Live movie- פרק עשרים ושש

לפני שאני מתחילה.. לא הייתי כמה ימים באתר ויש לי מלא פרקים להשלים אז יש מצב שהפרק יהיה קצת קצר, אוהבת ♥♥
*מנקודת מבטה של וונדי*
'למה עשיתם את זה?' כתבתי לילדה ששאלה אותי בוכה.
"אני ממש מצטערת ותביני שאני לא כמוהם, הם מגעילות אני מודה, אבל אני חייבת להיתקע איתם ו.." אמרה בוכה.
'זה בסדר ואיך קוראים לך?' כתבתי.
"מריאנלה ואת וונדי נכון?" שאלה והנהנתי לחיוב.
'אין לך שם חיבה קצר?, מריאנלה זה ארוך!' כתבתי.
"יש לי אחד, שרק בן אדם אחד היה קורא לי ככה" אמרה בוהה ברצפה.
'מי ולמה את יותר לא משתמשת בו?' כתבתי.
"לואי, לואי טומלינסון…" אמרה.
'לואי? מה איך?!' שאלתי מופתעת.
"היינו חברים בתיכון… שנתיים! והוא לא זוכר אותי!" אמרה עצבנית.
'אני בטוחה שהוא יזכר מתישהו, טוב סורי אבל אני חייבת לרוץ לבנים' כתבתי לה וחיבקתי אותה. היא הביאה לי את המספר שלה ואני את שלי והלכתי לבית של לואי. נכנסתי לבית וליאם וזאין נגלו מולי בסלון.
"היי וונדי" אמר זאין וחייך לעברי.
"שקט! אני רואה בובספוג!" צעק ליאם ודחף את זאין. 'זה משהו שאני לא רגילה אליו' חשבתי לעצמי.
"הארי במקלחת" אמר זאין והלכתי לכיוון המקלחת. לפני שנכנסתי שמעתי את זרם המים נפסק ואיתו השירה של הארי (חחחח). נכנסתי פנימה הארי כיסה את חלק גופו התחתון בעזרת מגבת וחלק גופו העליון היה חשוף. הוא סידר את שערו את מול המראה, עמדתי מאחוריו.
"וונדי מה את עושה פה? התגעגעתי אליך" אמר וחיבק אותי. הרגשתי את שריריו קרובים לגופי. לא כתבתי לו משהו הוא כבר יודע מה אני רוצה להגיד.
"אה, אז ראית, אני מצטער אבל לא שהייתה לי בררה" אמר. חייכתי חיוך קטן והוא נישק אותי.
"אני אוהב אותך" אמר בלחש ונישק אותי שוב.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי.
"אני יודע" אמר צוחק "רגע מה?!" שאל לאחר כמה שניות.
"דיברתי!!!!!" צעקתי מאושרת.
"כן כן הבנו אבל לא צריך לצעוק" אמר זאין וחיבק אותי.
"סוף סוף" אמרה אביה וחיבקה אותי גם.
"מה פספסתי?" שאלה ג'מה.
"אני כאן" אמרתי.
"אני יודעת, רגע! את דיברת! דיברת!" צעקה וחיבקה אותי. הלכנו לסלון, ישבתי על רגליו של הארי בעודו מנשק אותי. דיברנו וצפינו בטלוויזיה עד שלפתע נשמעה חבטה.
"מה זה?" שאלה אביה.
"לא יודע, זה קצת מפחיד" אמר נייל.
"מאיפה זה?" שאלתי מפוחדת והארי חיבק אותי.
"לואי, איפה לואי?" שאל זאין לפתע.
"לואי!!!!" צרחו כולם ורצו לחדר שלו. מצאנו אותו על הרצפה ללא הכרה.