Stuck In The Moment פרק 7

"את מתכוונת להכיר לי את אח שלך?” קת'רין שאלה אותי והסתכלה שוב על הארי בזמן שלקחנו אוכל בקפיטריה
"אל תעזי אפילו להזכיר את האידיוט הזה!” צרחתי בתסכול
"אוקי! אמלה! מה ישלך?”
"הוא מחרפן אותי!!!”
"מה הוא כבר עשה ואיך הוא עושה את זה כלכך טוב?” היא צחקה
"אני לא יודעת!! אבל זה פחות לא ייאמן איך הוא מסוגל להדליק אותי בתוך שנייה!!!”
"להדליק באיזה מובן?” היא שאלה אותי צוחקת, אבל שהיא קלטה את המבט שלי היא הורידה את החיוך המטופש מהפנים שלה.
"מה ישלך? תראי איזה חתיך הוא! הייתי מתה להיות איתו!”
"ואני הייתי מתה אם היית איתו. הייתי מנתקת איתך כל קשר ועוברת לגור באפריקה. וחוץ מזה- ישלו חברה"
"חברה?!”
"כן. מה את כלכך מופתעת? לפני שנייה אמרת כמה שהוא חתיך.”
"אבל הוא התחיל איתי היום בבוקר!”
"הוא… מה?!” צווחתי
"הוא-” היא אמרה
"קחי את זה" דחפתי את המגש שלי לצלעות שלה והרמתי משם את הג'לי האדום שהיה לקינוח
הלכתי במהירות לשולחן שלו
"תגיד לי אתה דפוק?! מה אתה מתחיל עם חברות שלי?!” צרחתי עליו בעצבים והוא רק צחק
"מה לא בסדר עם זה?”
"ישלך חברה! והן חברות שלי!!!”
"חברה? אינלו חברה" אחד מהחברים שלו התערב, ואז התחילו הליחשושים בקפיטריה
"היא חשבה שיש לו חברה?”
"איך הוא עבד עליה?”
"אינלו חברה?!”
"אני אהיה החברה שלו!”
"יחסית לאחות, היא אמורה לדעת דברים כאלו…”
ועוד ועוד..
בלי לחשוב הרמתי את הקופסאת ג'לי שהייתה לי ביד ושפכתי את תכולתה על ראשו של הארי המופתע
"1:1” זרקתי לו והסתובבתי מעיפה את שערי מכתפי, חותכת את הקפירטיה ויוצאת משם מהר
~~~נקודת מבט של הארי~~~
"יואו אחי! מה היא עשתה לך" וויל צחק עלי
"אחי! איזו כוסית!! זו אחותך??” ג'וש שאל
"החורגת" זעפתי עליהם מעיף מהר את חתיכות הג'לי מראשי
יצאתי משם מהר והתחלתי לרוץ אחריה
תפסתי אותה ביד ומשכתי אותה אחורה היא התחילה לצרוח אז כיסיתי מהר את הפה שלה עם ידי וגררתי אותה מהר לחדר של השרת. דחפתי אותה פנימה והיא נפלה.
סגרתי את הדלת והיא קמה
"אידיוט! אני שונאת אותך!” היא צרחה עלי
"זה בסדר. זה הדדי" אמרתי לה
"יופי זה ידוע" היא אמרה והתקרבה לכיוון הדלת ואני מהר חסמתי אותה
"זוז אידיוט" היא אמרה והתחילה לחבוט בי
"אמרתי לך.. כמו אתמול-” אמרתי מתנשף מנסה להתחמק מהמכות שלה
"זוז כבר!!” היא צרחה עלי בעצבים
"לא! אנחנו צריכים לדבר!! את לא הסכמת לדבר אתמול"
"אני לא אסכים לדבר איתך בחיים!” היא אמרה
"עכשיו דיברת" התחכמתי איתה והיא פלטה צווחת ייאוש והפסיקה לכפכף אותי
"נו בחייך! אמבר זה רק כמה משפטים-”
"מה. לא. ברור. בזה. שאמרתי. שאני. לא. רוצה. לדבר. איתך?!” היא צרחה עלי שוב והתחילה להרביץ לי מחדש
"אח! זה כואב!” התעצבנתי עליה ותפסתי לה את הידיים
"כואב לך? אז תשחרר אותי" היא אמרה לי וניסתה להשתחרר מהאחיזה שלי
"לא יעזור לך עכשיו כלום" אמרתי לה וחייכתי חיוך מתגאה לעברה
"אה כן?” היא שאלה והתחילה לבעוט בי
ניסיתי להפסיק את הבעיטות ולא יכולתי אפילו להתגונן כי החזקתי לה את הידיים ובנוסף ניסיתי לשמור על הדלת. משנייה לשנייה התקרבנו יותר. היא התחילה לתת לי מרפקים לצלעות, ואז חיזקתי את האחיזה שלי בידיים שלה. אחרי כמה דקות התחיל להימאס לי אז הצמדתי אותה לקיר ונצמדתי אליה. ככה היא לא יכלה לבעוט בי, להרביץ לי (כי שמרתי לה על הידיים), ולצאת החוצה.
היא התנשפה, החזה שלה עולה ויורד מהר.
הרמתי את מבטי אליה וראיתי שהיא בוחנת אותי. קירבתי את ראשי יותר ויותר אל ראשה… האחיזה בידיה נחלשה ו-
"אנחנו לא יכולים להתנשק. אנחנו אחים. אנחנו שונאים אחד את השנייה. זו תהיה טעות.” היא אמרה והשתחררה ממני מהר
"אני לא התכוונתי לנשק אותך במילא. הרי זה יהיה-”
"תחסוך" היא אמרה ויצאה משם מהר
אני באמת עמדתי לנשק את אחותי החורגת בחדר של השרת?
וואו. משהו לא בסדר איתי.