יש לי עוד מעט יום הורים. ואני חולה ואני הולכת ככה:( [ ישלי שיחה חשובה.]
אז הרגעתי את עצמי בכתיבה))))
להמשיך?) וסורי שזה קצר אני צריכה עוד מעט להתארגן מקווה לכתוב בערב.
אם הממוצע שלי מתחת ל75 אני אקבל קיצור שעות מחשב :( אני אקצר אפילו לעצמי כי אני חננה שאוהבת ללמוד 0.0 ואני אכתוב פעם בשבוע רק ולפעמים פעמיים מקווה שתבינו ♥ [ אני צריכה חברה לליאם.]

My weird life פרק 29 [1D]

26/11/2013 728 צפיות תגובה אחת
יש לי עוד מעט יום הורים. ואני חולה ואני הולכת ככה:( [ ישלי שיחה חשובה.]
אז הרגעתי את עצמי בכתיבה))))
להמשיך?) וסורי שזה קצר אני צריכה עוד מעט להתארגן מקווה לכתוב בערב.
אם הממוצע שלי מתחת ל75 אני אקבל קיצור שעות מחשב :( אני אקצר אפילו לעצמי כי אני חננה שאוהבת ללמוד 0.0 ואני אכתוב פעם בשבוע רק ולפעמים פעמיים מקווה שתבינו ♥ [ אני צריכה חברה לליאם.]

נק מבט של הארי.
" תהל.. אני לא יודע מה קורה איתה. קודם כל היא אומרת לי על חלום שלה, שאני לא מכבד אותה, אחר כך היא טוענת שהיא לא מרגישה טוב אבל שזה כלום ולאחר מכן היא מתעלפת. לירון ידידה של זאין עזרה לי לארגן אותה, ולהזמין לה אמבולנס. זאין יצא עם ליאם לבית חולים.. בעיה עם סופי.. אני לא בידיוק הבנתי אותם. וגם נייל ואנג'ל בבית חולים. ולואי בכלל בישראל. משהו לא טוב עובר על הלהקה. " מה קורה איתה? מה קרה לה? היא בסדר?" שאלתי את הרופא שיצא מהחדר שבו תהל מאושפזת. " זאת דלקת ריאות, בנוסף לכך היא סובלת מחרדת נטישה רצינית. שבעצם גורמת לגוף שלה להגיב למחלה בצורה שלילית. אנחנו לא יכולים לברר יותר מידי פרטים כי היא בתדרמת.. " היא לא התעוררה עדיין?" שאלתי מבוהל. מפחד מהתשובה." חוששני שלא, אבל יהיה בסדר, ברשותך" אמר והלך. ראיתי שלירון מרגישה מיותרת.. " תודה על העזרה. זה בסדר את יכולה לחזור " אמרתי. היא הנהנה. " אם תצטרך משהו רק תתקשר" אמרה וחיבקה אותי. הבאתי לה את מפתחות הבית ושטר של 20 דולר לחזור במונית. נכנסתי לחדר שלה. היא הייתה מחוברת לכמה מכשירים. כאב לי לראות אותה. אבל בטוח כל השקט הזה היא נראתה מוסערת..
"הארי.. לא.. זאין.." היא מלמלה כל מיני מילים מדי פעם. התיישבתי על המיטה. מתקרב אל פנייה. הדמעות יצאו משום מקום. הרגשתי הרבה זמן כלוא ושאני צריך להתפרק. הנה זה הגיע. החזקתי לה את היד ונשכבתי במיטה ליטפתי לה את השעיר המבולגן, בדיוק כמו שהייתי עושה כשלא הייתה מצליחה להירדם. חיבקתי אותך חזק. עצמתי את עיניי הרטובות מהדמעות. ונרדמתי..
"תתעורר" לפתע שמעתי מישהו מלמל, פקחתי את עיניי במיטת בית החולים עם תהל. זוכר במעומם את מה שקרה בלילה. " אנחנו צריכים לבדוק אותה. וזה בלתי אפשרי שאתם ביחד." אמר הרופא. ואני מביט בה. " קח לך כמה דקות להתארגנות ונחזור." אמר אחד משלושת הרופאים ושלושתם יצאו. הלכתי לשירותים שבחדר. שטפתי פנים וגרגרתי מים. לקחתי מסטיק מנטה, שהיה לי בכיס המכנס. אני שכחתי שלקחתי חבילה ליפני כמה ימים. התקרבתי אליה, היא הייתה נראית חיוורת,שפתייה האדומות נהיו ורדרדות. עורה הלבן הלבין עוד יותר. פנייה נראו חלקות מאוד. נשימותיה היו חרישות, שיערה היה מורם לאחור בצורה מרושלת,נישקתי את ידה ויצאתי. ישבתי בחוץ, ליד חדרה, עד שלפתע אותם רופאים חזרו, הלכתי במסדרון בית החולים. זאין. הוא לא יודע. אני לא יודע איך הוא יגיב לזה. הוא ישתגע!, אני חייב לאתר אותו. הוא הלך לעודד את ליאם בבית החולים. בעיה עם סופי, וגם נייל ואנג'ל כאן, ולואי בישראל בכלל, משהו לא טוב עובר על הלהקה. עוד שבועיים אנחנו חוזרים לסיבוב הופעות נוסף. בקצב ובמזל הזה זה לא יקרה. חייגתי את המספר של זאין. " זאין, תבוא לבית החולים למחלקה ה' חדר 212 הסברים אחר כך." אמרתי. " אני בבית חולים עם ליאם.. אני לא יכול להשאיר אותו ככה.." אמר.. נשמע בקולו שהוא עייף מאוד. "זה רציני. תבוא.." אמרתי בקול שקט וניתקתי. מתהלך לי בבית החולים. נייל לא דיברנו איזה שבוע. בפעמים המעטות שהוא היה בבית המשותף הוא הלך תוך כמה דקות. מהר חייגתי אליו. " היי אחי, הכל בסדר?" מנסה לנהל שיחה רגילה ושנונה עם נייל. "את האמת. הכל משתפר. עכשיו הכל טוב. השטח נרגע זאת רק תקופה והיא תשתפר יותר." היה נשמע בקולו שהוא מלא בתקווה. " גם אני שמתי לב לכל הבאלגנים בלהקה.. אני עכשיו בבית חולים. עם תהל. אני לא יודע אפילו מה קרה.. קראתי לזאין.. הוא בבית חולים הזה עם ליאם.. " כולנו כאן בבית חולים, ורק לואי בחופשה" אמר בציניות. " אל תחשוב שהוא נהנה, קראו לו שם גם דרמות עם שקד.. " אמרתי, בין כל הבאלגן מצאתי כמה דקות לדבר איתו. " מה קרה לליאם?" נייל שאל. " אני מבין שהשבוע האחרון בבית חולים ניתק אותך מהחברה מה?" אמרתי בקול משתובב. " כן.. מה קרה?" " משהו עם סופי. אני לא יודע אם זה רציני או לא. אני מקווה שהכל יהיה בסדר" אמר.. מפי יצאה אנחה גדולה שמשמעותה עייפות מכל התקופה האחרונה. " תמסור לאנג'ל החלמה מהירה. אני צריך ללכת" אמרתי. " אני אמסור, דבר איתי" אמר וניתקתי. הרופאים יצאו מהחדר . " היא סובלת מחוסר תזונה נכונה בגלל זה היא הרגישה חלשה, החום נובע מהתקררות קלה ומלחץ נפשי. היא תישאר לשבוע הקרוב כאן להירגע, המצב הרפואי שלי יציב, היא תתעורר בעוד כמה שעות. ברשותך" אמר רופא והלך." רק תחתום כאן" חזר עם טופס ומשטח קשיח. " זה התשלום לבית החולים." אמר וחתמתי והלך לדרכו.. "

נקודת מבט של ליאם.
" יסמין? תמשיכי בסיפור שלך" אמרתי לשותפה לשעבר של סופי. " היא הפילה את התינוק.. זה גרם לה להישתגע.. היא חתכתה ואיבדה דם ו.." אמרה רועדת.. " פגעה לעצמה בווריד ראשי.. " נפלתי לריצפה וזאין הרים אותי וחיבק אותי. " תשארי חזקה." לחשתי לה ויצאנו. " אני מצטער." רופא אמר לי . " היא איננה עוד.."


תגובות (1)

היא מתה?? לאלאלאלאא אבל ליאם אוהב אותה… :(
תמשיכי מתי שאת יכולה (למרות שאני רוצה פרק עכשיו..)
ותרגישי טוב! ♥

26/11/2013 10:05
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך