Now or never -פרק שלושים ושלוש

מוקדש לגאיה המהממת שאני בהזדמנות זו מבקשת שתישאר!
*מנקודת מבטו של הארי*
"מה למה?" שאלתי את שירז בטלפון.
"אחותי יצאה עם חברות ואני שומרת על אחי" אמרה. אני ידעתי שהיא תישאר הרי אחותה באה איתי לים.
"טוב יפה שלי ניפגש" אמרתי.
"ביי האר" אמרה וניתקה. לקחתי בגד ים, משקפיים וכל הדברים הנחוצים לים! ברו אני בא שלחתי ללואי הודעה. הוא יצא עם אושר ליאם ואביה.
"הארי הבאתי את חברות שלי סבבה?" שאלה אביה.
"כן" עניתי. ונכנסו איתה שתי בנות ששמם אור ואמה. הם היו בהלם מוחלט אז הבנתי שהם דיירקשניות.
"דיירקשניות אה?" שאלתי את אביה בקול אדיש.
"כן" ענתה גם היא בקול אדיש. הגענו לבית של זאין והוא יצא עם שחר נייל וקייט.
"תן גז ברו.." צעק נייל. עצרנו בים וראינו שם את הילה וחברה שלה ליהי.
"היי הארי" אמרה וחיבקה אותי. עשינו סבב של חיבוקים ונשיקות ושמות.
"אוקיי על מה חשבת?" שאל לואי מתיישב על השטיח.
" אני חשבתי על שנתחיל פה בים נביא ספינה ונלך לאיזה אי שם נעשה מסיבה ונביא מטוס שכתוב יום הולדת שמח או משהו כזה ואתם תשירו ואז בסוף נעשה זיקוקים!" אמרה.
"אוקיי ילדה תירגעי" אמר זאין.
"ולאו ש לי שם!" אמרה עצבנית.
"אוקיי אמלה הארי" אמר זאין והתחבא מאחורי. היא עשתה לו פרצוף ארסי.
זאין ברח ושחר אחריו בחיים שלי לא ראיתי אותו ככה.
"הילה תחשבי על משהו הגיוני" אמרתי.
"אוקיי פשוט נעשה מסיבת ברכה שתשירו בה" אמרה באנחה.
"טוב עכשיו זה נורמלי" אמר ליאם.
"אנחנו נארגן הכל ואת תביאי את הכיבוד" אמר לואי.
"הרבה כיבוד.." הוסיף נייל.
"טוב יאלה למים" אמר זאין. קפצנו כולנו למים והתחלנו מלחמת שפריצים!!