My weird life פרק 21 [1D]

היה לי מאוד כיף לעזור לך, ולשמוע עלייך." היא אמרה בנחמדות " ב5 ? עכשיו רק 12 וקצת, אבל באמת תודה, את עזרת לי המון, זה תהליך אני יודעת, ואני אשמח שניפגש עוד," יש לי סידורים קצרים כאן ולאחר מכן אני אלך מהעיר, אני אפגוש אותך בשבוע הבא, אני אברר עם נייל איפה ומתיי, "היא אמרה. " אוקיי, ושוב תודה. " אמרתי. היא חיבקה אותי "להתראות" אמרה, ויצאה מחדרי, הרגשתי דיי טוב, תחושת האשמה שלי נעלמה, אולי זה בגלל הסיפור של היילי, ואולי זה בגלל הדרך שלה להתמודד, ואולי זה בגלל הרצון שלי, לאט, לאט הדלת נפתחה, זה היה נייל כמובן. " איך היה.?" שאל. " מעולה." עניתי. "איך היא שכנעה אותך?" שאל. " סוד." אמרתי בצחקוק . אני שכבתי על המיטה והוא דיבר איתי. צחקנו עד שהוא נגע בנקודה רגישה. "אני מצטער." אמר והתקרב על המיטה. התיישב לידי." על זה שהייתי ככ מגעיל ואגואיסט ואנוכי ו.." לא הספיק לסיים את המשפט והשתקתי אותו עם האצבע על שפתיו. אם לא היינו בכל הסיטואציה הזאת הייתי פשוט מנשקת אותו. הוא חייך. ופשוט חיבק אותי. לא הבנתי מאיפה אבל פשוט זרמתי עם החיבוק. לפתע רופא נכנס. "נייל. אני צריך לדבר איתך." אמר. נייל הנהנן. חייך חיוך מסתורי ויצא. מעניין מה עכשיו.."

נ'ק מבט של נייל.
" אז מה אתה בעצם אומר לי?" שאלתי. " היא נזכרה בכמעט הכל, היא מתפקדת גופנית ושכלית אין סיבה שלא יתחילו עם חקירת המקרה שלה. ההתאבדות." אני יודע שגופנית ושכלית היא מוכנה. אבל נפשית לא. היא עברה ככ הרבה. ואני פוחד שזה יחזור שוב." זה יחזור. לצערנו זה יחזור. אני חודש שעדיך לטפל בזה כמה שיותר מהר. אני מציע שנשחרר אותה עד הערב. עד השעה שמונה. ביחד איתך. ושתצאו מכאן. תיקח אותה למקומות שהיא אוהבת. תגרום לה להרגשה טובה. ובערב נשב איתה ביחד. אני ואתה. ונסביר לה." אני חושבת שזה רעיון טוב." אמרתי בשקט. "תצאו מכאן בשעה אחת. זה מקרה חד פעמי. " אמר והלך. נכנסתי בחזרה לחדרה של אנג'ל. " תלבשי את הבגדים שבאת איתם לכאן, ליפני שבוע. יוצאים. " אמרתי. " מה?! " היא אמרה בחיוך. ובהמון התרגשות. " כן, יוצאים אבל רק עד שמונה. ואז תחזרי." לא הבנתי למה יוצאים אבל שיהיה סוף סוף לצאת. היא קמה מהמיטה בהמון התרגשות חיבקה אותי והלכה לשירותים עם שקית בגדים שלקחה מליד המיטה. לאחר כעשר דקות היא חזרה. שיער הבלונדיני עם הגוונים הצבעונים היה רטוב ואסוף בצורה צמה לצד שמבליטה יותר את הצבעים למרות שהשיער רטוב. היא לבשה ג'ינס שחור צמוד, נעליי ספורט שחורות עם מלא ניטים בכל מיני גדלים. חולצה שחורה של הלהקה האהובה עלייה. (זה סט אחד שנשאר לה ללבוש. השאר תהל הביאה לה כאלו היה לה בבית חולים הקודם 3 סטים לקיץ 3 לחורף ו3 לעונות מעבר. היא לא הייתה יוצאת משם אז כמעט ולא לבשה אותם.] צמיד שחור עבה מעוטר בניטים עבים. שרשרת של גולגולת. " הרבה זמן לא ראיתי אותך לובשת ככה." אמרתי. " כשבאנו לכאן. שנתנו לך להיכנס כבר לבשתי בגדי בית חולים משעמים. ליפני כן לא יצא לי ללבוש אותם. בכל זאת לא היה לי לאן ללכת." מפתיע אותי ששמרת את החולצה." אמרתי. אותה חולצה שאני קניתי לה לימולדת 15 ביום שהיא התאשפזה. "1. לא כל יום מקבלים מתנה כזאת מושלמת. 2. הערך שלה חשוב. 3. 3DG!!" היא אמרה בחיוך. " שנזוז.?" אמרתי. היא הנהנה. ויצאנו יד ביד. " תכננת משהו?" שאלה. " האמת שכן. עוד מעט תראי."אמרתי בחיוך מתחמק. לאחר כמה דקות של הליכה. הגענו למקום שלנו. " אני לא מאמינה שהמקום הזה קיים" היא אמרה בהתרגשות הלכנו ל'קר לי' חנות הגלידה שלנו. בגיל 11 הכרתי אותה. ומאז אני ואנג'ל עד גיל 15 היינו יוצאים לשם בסופי שבוע. לא היינו שם ביחד 4 שנים. אבל אני כל סוף שבוע. אכלתי בננה ספלינט כמו שהייתי אוכל עם אנג'ל. מדמיין שהיא איתי. מרגיש את זה. נכנסתי אחרייה. " אין לי כסף." אמרה באכזבה. היא שונאת שאין לה. היא לא מרשה לי לקנות." אן תוותרי. " אמרתי. היא חייכה. הזמנתי שתי גביעי גלידת וניל עם סירופ שוקולד ודובוני גומי כמו שהיינו מזמינים בכל יום כמעט. " אפשר חתימה. ?" המוכרת שאלה בחיוך. " ברור" השבתי " למי?" "לקלואי." היא הייתה נראית נערה בגילנו. חייכתי וחתמתי. לקחנו את העודף. ויצאנו. אכלנו את הגלידה בשקט ." בואי למים. " אמרתי. רצנו לים כמו שהיינו עושים לאחר הגלידה. אבל היא נעצרה " אין לי בגדים להחלפה." אמרה. " אני אדאג לזה. שנייה." " זאין. בשעה שבע ארבעים וחמש תביאי לחדר 458 את המזוודה של אנג'ל עם התיק השחור. תודה." " מה קרה.? איפה אתם ? מה נעלמתם .?" פאק זאין לא יודע. השבעתי את ליאם לא לספר. ורק הוא יודע. " הסברים אחרכך. " אוקיי אני אביא." דחפתי את אנג'ל למים . שיער התפרע ולי או לה זה לא היה אכפת .לאחר כמה דקות של השפרצות במים החושך בא. כלומר עננים כבדים מאוד. ואכן ירד מבול. כל האנשים כמעט שהיו בחוף רצו לתפוס מכסה. ואנחנו שוחים צוחקים על כולם. למרות שהמים מרגישים כמו סכיני גילוח בפנים. זה היה כיף. אני לא רוצה לחשוב מה יהיה אחרכך."