My weird life פרק 25 [1D]

יצאנו מהחדר, מתקרבים לכיון המעלית. נכנסים בשקט תוך כמה שניות. לואי לחץ על קומה 3 וככה הכל התחיל.. לואי יצא בלי חלוק. רק עם מכנס הגוף השרירי שלו בלט. הגענו תוך כשתי דקות לברכה נגעתי במים והם היו קפואים. לואי קפץ "זה קפוא" הוא אמר וצחקתי עליו. אני לא רוצה להיכנס כאלו אני כן אבל אני מאוד מתביישת. אני אפילו לא יודעת למה הבאתי בגדי ים! חשבתי לעצמי. " תיכנס?" שאל. הורדתי את החלוק בלית ברירה. שוב נגעתי במים והם שוב היו קרים. לואי התקרב עליי ולפתע משך אותי פנימה " אני לא יודעת לשחות!" אמרתי לו כשאני מנסה לעמוד. הוא תפס אותי קרוב עליו חזק הפנים שלנו שוב היו קרובים אבל לא קרה כלום. " את עומדת כאן?" שאל, העומק היה 1.70 ואני 1.73 בקושי אמרתי עדין באחיזתו. התקרבנו על קצה הברכה כדי שאני אוכל לעמוד ,על המדרגה הקטנה שתמיד צמודה לשפת הברכה. דיברנו קצת אבל הרוב שתקנו. לאחר כשעה וחצי בברכה, " נצא?" שאלתי רוצה כבר להעביר את הקטע הזה. "כן." אמר בחיוך, יצאנו לקחתי את החלוק-מגבת נעלתי על הכפכפים והתקדמנו לחדר "תתקלחי את קודם" אמר לואי והנהנתי, הגענו לחדר תוך כמה דקות, נכנסתי להתקלח, התלבשתי אספתי את שערי הארוך לקוקו גבוהה סידרתי את הטייטיס ואת הטישרט השחורים , נעלתי את נעליי השחורות הגבוהות , את השרשרת גולגולת הכסופה שלי, את עגילי החישוק הגדולים, ויצאתי מהמקלחת. לואי נכנס במקומי. נכנסתי לפייסבוק מהפאלפון וראיתי כל מיני סטטוסים מוזרים ומצחיקים עד שלפתע ראיתי את הסטטוס של רון [ הX שלה.] " ההיא יצאה מהחיים שלי אבל האמתית נכנסה♥" לא הבנתי מה .. מה הכוונה. לא יחסתי לזה חשיבות. לאחר כעשר דקות של מקלחת לואי יצא עם מגבת על החלק התחתון של גופו " לא יכולת להתלבש במקלחת?" אני שואלת בצחקוק ." אני לא אוהב להתלבש במקלחת "אמר ולקח בגדים." תתלבש כאן, אני אצא למרפסת" אמרתי והתקדמתי לכיון המרפסת , ישבתי בכיסא בשקט מביטה בנוף המדהים מהגובה הזה. לאחר ככמה דקות לואי קרה לי לחזור לחדר, " נלך לטייל?" שאל ושוב הנהנתי לחיוב. ירדנו במעלית לקומת הכניסה, ויצאנו . הלימוזינה חיכתה לנו שוב באותו מקום שבו חנינו. שוב לואי פתח לי את הדלת כמו ג'נטלמן ונכנס אחריי . הורתי לנהג לנסוע לקניון עזריאלי. אם כבר תל אביב אז קניון עזריאלי לאחר כ10 דקות נסיעה הגענו לואי פתח לי את הדלת עמדנו מול הקניון מביטים בגדולו למרות כל הפעמים שהייתי בו הוא תמיד ידהים אותי מחדש. נכנסנו אליו נכנסו לחנות שאני מאוד אוהבת. בחרתי עגילי לב שחורות, שרשרת של עטלף כסופה, גולגלת צבעונית קטנה, וחמישה צמידי ניטים שחורים, טבעת שחורה אחת ושתיי טבעות כסופות, באמת שהיתיי צריכה לחדש את האקססוריז שלי. כשבאתי לשלם לואי עצר אותי והגיש110שקלים למוכרת, היא החזירה לו 3 שקלים עודף . הוא חתם לה ויצאנו. " למה שילמת?" שאלתי. " באתי לקחת אותך לנופש, ואי אעשה הכל כדי לשמח אותך. אבל עכשיו אני רעב. יש כאן מקדולנס?" שאל. " כן בקומה ה3 " אמרתי[ שקט לא הייתי בעזריאלי אף פעם -_-] עלינו במעלית לקומה השלישית הלכנו למקדולנס אני הזמנתי ציפס גדול, סלט ומיץ ענבים לואי הזמין המבוגר, ציפס ענק וקולה גדולה, שילמנו והתיישבנו לאחר כחצי שעה סיימנו לאכול " לא אכלת כמעט כלום!" לואי גער בי. " אני לא כזה רעבה, ואכלתי את כל הסלט וחצי מיצפס!" היה לך מיני סלט, זה לא נחשב" אמר. כשבאנו לקום ראיתי את מי שאני הכי שונאת, יולי, "החברה הכי טובה שלי." ביחד עם רון , חשבתי מה הם עושים ביחד. לפתע רון התקרב אליה ונישק אותה והיא זרמה איתו. רצתי עליהם. " לא עבר שבועיים ואתה כבר הולך למישהי אחרת?!" שאלתי. הדמעות בעיניי, מותירה את לואי מאחורה לא מבין מילה. " את הלכת לא אני." אמר. " תתמודדי עם זה שאת לא אני " יולי אמרה רצתי משם. יורדת במדרגות הנעות הקרובות עליי תוך כדי מזמינה מונית למלון, תוך דקות מספר הגעתי , הלכתי למעלית, שירדתי מהמעלית ראיתי 12 שיחות שלא נענו מלואי, שחכתי ממנו לגמרי, רצתי לחדר., הלכתי לתיק שלי פתחתי משם את התא הקטן הוצאתי את הסכין , הלכתי לאמבטיה, חתכתי את ידיי במשך כמה דקות. לאחר מכן הלכתי למרפסת עומדת ליטול את חיי, ולא רק בגלל רון או יולי אלא בגלל הכל. בשנייה האחרונה לואי בא אליי בריצה מחבק אותי שגבי אליו מסובב אותי אליו וממשיך את החיבוק. ואני בוכה ומדממת עליו, נכנסנו לחדר בחזרה, לואי השכיב אותי על המיטה בלי לדבר, לקח שתי מגבות פנים'חבש' את ידיי , ניסיתי שלא לבכות. " את יכולה להסביר לי מה קרה?" שאל ברוח ובנעימות. " לא.. לא עכשיו.." אמרתי. מנסה בכוח שלא לבכות אך לשלילה, לואי התקרב אלי, אל פניי ונישק אותי לאט לאט, לא יכולתי לזוז פשוט, לא יכלתי להפסיק או להגיד מילה, לאט לאט הנשיקות התחזקו הרגשתי שהוא לא רוצה להתנתק, אבל בלית ברירה הוא הפסיק. עדיין קרוב עליי מסתכל בעיניי השורפות מבכי ומכאב, " אני מצטער.." אמר. " על.?" שאלתי מבולבלת, לא מבינה על מה יש ללואי להצטער " על הכל.." אמר בקול עצוב. " מה שקרה זה לא באשמתך.. פשוט לואי זה יותר מידי מהר לי.." אני אלך." אמר מותיר אותי עם הידיים המצולקות על המיטה והדמעות התחזקו.. הוא חזר . " אל תעשי את זה שוב." אמר בכאב ויצא..