My weird life פרק 28 [1D]

נקודת מבט של תהל.
" לא, אני לא מוכנה. לא!" התעוררתי בבהלה, הסתובבתי לצדדים ראיתי שאני במיטה של הארי, והארי ישן." קרה משהו?" שאל . " רק חלום.." אמרתי. וחזרתי לשכב, הארי חיבק אותי. " הארי, תגיד למה אתה שומר עליי ..? " שאלתי ישירות. "כי אני אוהב אותך וכשאוהבים מישהי דואגים לה ולא רוצים לפגוע בה. מה זאת השאלה הזאת פתאום?, שוב הפחד שאני אעזוב אותך? או אפגע בך ?" לא.. כאלו כן. פשוט חלמתי על זה שאתה לא מכבד את הגבולות שלי. זה הרגיש כמו מציאות. אני יודעת שאתה לא כזה פשוט.." תהל, אני יודע ואני באמת מנסה להבין אותך. אני פשוט לא חושב שאת צריכה לדאוג, אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר. תחזרי לישון" הארי אמר. חייכתי ועצמתי עיניים.. אבל לא הצלחתי להירדם לא אמרתי להארי שאני לא מרגישה טוב. שאני רק רוצה לישון ולא לקום. שרע לי. " נרדמת?" הארי שאל, הדלקתי את מנורת הלילה שלידי " לא" אמר תוך כדי. הבטתי בשעון הקיר שהראה שהשעה 4 לפנות בוקר.
" הכל בסדר?, את מרגישה טוב?" שאל. מתיישב. "האמת שלא כ"כ אני מרגישה חלשה" אמרתי. באותו רגע הרגשתי מעופפת, מאוד חלשה, עם קשיי נשימה קשים במיוחד, מרגישה אבודה, אפילו לא יודעת למה.
הארי התיישב, בדק לי עם ידו חום 'תיי את רותחת' אמר בקול מבוהל. " זה כלום" אמרתי. חוזרת לתנוחת שכיבה לנסות להעביר את הכאב " זה לא כלום. אני הולך להביא מדחום." אמר וקם מהמיטה כאשר הוא לבוש במכנס קצר בלבד. ושיערו התפרע מהשינה. לאחר כמה רגעי של בהייה בתקרה הוא חזר. " מתחת ללשון" אמר והביא לי מדחום שקוף. שמתי אותו מתחת ללשון ולחצתי על הכפתור. לאחר כמה שניות המדחום צפצף 40.5 " אני לוקח אותך לבית חולים" אמר " הארי זה באמת כלום" את רצינית?!, זה לא כלום. אני אקרא ללירון שתעזור לך [ לירון= הנערה שזאין מצא ברוח. היא גרה אצלם ועבר שבוע] הארי רצץ מחדר שהוא כבר לבוש. מבוהל יותר ממני. לאחר כמה דקות הוא חזק עם לירון כאשר היא לבושה בטייטס שחור חולצה שחורה ענקית של זאין ושיערה היה אסוף בצורה מרושלת, עם נעליי ספורט שחורות. מהרגע הזה אני רק שמעתי דיבורים " תתפסי כאן, לא.. היא הייתה.. לבית חולים.. מהר.. אמבולנס.." זה מה שאני זוכרת. הכל היה ככ מעורפל.."

נק מבט של הארי.
" תהל.. אני לא יודע מה קורה איתה. קודם כל היא אומרת לי על חלום שלה, שאני לא מכבד אותה, אחר כך היא טוענת שהיא לא מרגישה טוב אבל שזה כלום ולאחר מכן היא מתעלפת. לירון ידידה של זאין עזרה לי לארגן אותה, ולהזמין לה אמבולנס. זאין יצא עם ליאם לבית חולים.. בעיה עם סופי.. אני לא בידיוק הבנתי אותם. וגם נייל ואנג'ל בבית חולים. ולואי בכלל בישראל. משהו לא טוב עובר על הלהקה. " מה קורה איתה? מה קרה לה? היא בסדר?" שאלתי את הרופא שיצא מהחדר שבו תהל מאושפזת. " זאת דלקת ריאות, בנוסף לכך היא סובלת מחרדת נטישה רצינית. שבעצם גורמת לגוף שלה להגיב למחלה בצורה שלילית. אנחנו לא יכולים לברר יותר מידי פרטים כי היא בתדרמת.. " היא לא התעוררה עדיין?" שאלתי מבוהל. מפחד מהתשובה." חוששני שלא, אבל יהיה בסדר, ברשותך" אמר והלך. ראיתי שלירון מרגישה מיותרת.. " תודה על העזרה. זה בסדר את יכולה לחזור " אמרתי. היא הנהנה. " אם תצטרך משהו רק תתקשר" אמרה וחיבקה אותי. הבאתי לה את מפתחות הבית ושטר של 20 דולר לחזור במונית. נכנסתי לחדר שלה. היא הייתה מחוברת לכמה מכשירים. כאב לי לראות אותה. אבל בטוח כל השקט הזה היא נראתה מוסערת.."