Mad World – פרק 5

-נקודת מבט של שחף-
"שחף? את שם?" שמעתי צעקות ודפיקות חזקות של רום על דלת המקלחת, כנראה ששוב נרדמתי.
"כן אני כבר יוצאת" צעקתי חזרה.
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת קצרצרה.
"סופסוף!" רום נאנחה ונכנסה לחדר האמבטיה.
נכנסתי לחדרי וניגשתי לארון לבחור בגדים, עוד שעה וחצי הדייט עם המטריד.
אחרי כמה התלבטויות בחרתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=69893267
"שחף? חשבתי שלא רצית לצאת לדייט הזה" רום צחקקה והתיישבה על המיטה בוחנת אותי.
"אני לא" עניתי בעצבנות.
"אז למה כלכך השקעת?" היא שאלה בקול מתגרה ומעצבן.
"אני משקיעה ככה לכל הדייטים שלי" עניתי במהירות בלי לחשוב.
"להזכירך הדייט האחרון שלך היה בערך לפני שלוש או ארבע שנים, וזה לא הסתיים טוב, זוכרת?" היא רעננה את זכרוני בדיוק בדבר שלא רציתי לזכור.
"לצערי כן" אמרתי והתיישבתי לידה.
"יאללה נו בואי למטה, עוד מעט ליאו צריך לאסוף אותך" היא קמה והושיטה את ידה לכיווני.
לקחתי את ידה וקמתי מהמיטה הולכת בעקבותיה למדרגות, "אה וזה לואי, לא ליאו" אמרתי והיא גילגלה עיניים כתגובה.
עבר הזמן די מהר, אני ורום ישבנו בסלון ודיברנו.
"אני חושבת שהוא הגיע" רום אמרה ובחנה את המכונית שבדיוק נכנסה לחנייה של בתינו.
"כן, זה הוא" התקדמתי ליציאה מהבית.
"בהצלחה" היא חיבקה אותי ויצאתי.
הגעתי למכונית, לואי יצא ופתח לי את הדלת.
"תודה" אמרתי ונכנסתי למכונית והוא מיד אחריי.
"הרשי לי לציין שאת נראית מדהים" הוא קרץ לי.
"תודה,גם אתה נראה לא רע" אמרתי וחגרתי את חגורת הבטיחות.
הנסיעה הייתה קצרה אך לוותה בשתיקה דיי מביכה.
"הגענו" לואי הכריז וניגש לפתוח לי את דלת המכונית.
הוא ממש ג'נטלמן, גם כשהוא אסף אותי, גם עכשיו.. אולי ייצא מזה משהו.
לא! שחף? זאת את? מזה המחשבות האלו?!
יצאתי מהמכונית וסידרתי את שמלתי שהתקפלה מעט במכונית.
"בואי" הוא חייך ושילב את ידו בידי, לא יודעת למה אבל משהו בי אמר לי להיפתח קצת, שילבתי את ידי בידו.
נכנסנו למסעדה די מפוארת, הרבה זמן לא אכלתי באחת כזאת.
"טומלינסון, שלוחן לזוג" הוא אמר למארחת, לא כלכך הקשבתי, הייתי עסוקה במסעדה, היא הייתה כלכך יפה, אבל היא מתאימה לאווירה אחרת, לאווירה של זוג שנמצאים ביחד כבר תקופה, או סתם לזוג מאוהב.
הגענו לשולחן שלנו שאגב היה ערוך בצורה מדהימה!
"שבי" לואי הצביע על הכיסא, התיישבתי עליו והוא קירב אותי, בדיוק כמו שרואים בסרטים.
"תודה" אמרתי והפעם עלה על פניי חיוך אמיתי.
"זה החיוך הראשון שקיבלתי ממך הערב" הוא צחקק.
חייכתי במבוכה.
מה קורה לי? אני לא מחייכת במבוכה, זה פשוט לא אני!

-נקודת מבט של יובל-
נכנסנו למסעדה ענקית הממוקמת באמצע לונדון.
"ואו! זה מדהים" חייכתי לליאם.
"תודה, אני בחרתי בעצמי" הוא צחקק לעצמו.
התיישבנו במקומות שהוא הזמין לנו.
"חברה שלך בסוף יצאה עם לואי?" ליאם שאל בזמן שחיכינו למנות שלנו.
"לפי מה שהבנתי כן.. ואני עומדת לשלם על זה" אמרתי.
"למה לשלם על זה?" ליאם שאל בבלבול.
"כי שחף לא כזאת, היא גם לא רצתה לצאת איתו לדייט.." אמרתי.
"זה בסדר, אני בטוח שזה יסתדר, אני לא רואה דרך שאפשר לכעוס עלייך הרבה זמן" ליאם חייך אליי חיוך מושלם.
"תודה" חייכתי אליו חזרה.
סיימנו לאכול את האכול שהזמנו תוך כדי שליאם סיפר בדיחות, את האמת, לא כולן היו מצחיקות אבל היה כלכך כיף שלא משנה מה הוא סיפר צחקתי ממנו.
"בואי" הוא אמר ותפס בידי.
"לאן?" שאלתי.
"לטיילת" הוא חייך.
הלכנו לטיילת, היא הייתה צבעונית מאוד, הרבה אנשים היו שם, הרבה שמחת חיים.
נהניתי מכל רגע, הסתובבנו שעה בערך בטיילת ואז ראיתי דוכן גלידה.
"יואו איך באלי גלידה" ניסיתי לרמוז לליאם בעדינות.
"אני אקנה" הוא חייך והלכנו לדוכן.
"שוקולד בבקשה" שנינו אמרנו למוכר וצחקקנו.
התחלנו ללכת לכיוון המדשאות במטרה לשבת על הדשא וליהנות מהנוף של הים.
"לא אני לא מאמינה!" כמעט וצעקתי ולמראה של כדור הגלידה נופל של שמלתי.
"זה בסדר, לא קרה כלום" ליאם חייך ושלף נייר מהכיס.
"תודה" חייכתי אליו אחרי שהוא ניגב את שמלתי.
"בבקשה" הוא חייך, "הנה, קחי את הגלידה שלי" הוא הושיט לי את גביע הגלידה שלו.
"לא, זה בסדר, תאכל אתה" חייכתי אליו.
"בטוחה?" הוא שאל ומשך אותי לעבר המדשאות.
"כן" צחקקתי והתיישבנו באמצע גבעה קטנה.
"ממש נהניתי איתך היום" ליאם חייך אליי.
"גם אני נהניתי" חייכתי אליו חזרה.
לכמה שניות שקעתי בתוך עיניו החומות והנוצצות וכמה שניות אחריי שפתיו נחתו ברכות מושלמת על שפתיי.
פשוט מושלם!!

-נקודת מבט שחף-
סיימנו לאכול ולואי שילם.
יצאנו מהמסעדה לעבר המכונית.
"לא נוסעים הביתה?" שאלתי את לואי כשעברנו את המכונית שלו.
"לא" הוא חייך.
"אז לאן הולכים?" שאלתי לא מבינה מה קורה.
"למקום מדהים, כמעט כמוך" הוא קרץ לי והרגשתי את לחיי נהיות אדומות.
אחרי כמה דקות של שתיקה הגענו לגשר שחוצה נהר גדול.
עלינו על הגשר עד למעלה ונעצרנו.
"וואו! באמת מדהים פה" אמרתי מביטה על לונדון שנתגלתה מולי.
"אני תמיד בא לפה כשאני רוצה קצת שקט, זה מקום רגוע כזה, אין פה אף אחד" לואי אמר ונשען על המעקה ואני לידו.
"רק שתדע שממש שנהניתי היום,כבר ארבע שנים בערך שלא צחקתי כמו שצחקתי היום" חייכתי אליו והוא הסתובב מולי.
"גם אני נהניתי" הוא חייך והתקרב אליי, סוגר פערים.
"אז אנחנו עכשיו כאילו.." התחלתי להגיד ונקטעתי משפתיו הרכות שנחו על שלי בצורה מושלמת.
"מתנשקים?" המשכתי כשהתנתקנו ושנינו צחקנו.
"אני חושב" לואי אמר ונישק אותי שוב.
עמדנו שם כמה דקות כשידו עוטפת אותי בחום.
אני חושבת שברגע זה חזרתי להאמין באהבה ממבט ראשון!

-נקודת מבט רום-
שחף הלכה ונשארתי לבד בבית, גם יובל יצאה היום עם ליאם ככה שאפילו לא יכולתי להיפגש איתה לסרט או סתם למשהו..
פתחתי את הטלוויזיה בסלון, היה סרט נחמד, "לזרום עם זה" ראיתי את הסרט ולאט לאט שקעתי בשינה.
"מי זה?" התעוררתי בבהלה מטריקת דלת.
"זאת אני" שחף לחשה וחלצה את נעליה ונאנחה כאילו הוקל לה להוריד את נעלי העקב אף על פי שהיא רגילה אליהם כבר.
"נו איך היה הדייט?" התמתחתי ופיניתי לה מקום ליידי בספה.
"בסדר" היא ניסתה להסתיר את החיוך הענקי שלאט לאט התפרש על פניה.
"שחף? מזה החיוך הזה?" שאלתי המומה.
"זה כלום" היא כיסתה את פיה עם ידה.
"נו ספרי, מה היה? התנשקתם?" שאלתי במהירות מחכה לתשובות.
"בואי נסכם את זה ככה, חזרתי להאמין האהבה ממבט ראשון" היא קפצצה במקום מאושר.
"אני כלכך שמחה בשבילך!" חיבקתי אותה.
"רק תיזהרי, גם עם שון חשבת שזה יהיה מושלם" הזהרתי אותה מפני העבר שלה.
"אל תדאגי, משהו בו אומר לי שהכל יהיה בסדר, הוא לא ייפגע בי" היא אמרה בהתרגשות, "אני חושבת.." היא הוסיפה במלמול.
"יאללה בואי לישון" אמרתי לה ומשכתי אותה למעלה.
היא נכנסה לחדרה ואני לחדרי.
"לילה טוב" צעקתי לה.
"לילה" היא צעקה חזרה ואושר נשקף מקולה.
כשאני חושבת על זה, זה טוב שהם יהיו יחד, יהיה נחמד לראות את החיוך של שחף חוזר לפניה, בדיוק כמו פעם..