(סיפור על ג׳סטין ביבר שיניתי את השם עכשיו זה love is a strage thing) פרק 8

״היה כיף״ שניינו אמרנו באותו הזמן
התישבנו על החול מול השקיעה ואני הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו
״ניראה לי שאני צריכה ללכת״ אמרתי כשראיתי את ההודעה ששלחה לי אביגיל
״זוכרת שרצית להגיד לו שאת לא אהובת אותו באמת״
שיט מילמלתי ״מה״? שאל ג׳סטין ״כלום״ מיהרתי לענות
״שנילך״? שאלתי בחוסר שקט כול הנסיעה חשבתי מה אני. עומדת להגיד
״הגענו״ אמר ״מה כול כך מופתעת״? הוא חקר ״אהה לא סתם״
״טוב לכי להחליף בגדים ״ הוא אמר ״מה זאת אומרת נוסעים לעוד מקום״?
שאלתי ״כן״ הוא ענה
מנקודת מבטו של ג׳סטין
היא הלכה להחליף בגדים ושחכה את הטלפון שלה
שמישהו לא הפסיק לישלוח לה הודעות חשבתי שזה עיניין שלה
ועדיף שאני לא אקרא אבל זה היה כבר חשוד התקדמתי למכונית
לראות מי שולח לה את ההודעות אבל אז היא יצאה
חזרה לנקודת מבטה של בל:
״נו נפרדת מימנו כבר שלחתי לך מילירד הודעות״ תקפה אותי ״תרגעי אני מחליפה בגדים ויוצאת עליו״
״ניפרדתתתת מימנו יא סתומה״ צרחה עליי ״אביגיל אמרתי לך להרגיע אני יעשה את זה״
״תשבעי״ היא עצרה את דרכי ״נשבעתתת״ אמרתי ודחפתי אותה ויצאתי עליו
ככה:
http://www.polyvore.com/untitled/set?id=92275957
נקודת מבטו של ג׳סטין:
וא היא יצא עם בגדים כול כך שונים ממה שהיא לבשה בבוקר כמעת לא שברתי לה את הטלפון כשהיא יצאה ״אואוו איפה העקבים״ אמרתי בציניות ״אויי סתום״ היא ענתה
״מה אתה מסתיר״ היא התחילה לבדוק מה אני מחזיק מאחורי הגב
״זה הטלפון שלי״? היא חקרה אותי
״היי תביא לי את זה״ היא קפצה עליי הרמתי את הטלפון שלה ״בוא ניראה מה המטר שישים יכול לעשות״ היא התחילה לנסות להשיג אותו ״מטר שישים?!? אני מטר שבעים דפוק״
״מתקפת דיגדוגים״ היא צרחה והתחילה לדגדג אותי בבטן ״דייי״
צרחתי עלייה והרמתי אותה וחיבקתי אותה חיבוק דוב
״אני לא נושמת״ היא אמרה כשהיא בתוך זרועותיי
״לאן נוסעים״ היא שאלה ״הפעם זאת לא הפתעה לבית שלי״