תהנו ושבת שלום:)
3 תגובות ממשיכה<

Heart Attack-פרק 6

19/07/2013 744 צפיות 4 תגובות
תהנו ושבת שלום:)
3 תגובות ממשיכה<

יופי מה אני עושה עכשיו?
קיבלתי 2 סטירות ביום אחד.
איבדתי את 2 אהבות ביום אחד.
הרסתי את חיי האהבה שלי ביום אחד.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת המבט של קרטר:
אני לא מאמינה..
הוא רצה להתחיל איתי שיש לו חברה..
רצתי לחדר שלי פתחתי את הדלת והתחלתי לבכות בקול חירש.(תזכורת:היא לא יכולה לדבר)
פתאום משהו נכנס לחדר שלי.
וזה היה ליאם.
שיט! שכחתי לנעול!
"קרטר רק אם תקשיבי לי!"הוא אמר.
פשוט התעצבנתי!
הרגשתי את הכעס יוצא החוצה ואז שמעתי את ליאם צורח ועל הרצפה.
לא יכולתי לעמוד במראה ובאתי אליו למרות שאני עדיין כועסת עליו.
ליטפתי לו את הלחי ואז הוא פתאום פתח את העיניים ואמר לי:
"אני יודע שאת כועסת עלי אבל את לא צריכה לעשות את זה!"
לחקתי מיד את המחברת ואת הטוש וכתבתי:
"את מה?! מה עשיתי לך?!"
"יצאו מהראש שלך מן כאלה גלים של אויר שהתקדמו לעברי ממש מהר! מזה אמור להיות?!"
"אני לא יודעת… ליאם תעמוד בפתח החדר שנייה…"כתבתי
"טוב אבל תקשיבי אני אומר לך שאת רק צריכה להקשיב לי…" הוא אמר ונעמד ליד הדלת מסביר ומסביר משהו שאני לא הקשבתי לו.
"נו אז את סולחת לי?" הוא אמר.
לא עניתי ותרקתי לו את הדלת בפרצוף.
ישבתי על המיטה וחשבתי לעצמי מחשבות כמו 'איך זה אפשרי?' 'יש לי כוחות?'
ורק אז נזכרתי במה שקרה עם זאיין….
פלאשבק*
עמדתי מול הדלת של זאיין ושמעתי קולות ולא הבנתי מאיפה הם באים….
חזרה למציאות*
אני קוראת מחשבות? לעעע….. לא אשפרי..
או כן?
או לא?
אוףףף לא יודעת!
לקחתי מחברת והתחלתי לחשב.
כן,כן אני תולעת ספרים וחשבון…..
כאילו אני שונאת חשבון אבל אני טובה בו.
המתמטיקה אוהבת אותי אבל אני לא אוהבת את המתמטיקה…
חחח
אז קיצר התחלתי לחשב והגעתי למסקנה שנכנסו לי חומרים ביולוגיים לגוף בגלל השריטות.
אז התחלתי לצאת.
הצצתי למסדרון וראיתי שליאם כבר לא שם.
אבל שמעתי קולות המחדר של ליאם כמו:
'אוי מה עשיתי?' 'איבדתי את דניאל ואת קרטר' 'לעולם לא אתהאב שוב!' ועוד כאלה…
הם לא היו חזקים הם היו כאלה חלשים עם הרבה הד כזה..
אלה מחשבות של ליאם!
אוי מסכן…
אבל אני לא סולחת לו!
בכול מקרה,רצתי לחדר של נועה(כן,כן היא עברה לגור פה לשבוע ואז היא חוזרת לישראל..)
היא הייתה שם מסדרת את החדר שלה ואז ראתה אותי ושאלה אותי מה קרה והכול.
סיפרתי לה מה קרה וגם הראתי לה את החישובים שלי.
"אני לא מאמינה…." היא אמרה
הראתי לה את הכוחות שלי.
גרמתי לעפרון להתעופף.
ואז פתאום,כשהחישובים על הרצפה שכול דביל יכול לשים לב ושהעיפרון עדיין באויר,
זאין מצא אחלה זמן לבקר את חברה שלו,נועה.


תגובות (4)

סיפור מגניב!!!!!!!!!!!!!

19/07/2013 08:21

המשך!

19/07/2013 08:41

תודה לכןן!
ועוד תגובה אחת לא כולל זאת…
ועוד תגובות אם כבר…
לא רק אחת..
חחח:)

19/07/2013 08:48

תמשיכי

11/11/2013 06:38
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך