Sick littel games פרק 28 לאחר הרבה זמן ואני ממש מצטערת על זה פליז תגיבו

בנות אני ממש מצטערת על זה שלא העלתי כל כך הרבה זמן ובאמת שאין לי תרוץ לזה אבל זה שהעלתי סיפורים אחרים אז זה לא מצדיק אז עכשיו כי הפרק הזה הוא ארוך החלטתי להעלות אותו בחלקים קצרים כדי שיהיה לי יותר קל כי אין לי ממש זמן לתרגם כי זה יותר קשה ולוקח יותר זמן מלכתוב
——————

עכשיו השעה 13:00ואמא שלי עדיין לא הייתה חזרה מטיול העסקים שלה. היה לי זמן אפילו לנקות את החדר שלי, להתלבש ולסדר את השיער שלי , ועדיין , היא לא הייתה בבית. למרות, שאני באמת רוצה להיות פה כשהיא הייתה מגיעה הבייתה, אבל אני גם הייתי רעבה וחלטתי שהגיע זמן בשבילי ללכת לנשום קצת אוויר צח. לבשתי את המעיל שלי , לקחתיי קצת כסף ואת המפתחות שלי ועזבתי . לקח לי 10 דקות כדי להיכנס לעיר. ככל שאני חשבתי שאני רוצה להיות מוכן לצאת,כל הזמן שהלכתי, הייתי בהחלט פרנואידית. כל מה שיכולתי לישמוע בחלק האחורי של ראשי היה את המלים המאיימות של ג׳ייג׳יי ׳בפעם הבאה אני פאקינג אגמור אותך אייזקס׳. ביליתי את כל הזמן מסתכלת מסביבי ומאחורי. אני כל כך פחדתי, כן אולי אני מגזימה בעיניין הזה אבל אני לא יכולתי לעצור את זה. הייתי כל כך מפוחדת לעזאל. הייתי בסוג של הקלה כשהגעתי לעיר ,היו אנשים ברחובות אז אני מניח שזה היה יותר ׳בטוח׳ אם משהו היה קורה לי . סוף סוף יש לי למקום שבו אני רוצה להיות . כל בני נוער בעיר תמיד מסתןבבים בבית הקפה הקטן הזה ברחוב הראשי . שאין בו שום דבר מיוחד באמת, אבל כולם מבית הספר פשוט תמיד שם. אני מאמינה שההצלחה שלהם היא ככל הנראה ביגלל הכריך הפנטסטי של בייקון והקפה ממש הטוב שלהם, אבל הו טוב. ניכנסתי לביפנים והבחורה מאחורי הדלפק כמעט התעלפה כשראתה אותי. וואוו ידעתי שאני ניראת חרא ולא שמתי איפור אבל היא יכלה לפחות להעמיד פנים שזה לא ניראה כל כך רע. עמדתי להגיד לה מה אני רוצה כשצחוק חזק הדהד שאני מכירה יותר מידי טוב הידהד בכל החנות. ברור הייתי צריכה ליראות את זה מגיע. הבנים תמיד היו פה זה כל כך ברור בידיעה שזה המזל שלי שהם יהיו פה גם היום אחרי הצהריים. זה היה נישמע כיאילו הם היו בחלק האחורי של החנות ,למזלי, אני הייתי עים הגב אלהם. הצלחתי להגיד לילדה במהירות מה אני שאני רוצה כריך עים בייקון לא רציתי להיות פה באיזור יותר. אני פשוט עמדתי שם , מחכה לבחורה שתיתן לי את הכריך הארור שלי כשאני כמעט רועדת. הייתי כל כך לחוצה אני לא רוצה שהבנים יראו אותי ככה. מהקולות והצחוק שלהם יכולתי לישמוע שאלה היו נייל זאין ו…הארי. כמובן, הוא היה חייב להיות שם. הילדה סוף סוף הופיעה מולי עים הכריך הטעים שלי בשקית נייר חומה קטנה לאחר ששלימתי לה, כשעמדתי לרוץ מהמקום הארור הזה כשמבטא אירי כבד צרח מאחורי:

״אוי ! סקיי , זה אנחנו ! בואי הנה !״ אני מקללת את עצמי נפשית שאני כל כך איטית. נאנחתי בכבדות לקחתי נשימה עמוקה אני רק מקווה שהם יאמינו לשקר הגדול והשמן שלי. הסתובבתי והלכתי לאזור שלהם באטיות. זאין ונייל התנשמו בקול רם כשהם באמת ראו אותי. הארי העמיד פנים שהוא מעוניין בעוגה שלו אבל הא הרים את מבטו באופן מיידי כדי ליראות על מה כל המהומה.

״מה לעזזאל קרה לך?!״ זאין אמר בהלם עמוק ומודאג בעליל.

הארי העמיד פנים שהוא באמת מעוניין בחתיכת העוגה שלו, אבל הוא הרים את מבטו באופן מיידי כדי לראות על מה כל המהומה.