My weird life פרק 15 חלק א' [1D]

נק מבט של זאין.
" היא נרדמה. במיטה איתי מחובקים . בזהירות קמתי כדי לא להעיר אותה. אני כל כך אוהב ודואג לה שהיא לא מבינה אפילו. הלכתי בשקט לחדר של הארי " מטומטם, חתיכת אידיוט!" צעקתי עליו והתחלתי להרביץ לו. הארי חשוב לי אבל תהל זאת אחותי. " מה אתה רוצה בן אדם " אמר " למה פגעת בי?" אמרתי דוחף אותו למיטה " אני?! היא נפרדה ממני.. היא אמרה שהיא לא אוהבת אותי" היא לא הייתה מסוגלת חתיכת שקרן. " אמרתי " מה זה הצעקות האלה?" היא אמרה. באה לחדר של הארי " ביקשתי ממך לא להתערב" היא אמרה. והלכתי. היא ירדה לקומה הראשונה ומשם יצאה. רציתי לרוץ אחרייה " למה את מחכה?! רוץ כבר" צרחתי על הארי . הוא נעל נעליים במהירות ויצא . השעה הייתה כ1 לפנות בוקר. החלטתי להסתובב בחוץ. אחריי מה שקרה לא חשבתי על להירדם. נעלתי נעליים, לקחתי ג'קט, סידרתי את עצמי במראה ויצאתי. סתם טיילתי לא יודע לאן ואת האמת גם לא אכפת לי. שמעתי צעקות " תעזבו אותי " " אני לא .." הלכתי בעקבות הצעקות, ראיתי נערה היא ניסתה להשתחרר מכמה נערים שאני דיי בטוח שהיו שיכורים. הם נגעו בה בצורה דוחה ומשפילה. רצתי לשם נתתי לשלושת הנערים כמה בוקסים שהרביעי מהם ברח. לקחתי את ידה של הנערה ורצנו לכיוון הבית. היא בכתה,ורעדה. לא דיברנו עד הבית. בבית הבאתי לה שמיכה. וכוס מים "מה קרה שם?" שאלתי לאחר שהיא קצת נרגעה " הלכתי לטייל והם נטפלו עלי.." היא אמרה משפילה מבט, מרגישה אשמה " לטייל בכמעט 2 לפנות בוקר? " שאלתי " גם אתה טיילת" "היא השיבה "אני אלך. תודה" המשיכה " מה פתאום ללכת?! השעה כמעט שתיים לפנות בוקר וקפוא בחוץ. ואני חושב שיירדם גשם עד עכשיו ירד ורק בשעה האחרונה הייתה הפסקה. למרות שזה מוזר גשם בתחילת הסתיו, איך קוראים לך? אני.." " אתה זאין מאליק. אל תחשוב שאני לא מכירה אותך" היא אמרה " ואני לירון" היא הוסיפה " טוב אני הולכת" המשיכה. " תשארי עד הבוקר, תודיעי למשפחה שלך שאת אצל חברה או משהו.." היא שתקה.. " תעלי למעלה" אמרתי, היא עלתה ואני אחרייה. הבאתי לה חולצה של הארי שהיא ענקית אפילו עליי." תשני עם זה." אני ארד להביא לנו משהו קטן לאכול" " זאין. זה בסדר.." " קודם כל אני רוצה שתרגעי. אני יודע שזה קשה אבל הכל בסדר עכשיו. אני מבטיח לך.." היא חייכה קצת. "תודה" אמרה ואספה את שערה הארוך והשחור בוהק לחצי קוקו מרושל בגומיה שהייתה כבר על שערה. ירדתי למטה. מלא מחשבות תקפו אותי על מה שקרה. הכנתי שתי טוסטים ושני כוסות מיץ תפוזים. לאחר כרבע שעה עליתי עם הכל לחדר. היא ישבה על המיטה, עינייה הירוקות נצצו.אך היא נראתה מודאגת היא לא הבחינה בי בוהה בה. למזלי. שמתי את מגש האוכל על השידה " למה את מודאגת בגלל מה שקרה?" "כן, זה כבר כמה פעמים איתם…" אמרה בהשפלת מבט " את לא אשמה בזה שאת יפה" אוי מה אמרתי היא תחשוב שאני רוצה לנצל אותה. יופי זאין אידיוט" אני מצטער אם זה אייכשהו פגע בך " " זה לא פגע. זה מוזר שאומרים לי את זה " היא אמרה . פתחתי את המיטה לשתיים. והפרדתי את החצאים היא עלתה על מיטתה " לילה טוב ושוב תודה " "לילה טוב ובבקשה" השבתי לה.

נ'ק מבט של תהל
" הארי תעזוב אותי." צעקתי לא רציתי שהוא ייעזוב. רציתי שהוא יחבק אותי רציתי להיות בקרבתו להרגיש את הנשימות שלו. "לא עד שתסבירי לי מה קרה" הייתי עם גופייה וטרניניג קפאתי מקור. והגשם התחיל ואט אט התחזק " אני.." "את מה?! את מסובכת?! לא מובנת?! תאמיני לי ששמעתי הכל. אני רוצה רק את האמת" התרסקתי על הריצפה. הרגשתי שהוא מביט בי. כמו שהוא יכל לקרוא אותי. הוא התכופף עליי. שם עליי את הגקט החם שלו שמדיף את ריח הבושם שלו. בושם מתוק. הגשם שטף את שנינו הוא הרים את ראשי. ונישק אותי. שאני על המדרכה הקרה. והוא ליידי. אך לא נוגע ברצפה הקור נעלם כשהוא רק נגע בי. " אני מצטער שהייתי ככ אגואיסטי ולא ניסיתי להבין " אמר " אני מצטערת שלא ניסיתי להסביר את עצמי. אני פשוט.." " את מה?" שאל בעדינות " אני פוחדת להגיד' אני אוהבת אותך' כי כל פעם שאמרתי את זה נפגעתי " " אני מבטיח לך שאני לא אפגע בך . כי אני באמת אוהב אותך, הייתי עם המון בנות אבל לא הרגשתי את מה שאני מרגיש לאף אחד כמו שאני מרגיש אלייך כי את מיוחדת כאלו נוצרת הפוכה ממני ובגלל זה את נוצרת רק לי " אני חייבת להודות שהוא ריגש אותי התנשקנו בגשם קמנו שנינו רטובים חזרנו בשקט מחובקים לבית. הברקים והרעמים צרמו באוזניי מדי דקות. אבל הכל היה פשוט מושלם."