Just Can't Let Her Go – פרק 11

נקודת מבטו של הארי:
הסתכלנו על נייל המבולבל מופתעים.
איך הוא לא זכר שהיום אנחנו נוסעים הביתה?
שנגמר סיבוב ההופעות העולמי ושאנחנו חוזרים הביתה, משהו שפינטז עליו במשך כל הסיבוב?
לפתע לוסי הגיחה מאחוריו וענתה לשאלותיי.
כמובן שהוא לא יזכור את זה כשהוא כולו שקוע באהבה שלו, אהבה שהוא יצטרך לעזוב כעת.
"היום חוזרים הביתה נייל, איך שכחת?" זאין ענה להבעתו של נייל שהחוויר כעת.
לוסי נראתה כאובה. אוי, מסכנה.
"הביתה?" נייל שאל בקול לא ברור.

נקודת המבט של אביה:
כבר שבוע שאני מנסה להבין מה הולך בחיי.
קודם לוסי נעלמה ופגשה חבר ילדות שעכשיו הם תקועים אחד בשני 24/7.
אני ושירה מתחברות לשתי הבנות – תהל ולירון.
אני, שירה ולוסי מוצאות עצמנו בתוך החבורה הזאת.
אני מוצאת את עצמי מפתחת רגשות לאומן בינלאומי, שלא מדבר בשפה שלי ועוזב היום.
מעניין איך לוסי מגיבה לזה…
רטט מורגש בכיסי בעודי הולכת אל תחנת האוטובוס.
'הנעלמת מתקשר/ת' מופיעה על המסך, אני מחייכת מעט בעצב על הכינוי החדש של לוסי ומגכחת על כך שבדיוק חשבתי עליה.
"הלו?" אני פולטת אל תוך המכשיר ומתיישבת בתחנה.
"אממ… מה הסיכויים שאת נוסעת איתי לאירלנד למשך שבוע?" היא שואלת בהיסוס ואני קופאת במקומי.
אחרי מספר שניות אני מוצאת את עצמי מוקפת בזוגות עיניים שמוסטים לעברי בגלל הצרחה שצרחתי על לוסי.. אופס?