My weird life פרק 32 [1D]

נקודת המבט של לירון.
" זאין המשיך להתקשר משום מה. לא הפסיק, ולא עניתי. אני יודעת שהייתי אמורה.. אבל לא. אני לא יודעת מה לחשוב עכשיו. כיביתי את הפאלפון והתיישבתי. הארי יצא מהחדר עם דמעות. הוא התקרב אלי וחיבק אותי ככ חזק. " מה קרה?" שאלתי. "אני לא יודע.. וזה מה שכואב.." אמר בקול שבור. הוא היה ככ כנה איתי. ואני רק ישבתי שם, מלטפת את שערו. החלטתי לבדוק את העניין. " אני הולכת אליה." אמרתי ונכנסתי לחדר תוך כמה שניות. היא מלמלה שם. " לא,כן,אימא,מאה ושבע,תשעים וחמש התזות,הארי, שוקו, דברים שלא קשורים. לזה הרופאים קוראים מצב יציב?!, " תהל?" אמרתי ונגעתי בה. והיא התחילה לצרוח, ולבכות. חיבקתי אותה חזק, היא נרגעה לאט ולאט, היא ליטפה את שערי, עשתה לי צמה, וקשרה עם הגומייה שלי. אני שונאת צמות! במיוחד אם הן לצד. אבל נשארתי ככה בשבילי. " הכל בסדר?" שאלתי. היא שתקה שם, מפוחדת. לפתע הרופא נכנס. הביא לה כדור. וכוס מים. " מה קורה איתה?" שאלתי. " אנחנו מבררים את זה. אלו רק ימי חרדה. זה יעבור, אם תצטרכו משהו רק תקראו." אמר ויצא מהחדר. בנתיים תהל שתתה את הכדור עם המים. היא החזיקה את ידי, חזק מאוד. עד שנרדמה.. כיסיתי אותה. ויצאתי " מתאים לך צמה" הארי אמר בלגלוג, מנקה דמעות אחרונות. " אויש נו, זאת תהל. מצבה הנפשי גרם לי להרשות לה לשחק לי בשער" אמרתי. " אגב, מה קרה אתכם בחדר?" שאלתי. " היא צרחה עליי לצאת.. ניסיתי להרגיע אותה.. לא הלך.. יצאתי.." אמר. " שמעתי צעקות.. אל תדאג הארי, יהיה בסדר מבטיחה לך." אמרתי. מפרקת את התסרוקת. " כדי לך לפתור את העניין שלך עכשיו." אמר. " אני יודעת.. אני אלך עכשיו.. בנתיים תהייה איתה. היא ישנה, תוכל לחכות שתתעורר." אמרתי. קמה מהכיסא. הארי חיבק אותי חזק. " תהיי חזק." לחשתי לו. התנתקנו מהחיבוק והלכתי. לכיוון הבית. פתחתי את הנייד, וראיתי 27 שיחות שלא נענו מזאין. אני מרגישה יותר רע עכשיו מאשר מקודם. אני הייתי מגעילה…"

נקודת המבט של זאין.
נישקתי אותה. אני לא יודע אפילו למה. היא כאלו נגלתה עליי ללא מילים. השיר הזה, אני מכיר אותו לצערי. אבל רציתי לשמוע שוב. זה השיר בתקופה הקשה. עם המשפחה. בתקופה שההיא עזבה אותי. בתקופה של הסמים. בתקופה של הכל. היא הלכה. התקשרתי, היא ענתה ביובש, שתהל בסדר, ושהיא גם . ולאחר מכן היא לא ענתה. התקשרתי יותר מידי פעמים, אבל זה רק כדי להגיד לה שאני מצטער. רשמתי ביוטיוב בפאלפון Numb של הלהקה linkin park . שמעתי אותו בכאב. עוד שיר שמלווה אותי ככ הרבה.
לשיר לכך קצת זמן להיטען. חיממתי את הגרון. סגרתי את דלת החדר יותר נכון המבטח שבקומה הראשונה, השיר כבר עלה. המנגינה הזכירה לי הכל. והמילים עוד יותר. זה היה בגיל 15, תקופת הבריונות. בגירושים של ההורים היו צפויים בתקופה הזאת. וככך היה. שרתי עם המילים. לא שמעתי את השיר הזה יותר משלוש שנים. ועדיין זכרתי הכל.

*** מי שרוצה לשמוע את השיר הקישור ב'רציתי להוסיף'***
I'm tired of being what you want me to be
Feeling so faithless, lost under the surface
I don't know what you're expecting of me
Put under the pressure of walking in your shoes…
Caught in the undertow, just caught in the undertow…
Every step that I take is another mistake to you…
Caught in the undertow, just caught in the undertow…

I've become so numb, I can't feel you there
become so tired, so much more aware
By becoming this all I want to do
Is be more like me and be less like you

בקטע הזה יכולתי להבין את לירון. אני לא רציתי לספר לאף אחד מה קורה לי, חוץ מלדף, ולשירה. השירה שקפה את המציאות העגומה. הכאב של הזמרים, הם הביעו אותי במוזיקה. זאת הסיבה שהקמנו את 'וואן דיירקשן' בניגוד למסחור שכולם חושבים. אנחנו עובדים על הכל. כשכותבים לנו שירים זה כואב. אני משכנע את עצמי לשווא שככה זה עובד.

Can't you see that you're smothering me?
Holding too tightly, afraid to lose control
Cuz everything that you thought I would be
Has fallen apart right in front of you…
Caught in the undertow, just caught in the undertow…
Every step that I take is another mistake to you…
Caught in the undertow, just caught in the undertow…
And every second I waste is more than I can take!

I've become so numb, I can't feel you there
become so tired, so much more aware
By becoming this all I want to do
Is be more like me and be less like you

עדיין רוצה את זה.. ככ רוצה.. אני לא מה שאתם חושבים.. תבינו את זה.
And I know I may end up failing too
But I know you were just like me with someone disappointed in you…

I've become so numb, I can't feel you there
become so tired, so much more aware
By becoming this all I want to do
Is be more like me and be less like you
I've become so numb, I can't feel you there
I'm tired of being what you want me to be…
I've become so numb, I can't feel you there
I'm tired of being what you want me to be…

השיר גרם לי להבין דברים, להרגיש כאב, להיזכר.. לפתע שמעתי טריקת דלת הלכתי לסלון. השיר עוד לא נגמר, ראיתי אותה, היה לה רע מאוד. היא הניחה את התיק הקטן שלה על הרצפה.. יש לה אותו כל השבועיים האלה רצוף היא לא עוזבת אותו. לפתע היא התחילה לשיר.
I've become so numb, I can't feel you there "
"become so tired, so much more aware
ואני המשכתי איתה." By becoming this all I want to do
"Is be more like me and be less like you
וככה שרנו עד סוף השיר. בסוף השיר היא הייתה קרובה אליי. מאוד. חיבקתי אותה חזק. מאוד. היא גם אותי. " אני מצטער על הכל. על האי נוחות." אמר, " אני מצטערת על זה שלא עניתי לשיחות שלך. לקחתי את זה קשה כי.." אמרה קטעה את עצמה. " כי מה?" שאלתי. " כי זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי."