someone like you-פאנפייק על וואן דיירקשן פרק2

לגמתי מהבקבוק במיאוט והת\ענגתי \על הטיפות שנשטפו וצננו את גרוני. " את רוצה שאני יסי\עה אותך הביתה?" הבחור שאל מסרק את שי\ערי. "ל-לא.. אני בסדר תודה." אמרתי והרגשתי שגבי התקופף והצמדתי את הבקבוק לגופי ." את בטוחה? הינה הגי\עה ההס\עה שלי .. תבואי .." הוא אמר בצחקוק קל ותפס בידי … " לא, לא אני בסדר " אמרתי ומשכתי אתידי בחזרה..ליבי דפק שוב כי חיוכו היפה נמחק.. הייתי רגילה שכאשר סירבתי ל\עשות משהוא שאד \עשה הייתי מקבלת מכות. שוב ליבי נשבר ודמ\עות זרמו. " הכל בסדר… ואו את ממש , ממש שבורה.. מה קרה? " הבחור אמר בדאגה והרים את ראשי \עם ידו." אני לבד " הוצאתי את המילים בקושי רב. " אף אחד לא איתי, החבר שלי זרק אותי בגלל שכ\עסתי אליו שהוא בג\ד בי, אני יתומה ואחותי .. הגשימה את חלומה." אמרתי בקוצר מילים וניגבתי את הדמ\עות ורגליי קופלו שוב בתוך בתני ." וואו… אני. מה שמך ?" הבחור שאל והרגשתי את קול הגשם משתליו \עם מילותיו ."מ-מארי" אמרתי ו\עלה \על פניי חיוך שבור ואף קצת \עקום. , "הארי ,נ\עים להכיר" הוא אמר וה\עביר את שי\ערו לצד שמאל. בהיתי בו בצורה מובנת למדי וכאשר הוא הרים את גבותיו שחררתי את מבטי. " את באה אליי נכון ?" הארי אמר ולקח את ידי שוב. " א-אני לא יכולה" היססתי מלטפת את ידי. " למה?" הארי אמר בביאוס והתיישב לידי בזמן שהמכונית השחורה צפצפה ללא הפסקה. " כי… אני לא יכולה סתם לבוא לבית שלך " אמרתי בפחד והארי המשיך לסרק את שי\ערי ." את לא באה 'סתם ככה' אני מזמין אותך" הארי אמר מושך שוב בפרק ידי ." לא הארי.. אני נשארת פה.. " הטב\עתי את \עמדתי. הארי נאנח \על תחנת האוטובוס. " תשמ\עי.. כחי את זה, מחר בבוקר אני בא לפה.. תחכי לי .. " הארי אמר ונתן לי כמה שתרות מארנקו. " אני… תודה.." מלמלתי מצמידה את השטרות לגבי מ\עילי . הארי הוציא \עוד מ\עיל מתיקו, מ\עניין שכל כך הרבה דברים היו שם ." קחי.. ואל תזוזי מפה " הוא הורה לי כמו אבא, מה שהיה נ\עים .. "בסדר..תודה הארי" אמרתי מנסה ל\עצום את \עיניי ונשכבתי \על המ\עיל החמים שהביא לי הארי. אבל הרגשתי שהארי \עדיין \עומד שם אז פקחתי את \עיניי . ראיתי שהארי נראה טרוד ומהורהר. " מה?" אמרתי בצחקוק. " אולי תבואי איתי בכל זאת ?" הארי אמר כורע\ ברך. " הארי לא.. לך הביתה" אמרתי לו מנסה להרים \עוד חיוך \על פניי ." אבל את לא זזה מכאן " הארי אמר מתקרב \עליי ." מבטיחה" אמרתי לו מנסה לחזור לשניה שלי. שקט השתורר בתחנת האוטובוס. " אז את באה?" הארי שאל בהפת\עה." הארי ! " אמרתי לו מנסה לגרש אותו מתחנת האוטובוס. "טוב טוב אני הולך.." הארי אמר באכזווה והביט בי שקצת התרחת מהתחנה. הוראתי לו בידי להמשיך ללכת ל\עבר המכונית.
והארי התהלך משם.. זה היה הזמן הכי טוב בחיי.. למה שיהיה לו אכפת ממני ? ל\עמוד שם כל כך הרבה זמן בגשם הקר ולשכנ\ע אותי לבוא לביתו..