Mad World – פרק 6

-נקודת מבט של שחף-
התעוררתי מצווחה רועשת במיוחד של רום.
"מה קרה?" רצתי בבהלה לחדרה.
"יש שם.." היא גמגמה והצביעה אל מתחת לשולחן הניצב במרכז החדר.
"מה יש שם?" שאלתי לא מבינה מה קורה פה.
"ג'וק ! ענק!" היא צעקה והרימה את רגלייה למיטה.
"את כזאת מטומטמת" אמרתי והלכתי להביא את הספריי נגד הג'וקים.
"מה? את לא משאירה אותי פה לבד" היא צעקה.
"את לא לבד" צעקתי חזרה, "את עם הג'וק" צחקתי.
הבאתי את הספריי וריססתי את הג'וק.
"תודה" היא חייכה וקמה מהמיטה.
ירדנו למטה, רום לסלון לראות טלוויזיה ואני למטבח להכין ארוחת בוקר לפני שנלך לעבודה.
"האוכל מוכן" קראתי לרום אחרי כמה דקות של הכנת סלט וחביתות.
"בתיאבון" היא אמרה והתיישבה ליד השולחן ואכלנו.
"אני עולה להתארגן" היא פינתה את הצלחת שלה כשסיימנו לאכול.
"כן, כדאי שגם אני" אמרתי ועליתי מיד אחריה.
עמדתי מול הארון, בוררת כל פינה בו מחפשת מה ללבוש.
לבסוף לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=69984665
"אני הלכתי" צעקתי לרום שעדיין התלבשה בחדרה ויצאתי.

-נקודת מבט של רום-
"אני הלכתי" שחף צעקה בדיוק כשמצאתי מה ללבוש.
לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=69985672 ויצאתי מהבית.
הגעתי לחנות יובל בדיוק הייתה עם לקוחות, חייכתי אליה והיא נופפנ לי בידה וסימנה שכבר תבוא.
התיישבתי מאחוריי הדלפק מחכה שיובל תבוא או שאולי מישהו ייצטרך עזרה.
"רום" יובל העירה אותי ממחשבותיי על…..כלום.
"מה?" ניערתי את ראשי והבטתי בחיוך שנמרח על פרצופה.
"מה פשר החיוך הזה?" שאלתי.
"עוד מעט ליאם בא" היא חייכה.
"וזה אומר שאת יוצאת מוקדם, נכון?" שאלתי.
"כן, אבל אל תדאגי אנחנו הולכים רק לשעה ואז אני אחזור, מבטיחה" היא חייכה.
"בטח שזה בסדר" חייכתי אליה והיא נראתה מרוצה.
אחרי שעה בערך ליאם הופיע.
"היי" הוא אמר ונישק את יובל.
"היי" היא אמרה חזרה, "שנייה אני אביא את התיק שלי ונצא" היא הוסיפה וניגשה אל מאחוריי הדלפק לקחת את התיק.
"תהנו" חייכתי אליהם כשהם יצאו מהחנות והם חייכו חזרה.
הפלאפון שלי רטט, הודעה חדשה התקבלה.
המספר לא מזוהה.
*את עסוקה? זאין.* אני צריכה לשמור את המספר שלו..
*אני במשמרת בעבודה, אבל אתה יכול לבוא* השבתי עם סמיילי קורץ בסוף.
*איפה את עובדת?*הוא שאל.
החזרתי לו הודעה עם הכתובת.
*רבע שעה אני שם* הוא סימס והלב שלי התעופף.
חיכיתי לו שיגיע, בנתיים נכנסו לחנות ענבר ועוד מישהי.
"היי" ענבר חייכה אליי וחיבקה אותי.
"היי" חייכתי חזרה, "אני רום, ואת?" פניתי את הבחורה שהתלוותה לענבר.
"אביה" היא חייכה.
-סטופ-
הגיע הזמן להכניס את התיאור של ענבר חיחי.
ענבר, בת 18, שיער חלק שטני בקצוות צבוע בשחור, עיניים ירוקות בהירות, רזה וגבוהה, בכף היד קעקוע של מפתח סול ובמותן קעקוע של לב על חץ, עגיל חישוק באף, באוזן שמאל ארבעה עגילים, באוזן ימין שלושה עגילים.
גיטריסטית בלהקה, דוגמנית מתחילה.
שוחה בכסף..
מציירת, מנגנת בגיטרה חשמלית וקלאסית, רוקדת, מנגנת גם בתופים כינור אורגנית ופסנתר.
התייתמה מהורייה בגיל 5, קרובי המשפחה היחידים שהיו לה לא היו במצב כלכלי טוב בכדי לגדל אותה ולכן היא הועברה למשפחה מאמצת איתה היא גדלה עד היום.
שתי אחיותיה הקטנות הן: ליאן וקייטי.
שונאת את ג'סטין ביבר וואן דיירקשן.

אביה:
בת 18, שיער שחור חלק ארוך, עיניים חומות בורקות, חולשה קשה ללקים ועקבים.
יודעת לשיר אבל טיפה מזייפת, מנגנת בגיטרה, מבשלת ומציירת.
חברות אצלה תמיד מקום ראשון! אובססיבית לבשמים..
ילדותית ושטותית בקטע החמוד, אוהבת לבלות וליהנות.
-המשך-
"זאת החברה מהלהקה עם המצית?" שאלתי את ענבר.
"זאת חברה מהלהקה אבל לא זאת עם המצית" היא חייכה.
"אז למה באתן?" שאלתי, "את לא מרוצה מהגיטרה שקנית?" נבהלתי.
"מרצה מאוד" היא חייכה.
"באנו בשבילי, אני צריכה גם גיטרה חדשה" אביה אמרה, "הגיטרה של ענבר ממש יפה וטובה אז רציתי גם לקנות פה" היא חייכה אליי.
"ישלך חיוך יפה" אמרתי.
"תודה" היא חייכה ובוהלתי אותן לגיטרות.
"איזה גיטרה את רוצה? חשמלית? קלאסית? אקוסטית?" שאלתי כדי לדעת מה להציע לה.
"אקוסטית" היא אמרה.
"אז בואו אחריי" הובלתי אותן לעבר הגיטרות האקוסטיות.
"וואו! הן כולן מדהימות" היא נדהמה.
"תבחרי מה שאת רוצה" חייכתי.
"אפשר שניה לנגן?" היא שאלה ולקחה את הגיטרה הלבנה.
"בטח" חייכתי.
היא התחילה לנגן, שיר שלא הכרתי.
כשהיא סיימה אני וענבר מחאנו לה כפיים.
"זה שיר של הלהקה שלכן?" שאלתי.
"כן" ענבר ענתה.
"בגלל זה לא הכרתי אותו" צחקקתי וענבר ואביה אחריי.
ישבנו שם עוד קצת וצחקנו, סיפרנו אחת לשנייה על עצמינו קצת…
"היי" שמעתי קול מוכר.
"זאין" הלכתי אליו וחיבקתי אותו.
"אוי זה אתה מוואן דיירקשן האלה נכון?" ענבר קפצה.
"כן" הוא חייך, "את לא מתכוונת לצרוח או משהו נכון?" הוא נבהל.
"לא, פשוט אחיות שלי מעריצות אותך ואת הלהקה שלך, הן דיירקשניות" היא הוסיפה.
"ומי הפייב שלהן ?" הוא שאל בחיוך מרוצה.
"לא יודעת אבל לא נראה לי שאתה" ענבר ענתה ביובש ואני ואביה צחקנו.
"טוב תכירו, זאין, אלה ענבר ואביה" הצגתי לו את הבנות, "אביה, ענבר, תכירו זה זאין" חייכתי.
"היי" אביה אמרה ולחצה לזאין את היד ואחריה ענבר.
"אז מה אתן עושות?" הוא שאל והתיישב לידנו על אחד הכיסאות שהיו שם.
"עוזרות לאביה לבחור גיטרה" עניתי.
"ומתי אני יכול לקחת אותך מפה?" הוא חייך אליי חיוך מושלם.
"כשיובל תחזור" עניתי וחייכתי גם אני חיוך ענקי.
"מי זאת יובל?" הוא שאל.
"החנות שייכת להורים שלה, היא בגיל שלי והיא גם עובדת פה" חייכתי.
"שלום" שמעתי צעקה מהכניסה של החנות.
"והנה היא הגיעה" חייכתי והלכתי לכיוון שלה וזאיו, ענבר, אביה והגיטרה אחריי.
"היי יובי" חיבקתי אותה וליאם נכנס מיד אחריה.
"היי רומה" ככה היא מכנה אותי 'רומה'.
"ליאם?" זאין נבהל מהמראה של ליאם, זה שיובל יוצאת איתו.
"זאין? מה אתה עושה פה?" ליאם שאל את זאין.
"רגע, אתם מכירים?" שאלתי.
"בטח טפש! הם ביחד בלהקה" ענבר אמרה כאילו זה ברור מאליו.
"סליחה שאני לא מתמצאת בלהקות בנים עכשוויות"
"זה בסדר" זאין חייך אליי, "אז זאת הבחורה שאתה כל הזמן מדבר עליה?" זאין חייך לליאם ואז ליובל.
"כן.." ליאם הסמיק.
"אוו איזה חמוד! אתה מדבר עליי" יובל נראתה מרוצה ונישקה את ליאם.
"טוב, נראה לי שאנחנו מיותרות פה" אביה אמרה מחוסר נעימות כנראה.
"מה פתאום?!"אמרתי, "בואו איתנו לאכול" יובל הציעה.
"כן?" ענבר שאלה.
"בטח" ליאם וזאין אמרו ביחד.
"אז אולי נגיד גם ללואי ושחף ? נראה לי שהם יותר מישמחו להיפגש שוב, לפחות שחף" חייכתי.
"כןן" יובל אמרה והוצאתי את הפלאפון שלי כדי להתקשר אליה.

-נקודת מבט של שחף-
"But just because it burns
Doesn't mean you're gonna die
You've gotta get up and try"
הטלפון שלי צלצל, שיחה מזוהה מרום.
"הלו?" עניתי.
"באלך לבוא למסעדה לאכול? גם לואי יהיה" רום אמרה.
"כן, לואי? איך הוא גם יהיה?" שאלתי.
"ליאם פה והוא ייתקשר אליו, את רוצה לראות אותו שוב או לא?" היא שאלה.
בטח שאני רוצה!! אני חייבת!
"אממ כן, מתי ואיפה?" שאלתי.
רום אמרה לי את השם של המסעדה ושניפגש שם בעוד חצי שעה.
ניתקתי את השיחה.
"איימי, אני הולכת, תנעלי פה בסוף היום" אמרתי לאיימי, זאת שההורים שלי שכרו שתעבוד איתי, היא הנהנה.
"המפתח פה על השולחן" צעקתי לה ויצאתי.
שמתי בג'י פי אס את הכתובת של המסעדה ויצאתי לדרך.
*את באה למסעדה?* קיבלתי הודעה מלואי.
*כן* שלחתי חזרה מנסה להתמקד בכביש.
*מעולה, ניפגש שם בעוד חצי שעה* הוא השיב עם לב קטן בסוף.

-נקודת מבט רום-
"שחף באה, ליאם התקשרת ללואי?" שאלתי את ליאם.
"כן, הוא בא עם נייל" ליאם אמר וחייך.
"נייל?" שאלתי.
"כן, זה עוד חבר בלהקה שלנו" זאין הסביר.
"כמה אתם?" שאלתי מתפלאת מזה שגם ליאם גם לואי גם זאין גם הארי והבחורה שהייתה מלווה איתו אתמול וגם נייל באותה להקה.
"אנחנו רק חמישה" זאין חייך.
"ומי זאת הבחורה שהייתה עם הארי הזה?" שאלתי מבולבלת.
"זאת אור חברה שלו, היא לא בלהקה" ליאם אמר.
"אז תגידו להם גם לבוא, לא?" יובל הציעה, כן, יובל מאוד חברותית.
"אממ אוקיי" זאין אמר והלך להתקשר אליהם.
"אתן בטוחות שזה בסדר שנבוא?" ענבר שאלה.
"אנחנו לא רוצות להידחף לכם סתם שם" אביה הוסיפה.
"בטח שאנחנו בטוחות" יובל אמרה.
"אתן ממש לא נדחפות, אנחנו הזמנו אתכן" אמרתי להן והן חייכו.
"הם באים, בואו נצא גם אנחנו" זאין אמר.
יובל נעלה את החנות וכולנו יצאנו לעבר המסעדה.