אמר לי שאתם קמים מוקדם את יכולה להרגע אני לא מגדת עתידות' היא כתבה "עכשיו הכול ברור"אמרתי 'יש לכם שם ביצת עין על הצלחת לואי הפעם זה בנוסח של:אנג'ל לנסיאן החתיכה;) אני בעבודה בתאבון אנג'ל x'לקחנו את הביצת עין והתיישבנו לאכול אמנדה וליאם ירדו במדרגות ואני ולואי התחלנו לצחוק בקול רם "הכול טוב?"אמנדה שאלה ולקחה ביצת עין לצלחת "כן כן"אמרתי והסתכלתי על לואי ושוב פעם נקרענו מצחוק "יש בדיחה שאתם רוצים לחלוק אותה איתנו שאתם צוחקים כול כך הרבה?"ליאם אמר "כן כן אני יספר לך הכי מצחיק שתשמע אי פעם"לואי אמר "נו .."ליאם אמר "אמנדה וליאם ביחד"הוא אמר ונקרענו מצחוק "למה מה מצחיק?"הוא אמר ועשה פרצוץ עצוב כזה "כי אתה רגיש כזה ואמנדה אוהבת יותר גברים כאלה אתה יודע.."אמרתי לו "כן אבל הפעם זה שונה "היא אמרה והתיישבה לידו ונתנה לו נשיקה בלחי והוא נישק אותה בפה בחזרה