I love you? פרק 8- רדו לרציתי להוסיף

פרק 8:
-מנקודת מבט של ליאמו-
ראיתי את אלמה בחלוק ראיתי נרות ראיתי שוקולדים ראיתי שמפנייה והכל מסודר בצורה כל כך רומנטית פתאום אני שם לב את אלמה צועדת עלי בסקסיות אם נעלי עקב אדומות באה עליי ועדיין היית יותר נמוכה ממני היא סוגרת את הדלת ״ליאם״ היא לובשת לי באוזן אם קול מרוד ומתחילה לתת לי נשיקות קטנות בצוואר בזמן שאני מגמגם את שמה ״אאאללמה״ ״כן ליאמו?״ אמר בזמן שהיא צמודה עליי ״אני אוהב אותך״ אמרתי וחופן את הלחיים שלה ומצמיד אותן לנשיקה שלה חיכיתי יותר מעשור (עשרה שנים) היא נישקה אותי נשיקות קטנות והיתגרת בי לא יכולתי יותר ביקשתי אישור להיכנס לפיה ושם היתחולל מאבק כוחות של כל הרגשות של שנינו הלכנו אחורנית נפלנו שהיא מעליי לא עוזב את שפתייה לשנייה ואז היה לי אומץ לשאול ״מה יש מתחת לחלוק?״ ״רוצה לראות?״ ״כן״ אמרתי כולי מחויך בתנועה אחת חלקה היא הורידה את החלוק ונשארה עם בגדים סקסים בטירוף היא כל כך יפה היא עמדה על 6 ״אתה אוהב?״ ״ככככככן את.. כל כך יפה״ ״בוא תראה לי כמה״ ״בשמחה״ אמרתי ובמאית שנייה צרפתתי אותה צרפתית מתוקה ורכה אבל היא לא רצתה רך היא רצתה נועז כמו שאני רציתי היתנשקנו בלי סוף עד שהיא אמרה לי בין נשיקה לנשיקה ״למה אתה מחכה?״ ״את מוכנה?״ ״יותר מאי פעם!!!״ היא התחילה להוריד את החולצה שלי ונתנה לי נשיקות לאורך כל הבטן בזמן שאני גונח את שמה הרגשתי את כל אהבה שלה היא הורידה לי את המכנס ואת הבוקסר הצמוד שלבשתי היא הייתה מול פניי ולא יכולתי יותר נישקתי אותה ונשכתי את שתפתייה בזמן שהיתהפכנו הייתי מעלייה מוריד את מה שלבשה ומישמה הכל היתגלגל ללילה ארוך ומענג!
-מנקודת מבט של אלמה-
קמתי בבוקר הייתי מחובקת בזרועותיו של ליאם אהבת חיי והעננים שהפצירו וניתבהרו עם שלר וקול כריזה קורא ״טיסה 105 למשפחת סאני נוחתת בעוד כ-20 דקות נא להיתארגן ולחגור חגורות״
״ליאם קום ממי!״ ״למה?״ הוא שאל שפקח את עיניו איך הילד הקטן שאהבתי שקיבל 32 זריקות בערב ובבוקר שוכב עכשיו ליידי אחרי לילה סוער ״כי צריך לקום להיתארגן וללכת לחגור חגורות כי עוד 10 דקות נוחתים!״ אוקיי״ הוא אמר ולבש את בגדיו אני לבשתי שימלה פירחונית ונעלי אולסטר אדומות הלכנו למקום של הישיבה בשביל לשים חגורה ועוד פעם שמעתי בזמן שאני חוגרת ״נא להדק חגורות…״ ״שתוק כבר!״ אני ונועה צעקנו ביחד מסתבר שהעוזר של הטייס שמע ואמר ״בסדר שתקטי כולנו צחקנו נקראנו מצחוק עד שלא שמנו לב שכבר נחתנו הלכנו לעבר שדה התעופה (הרחבה שבא מחכים למטוסים) והלכנו למתקן הזה של התיקים לקחת את המזוודות…