It's never to late -הקדמה-

" אז הכניסה חינם?" שמעתי את אחד מהאנשים, יותר נכון נערים, בתור הארוך למועדון החדש שנפתח. "כן לכבוד הפתיחה החגיגית" נערה בלבוש חושפני אמרה. ראשי כבר היה מסוחרר מכמות האלכוהול ששתיתי לפני ההגעה שלי לכאן, לא היה משנה לי שאסור לי, במיוחד עכשיו.
לא בדקו אף אחד היום. הרשו לכולם להיכנס. נדחפתי לתור מאחורי אותם האנשים, היתרון בלהיות קטנה משתלם כרגע. נכנסתי למועדון והאורות המעוממים בשלל צבעים עיוורו זמנית את עיניי. הלכתי לבר. "תביא לי את המשקה הכי חזק שיש לך" אמרתי, זורקת את השטרות על הדלפק "מתוקה, בת כמה את?" הוא שאל בהתנשאות. "18". שיקרתי. טוב נו 17 זה לא ממש רחוק מ18. הוא חייך והחל להכין לי משקה כלשהו. תוך שניות מעטות המשקה היה מולי, התיישבתי על הכיסא הגבוה של הבר ושתיתי את המשקה בשלוק אחד גדול, הוא היה מתוק ומר באותו זמן וממש חזק. הבקבוק שבו היה המשקה האלכוהולי שגנבתי ממיקודם כבר השפיע עליי. קמתי מהכיסא והתחלתי לרקוד כמו משוגעת. ראיתי בטשטוש. שנייה לפני שהתחלתי לראות במעורפל, בחור אחד העיף עלי מבט. ניגשתי אליו. נמרחתי אליו. רקדתי אליו כאלו אני איזו חשפנית. לא היה אכפת לי. באמת שנמאס לי כבר לשמור על עצמי. התנשקנו. ההוא נגע בכל גופי, הוא החזיק את ידו על הישבן שלי.
התחלתי לבכות. אני לא יודעת למה. האורות הסתחררו והמקום נהיה צפוף עוד יותר ממקודם. שמעתי צעקות, ידיים נוספות נגעו בי. הרגשתי שגופי נגרר. עיניי כבר לא יכולות להיפתח. גופי לא מקשיב למוחי, ואני מוותרת ושוקעת לשינה עמוקה.