nobody compers פרק -3- חלק א'

פרק -3-
"אסור לך להפגש איתם יותר" אמר נושם עמוק .
"אני יפגש עם מי שאני רוצה" אמרתי מתחילה להתנשף הרבה.
רעדתי בכל גופי, דאמט אפעם טובי לא עצבן אותי כל כך. לנשום לנשום.
"אוי שיט, ג'נה תנשמי" אמר טובי מחזיק את כתפי מנסה להרגיע אותי.
למה אני ככה? למה אני רועדת ככה? התחלתי לשאול את עצמי .
"ג'נה תנשמי" הוא ניסה להרגיע אותי.
"ג'נה " שמעתי את הבנים קוראים .
"הינה אתם מה קרה" שאל ליאם. הוא שם את ידו על הכתף שלי ואז התחלתי לנשום עמוק.
"לא משנה עכשיו מה קורה איתכם" אמרתי מסתובבת עם הגב לטובי .
"גברת צעירה את לא תסובבי את הגב עלי" אמר טובי ומשך בידי אל כיוונו.
"רציני טובי? ממתי אתה כזה" שאלתי שמה את הידים על המותנים.
"מאז שהיצורים האלה הגיעו לעיר" אמר טובי בצעקה.
הייתי המומה .
"הם-לא-יצורים" צעקתי עליו. התחלתי לרוץ משם לא יודעת לאן רק נותנת לרגליים לרוץ.
"ג'נההה" שמעתי את כולם צועקים אבל התעלמתי.
דואגים לי יותר מידי, מה אני? עיוורת שרצה בלי לראות ?! -,-
הגעתי ליער איכשהו. נישענתי על עץ, נושמת.
רועדת.
"סעמק" צעקתי. חבטתי בעץ ושמעתי אותו נישבר.
"מה" שאלתי רועדת.
התחלתי לנשום עמוק יותר. רעדתי.
או מי גאד אני חמה !!!! אני לוהטת. לא בכוונה של יפה בכוונה שאני חמה מאוווד.
אימא מה קורה לי???
הורדתי את המעיל הענקי שניראה כמו שמלה עלי.
ניסיתי להוריד את החום. להתקרר אבל שום דבר לא עזר.
נפלתי על ארבע, תופסת באדמה לא יודעת מה קורה לי. הצילו מישו.
אני לא יודעת מה קורה לי !!!
עצמתי חזק את העיניים וכשפתחתי אותם שוב זה היה הדבר הכי מדהים שקרה לי…