Now or never -פרק אחד עשרה

*מנקודת מבטה של שירז*
"הארי לא שווה לך לבכות בגללה " אמרתי כדי שלא יתחיל לבכות. "אני מצליח!" ( אווו כזה רגיש!) אמר. "אל תדאג אתה לא תיכנס לכלא,היא סתם עוד אחת" אמרתי כדי להרגיע אבל הוא התחיל ממש לבכות עד שנחנק. לא יכולתי לראות אותו ככה, חיבקתי אותו חזק ונישקתי אותו נשיקה קצרה. הוא התיישב על הרצפה והמשיך לבכות. "דיי אתה גורם לי לבכות, אתה הרבה יותר שווה ממנה" אמרתי מתיישבת לידו. "טוב אני ינסה" אמר וניגב את הדמעות. "בוא תשתוף את הפנים ואל תתייחס אליה" אמרתי לו ברוך. שתינו קמנו והלכתי איתו לשטוף פנים. "עכשיו חיוך!" ביקשתי. הוא חייך את החיוך המושלם שלו ונישק אותי. "או לזה חיכיתי" אמרתי בחיוך. חזרנו לתחנה. טיילור שלחה להארי מבטים ערמומיים, אז ישבתי מולו כדי שלא יראה אותה ושיחקתי לו באצבעות. לפתע טיילור קראה "קרפד וקרפדה!" והצביעה עלינו. היה בא לי להחטיף לה מול כולם. הארי עוד שנייה אז הסתכלתי עליו והוא הפסיק ( כזה נסיך! ). קראו לנו להגיש את התלונה. הגשנו ויצאנו משם כמה שיותר מהר. "צריך לחזור ללואי ואושר" הזכרתי. הוא נסע לחנות ואספנו אותם. "ברו אתה בסדר?" שאל אותו לואי."כככן" הארי גמגם. "אתה בטוח" שאל שוב לואי. "כן" ענה הארי. הורדנו את לואי ואושר בביתם והמשכנו. "את רוצה לישון אצלי?" שאל הארי. "כן" עניתי כי ראיתי שהוא צריך את זה. הוא עצר בבית שלו. וואו בית שעשירים לא חולמים עליו!!!!! גינה ענקית וברכה עוד יותר גדולה! גן עדן. נכנסנו לתוך הבית וניסיתי להבין איפה החדרים. "וואו ממש ענק פה!" אמרתי. הארי היה ממש מיואש ולכן הוא לא ענה. "הארי אל תתייחס לסתומה הזאת" אמרתי. הוא התיישב בספה והתקשר לגמה. אני ישבתי ליד הארי, הראש שלו היה על הברכיים שלי, ליטפתי אותו כדי שהירגע. אחרי כמה דקות גמה הגיעה. "היי " אמרה. "היי" החזרתי. הארי רץ אליה וחיבק אותה תוך כדי שהוא בכה. "מה קרה קוף?" שאלה אותו. הוא לא ענה. "טיילור הגישה תלונה במשטרה על הארי ואחד למליון שהוא לא יכנס לכלא" עניתי לגמה. "סתומה שחיה בזבל" אמרה גמה בעצבים. חשבתי שדיברה עלי הרי בגללי הארי עזב את טיילור. "לא לא את טיילור" ענתה. "את לא מספרת לאימא" שאל הארי במבט שאי אפשר לסרב. "ברור,קוף אל תדאג" אמרה. "איך אני יכולה לעזור?" שאלה גמה את הארי. "תישארי אי מבקש ממך תישארי אני מפחד היא מסוגלת להכל" אמר הארי, הרגשתי את הפחד בקול שלו אז הנהנתי לגמה שתישאר. "טוב קוף" ענתה וחיבקה אותו. הוא שוב התחיל לבכות. "גמה יש מצב שאת משחררת לי את הארי לשנייה?" שאלתי. "ברור" אמרה. הלכתי עם הארי לחדר שלו, והוא התיישב על הרצפה ואני לידו. "האר אתה רוצה לשבור לי את הלב" שאלתי אותו. "לא אבל שירזוש את צריכה להבין שהיא מסוגלת להכל" אמר ממשיך לבכות. "אם היא תכניס אותך לכלא אני יכנס איתך ברור!" אמרתי. "טוב " אמר ושוב חייך. "היא בסך הכל מקנא אוקיי אז אתה תישאר עם החיוך הזה כל הזמן וחסר לך לא" אמרתי לו.